מותר האדם מן הבהמה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה[עריכה]

  1. (כצירוף שמני; גם בקיצור: מותר האדם) עליונותו הרוחנית של האדם על בעלי החיים.
    • יש הסוברים כי הדיבור הוא מותר האדם.
    • מהו מותר האדם מן הבהמה, אם אין הוא נוהג באורח מוסרי?
  2. (כמשפט שלם) האדם נעלה מבחינה רוחנית על בעלי החיים.
    • מותר האדם מן הבהמה, ובניגוד אליה הוא נושא באחריות על מעשיו.
    • קורות האנושות מעמידות בספק את הקביעה המקובלת כי מותר האדם מן הבהמה.

מקור[עריכה]

  • ”כִּי מִקְרֶה בְנֵי-הָאָדָם וּמִקְרֶה הַבְּהֵמָה, וּמִקְרֶה אֶחָד לָהֶם – כְּמוֹת זֶה כֵּן מוֹת זֶה, וְרוּחַ אֶחָד לַכֹּל; וּמוֹתַר הָאָדָם מִן-הַבְּהֵמָה אָיִן, כִּי הַכֹּל הָבֶל.“ (קהלת ג, פסוק יט). וכאן בשלילה, מאחר ושניהם בני תמותה, וכנראה גם ברוחם שווים.

ראו גם[עריכה]