בכתובת השילוח בכתב עברי קדום מופיעה בכתיב חסר המילה - "אש", צטוט -"הכו החוצבים אש לקראת רעו"[1]. מעריכים שהמילה נהגתה "אִשׁ". יש המשערים שצורתה הקדומה הייתה *אִנְשׁ (השווּ לאֱנוֹשׁ), וממנה התפתחה הצורה אִישׁ בהארכת התנועת תמורת הנו"ן שנשלה. אך יש לציין כי התפתחות כזו היא חריגה למדי.
לפי יסטרוב[2] המילה איש נגזרת משורש שמשמעו המקורי 'קיום'[3] (בדומה לשפות אחרות: אנגלית 'being' משמע 'human being'), וקשורה למילה יֵשׁ 'קיים'[4] (שכתובה 'אִשׁ' שתי פעמים במקרא ו'אִישׁ' פעם אחת[5], וגם כתובה כמו 'אִשׁ' ברוב השפות השמיות: אוגריתית אִת'[6], אכדית אִשֻׁ[7], ארמית אִית[8] (ארמית ת = עברית שׁ, אותו עיצור בקדם-שמית), האות 'א' נעלמה רק בעברית). ובכן, מילים אחרות משורש אשּׁ = אשׁשׁ מתייחסות לרעיון של קיום: אֹש 'יסוד'[9] (3 פעמים במקרא, עברית חדשה אָשׁיָה), אִשֵּׁשׁ 'ייסד, ביסס, חיזק'.
קיימות למילה מקבילות בכמה שפות שמיות: פינקית, מואבית, ארמית – ʾš (ברבים ʾšm). צורת הריבוי "אנשים" גזורה מהבסיס אנוש, ראו פירוט בערך זה.
חוקרים מעריכים ששורש המילה קיים כבר בשפות קדם-שמיות-אסיתיות, בצורָת: נבשׂ; *nVs- מלה זו מִתְקשרת עם המילה במצרית עתיקה (נשווי; nswy.w)=משרת.
(בערבית; אֻנַשְׂ; أُنَاس) ו(בארמית; אֲנָשָׁא)= אנשים,אנושות,בני אדם .
↑מיכה ו י, שמואל ב יד יט, משלי יח כד: ראו ערך אִשׁ בHALOT (לקסיקון The Hebrew and Aramaic Lexicon of the Old Testament, by Ludwig Köhler, Walter Baumgartner, Johann Jakob Stamm, Benedikt Hartmann, Ze’Ev Ben-Hayyim, Eduard Yechezkel)
↑A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 120
ערך בוויקיפדיה: גבר
ציטוטים בוויקיציטוט: גבר
ספר לימוד בוויקיספר: גבר
טקסט בוויקיטקסט: ביאור:אישים - בני אדם
טקסונומיה בוויקימינים: גבר
מדריך טיולים בוויקימסע: גבר
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גברים