לדלג לתוכן

איש

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
יש להוסיף לדף זה את הערך: אִיֵּשׁ.

אִישׁ

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאאיש
הגייה*ish
חלק דיברשם־עצם
מיןזכר
שורשא־ו־שׁ
דרך תצורהמשקל קִיל
נטיותר׳ אֲנָשִׁים גם אִישִׁים, אַנְשֵׁי־ או אִישֵׁי־
  1. זכר המין האנושי בבגרותו.
    • ”וַתֹּאמַרְןָ, אִישׁ מִצְרִי הִצִּילָנוּ מִיַּד הָרֹעִים; וְגַם־דָּלֹה דָלָה לָנוּ, וַיַּשְׁקְ אֶת־הַצֹּאן.“ (שמות ב, פסוק יט)
    • ”קְחוּ לָכֶם מִן־הָעָם שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים; אִישׁ־אֶחָד, אִישׁ־אֶחָד מִשָּׁבֶט.“ (יהושע ד, פסוק ב)
    • ”וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ, אֶל־הָעָם; אֲנִי נוֹתַרְתִּי נָבִיא לַיהוה לְבַדִּי, וּנְבִיאֵי הַבַּעַל אַרְבַּע־מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים אִישׁ.“ (מלכים א׳ יח, פסוק כב)
    • ”אִישׁ יְהוּדִי הָיָה, בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה; וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן־שִׁמְעִי בֶּן־קִישׁ, אִישׁ יְמִינִי.“ (אסתר ב, פסוק ה)
  2. אדם חשוב. (בימינו רק בצורת הריבוי "אישים"; במקרא גם בצורת הריבוי "אנשים").
    • ”וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה מִמִּדְבַּר פָּארָן, עַל־פִּי יהוה; כֻּלָּם אֲנָשִׁים, רָאשֵׁי בְנֵי־יִשְׂרָאֵל הֵמָּה.“ (במדבר יג, פסוק ג)
    • ”אַל־תַּט־לִבִּי לְדָבָר רָע, לְהִתְעוֹלֵל עֲלִלוֹת בְּרֶשַׁע; אֶת־אִישִׁים פֹּעֲלֵי־אָוֶן, וּבַל־אֶלְחַם בְּמַנְעַמֵּיהֶם.“ (תהלים קמא, פסוק ד)
    • שגריר ישראל ייפגש עם אישים בכירים במשרד החוץ האמריקאי.
  3. מישהו נשוי.
    • ”אֶל־הָאִשָּׁה, אָמַר – הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ, בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים; וְאֶל־אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ, וְהוּא יִמְשָׁל־בָּךְ.“ (בראשית ג, פסוק טז)
    • ”אִשָּׁה זֹנָה וַחֲלָלָה לֹא יִקָּחוּ, וְאִשָּׁה גְּרוּשָׁה מֵאִישָׁהּ לֹא יִקָּחוּ; כִּי־קָדֹשׁ הוּא לֵאלֹהָיו.“ (ויקרא כא, פסוק ז)
    • ”וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיֹּאמְרוּ לְאֵשֶׁת־שִׁמְשׁוֹן, פַּתִּי אֶת־אִישֵׁךְ וְיַגֶּד־לָנוּ אֶת־הַחִידָה...“ (שופטים יד, פסוק טו)
    • ”סוּסִים מְיֻזָּנִים מַשְׁכִּים הָיוּ; אִישׁ אֶל־אֵשֶׁת רֵעֵהוּ יִצְהָלוּ.“ (ירמיהו ה, פסוק ח)
    • ”וְרִדְּפָה אֶת־מְאַהֲבֶיהָ וְלֹא־תַשִּׁיג אֹתָם, וּבִקְשָׁתַם וְלֹא תִמְצָא; וְאָמְרָה אֵלְכָה וְאָשׁוּבָה אֶל־אִישִׁי הָרִאשׁוֹן, כִּי טוֹב לִי אָז מֵעָתָּה.“ (הושע ב, פסוק ט)
    • ”וַיָּמָת אֱלִימֶלֶךְ אִישׁ נָעֳמִי; וַתִּשָּׁאֵר הִיא וּשְׁנֵי בָנֶיהָ.“ (רות א, פסוק ג)

גיזרון

[עריכה]
  • מקור המילה אינו ברור, ישנן כמה השערות:
    • בכתובת השילוח בכתב עברי קדום מופיעה בכתיב חסר המילה - "אש", צטוט -"הכו החוצבים אש לקראת רעו"[1]. מעריכים שהמילה נהגתה "אִשׁ". יש המשערים שצורתה הקדומה הייתה *אִנְשׁ (השווּ לאֱנוֹשׁ), וממנה התפתחה הצורה אִישׁ בהארכת התנועת תמורת הנו"ן שנשלה. אך יש לציין כי התפתחות כזו היא חריגה למדי.
    • לפי יסטרוב[2] המילה איש נגזרת משורש שמשמעו המקורי 'קיום'[3] (בדומה לשפות אחרות: אנגלית 'being' משמע 'human being'), וקשורה למילה יֵשׁ 'קיים'[4] (שכתובה 'אִשׁ' שתי פעמים במקרא ו'אִישׁ' פעם אחת[5], וגם כתובה כמו 'אִשׁ' ברוב השפות השמיות: אוגריתית אִת'[6], אכדית אִשֻׁ[7], ארמית אִית[8] (ארמית ת = עברית שׁ, אותו עיצור בקדם-שמית), האות 'א' נעלמה רק בעברית). ובכן, מילים אחרות משורש אשּׁ = אשׁשׁ מתייחסות לרעיון של קיום: אֹש 'יסוד'[9] (3 פעמים במקרא, עברית חדשה אָשׁיָה), אִשֵּׁשׁ 'ייסד, ביסס, חיזק'.
    • קיימות למילה מקבילות בכמה שפות שמיות: פינקית, מואבית, ארמית – ʾš (ברבים ʾšm). צורת הריבוי "אנשים" גזורה מהבסיס אנוש, ראו פירוט בערך זה.

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]


סימוכין

[עריכה]
  1. ↑ א.ז אשכלי - "לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה", א‎'(תרצ"ה), כרך ז, עמ' 89
  2. ↑ מילון יסטרוב.
  3. ↑ מילון יסטרוב.
  4. ↑ מילון יסטרוב.
  5. ↑ מיכה ו י, שמואל ב יד יט, משלי יח כד: ראו ערך אִשׁ בHALOT (לקסיקון The Hebrew and Aramaic Lexicon of the Old Testament, by Ludwig Köhler, Walter Baumgartner, Johann Jakob Stamm, Benedikt Hartmann, Ze’Ev Ben-Hayyim, Eduard Yechezkel)
  6. ↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 120
  7. ↑ מילון אכדית.
  8. ↑ מילון יסטרוב.
  9. ↑ מילון יסטורב, אבן שושן ערך אֹש.