שמעון

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שִׁמְעוֹן[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שמעון
הגייה* shim'on
חלק דיבר שם פרטי
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות
שבטי ישראל

רְאוּבֵן | שִׁמְעוֹן | לֵוִי | יְהוּדָה |
יִשָּׂשכָר | זְבֻלוּן | דָּן | נַפְתָּלִי |
גָּד | אָשֵׁר | אֶפְרַיִם | מְנַשֶּׁה | בִּנְיָמִין

  1. אחד משנים־עשר שבטי ישראל הנקרא על שמו של שמעון, בנו השני של יַעֲקֹב ובנה השני של לֵאָה.
    • "וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר כִּי שָׁמַע אדני כִּי שְׂנוּאָה אָנֹכִי וַיִּתֶּן לִי גַּם אֶת זֶה; וַתִּקְרָא שְׁמוֹ שִׁמְעוֹן." (בראשית כט, פסוק לג)
    • "שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם." (בראשית מט, פסוק ה)
    • "שמעון אבנו פטדה ומפה שלו צבוע ירוק ומצוייר עליו שכם" (במדבר רבה ב ז)
  2. שם פרטי לזכר.
    • "וּבְנֵי חָרִם אֱלִעֶזֶר יִשִּׁיָּה מַלְכִּיָּה שְׁמַעְיָה שִׁמְעוֹן" (עזרא י, פסוק לא)
    • "אַרְבַּע מִיתוֹת נִמְסְרוּ לְבֵית דִּין, סְקִילָה, שְׂרֵפָה, הֶרֶג, וָחֶנֶק. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, שְׂרֵפָה, סְקִילָה, חֶנֶק, וָהֶרֶג. זוֹ מִצְוַת הַנִּסְקָלִין" (משנה סנהדרין ז א)
    • "יֵין נֶסֶךְ שֶׁנָּפַל לַבּוֹר, כֻּלּוֹ אָסוּר בַּהֲנָאָה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, יִמָּכֵר כֻּלּוֹ לַנָּכְרִי חוּץ מִדְּמֵי יֵין נֶסֶךְ שֶׁבּוֹ" (משנה עבודה זרה ה י)
    • "שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק הָיָה מִשְּׁיָרֵי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. הוּא הָיָה אוֹמֵר, עַל שְׁלֹשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד, עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים" (משנה אבות א ב)

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: שבט שמעון