איש

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Filenew.png יש להוסיף לדף זה את הערכים: אֻיָּש, אִיֵּשׁ.

אִישׁ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא איש
הגייה* ish
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־ו־שׁ
דרך תצורה משקל קִיל
נטיות ר׳ אֲנָשִׁים גם אִישִׁים; אִישׁ־, ר׳ אַנְשֵׁי־ או אִישֵׁי־; כ׳ אִישִׁי
  1. זכר המין האנושי בבגרותו.
    • "וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה, לָגוּר בִּשְׂדֵי מוֹאָב הוּא וְאִשְׁתּוֹ, וּשְׁנֵי בָנָיו" (רות א א)
  2. אדם חשוב. (בימינו רק בצורת הריבוי "אישים"; במקרא גם בצורת הריבוי "אנשים").
    • שגריר ישראל ייפגש עם אישים בכירים במשרד החוץ האמריקאי.
    • "אל תט לבי לדבר רע להתעולל עללות ברשע את אישים פעלי און, ובל אלחם במנעמיהם" (תהלים קמא ד)
    • "וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה מִמִּדְבַּר פָּארָן, עַל־פִּי ה': כֻּלָּם אֲנָשִׁים, רָאשֵׁי בְנֵי־יִשְׂרָאֵל הֵמָּה" (במדבר יג ג)
  3. לשון המקרא זכר של יצור חי כלשהו – כניגוד ל"אשה".
    • "מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה איש ואשתו, ומן הבהמה אשר לא טהרה הוא שנים איש ואשתו." (בראשית ז ב)

גיזרון[עריכה]

  • מקור המילה אינו ברור.בכתובת השילוח בכתב עברי קדום מופיעה בכתיב חסר המילה -"אִשׁ", צטוט -"הכו החוצבים אִשׁ לקראת רעו" [1] , יש המשערים שצורתה הקדומה הייתה *אִנְשׁ (השווּ לאֱנוֹשׁ), וממנה התפתחה הצורה אִישׁ בהארכת התנועת תמורת הנו"ן שנשלה. אך יש לציין כי התפתחות כזו היא חריגה למדי. קיימות למילה מקבילות בכמה שפות שמיות: פינקית, מואבית, ארמית – ʾš (ברבים ʾšm). צורת הריבוי "אנשים" גזורה מהבסיס אנוש, ראו פירוט בערך זה.
  • חוקרים מעריכים ששורש המילה קיים כבר בשפות קדם-שמיות-אסיתיות, בצורָת: נבשׂ; *nVs- מלה זו מִתְקשרת עם המילה במצרית עתיקה (נשווי; nswy.w)=משרת.
(בערבית; אֻנַשְׂ; أُنَاس‎) ו(בארמית; אֲנָשָׁא‎)= אנשים,אנושות,בני אדם .

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: גבר
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: גבר
ויקיספר ספר לימוד בוויקיספר: גבר
ויקיטקסט טקסט בוויקיטקסט: ביאור:אישים - בני אדם
ויקימינים טקסונומיה בוויקימינים: גבר
ויקימסע מדריך טיולים בוויקימסע: גבר
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גברים
  1. א.ז אשכלי - "לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה", א‎'(תרצ"ה), כרך ז, עמ' 89