”נפלה דליקה במגירותיה דרבי יונה אזל ההוא כותאה בעי מיטפייה ולא שבקיה רבי יונה. אמר ליה בגדך מדלי.“ (ירושלמי, מסכת נדרים – פרק ד, הלכה ט) (נפלה דלקה במגוריו של רבי יונה. בא ההוא כותי בקש לכבותה ולא הניחו רבי יונה. אמר לו: על מזלך אתה סומך).
לשון המקראאל הבית שמאמינים שבכחו להביא מזל טוב והצלחה.
המילה משותפת למספר לשונות שמיות. כגון; ערבית: جَدّ(גַ'דּ), ארמית: גַּדָּא. המלה "גד" היתה השם של אלוהות מזל שנעבדה על־ידי הארמים, הכנענים ובני ישראל.[1]
(4:) שמו של השבט מופיע בכתובת מישע בצורה אִשׁ-גָּד, ציטוט: "וְאִשׁ-גָּד יָשַׁב בְּאֶרֶץ עֲטָרֹת מֵעֹלָם. וַיִּבֶן לֹה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶת עֲטָרֹת".
ערך בוויקיפדיה: שבט גד