מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא גד
הגייה * gad
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ג־ד־ד
דרך תצורה
נטיות
לשון המקרא מזל , כח על־אנושי המביא טובה .
”וַתֹּאמֶר לֵאָה, בָּא גָד ; וַתִּקְרָא אֶת־שְׁמוֹ גָּד.“ (בראשית ל , פסוק יא ) ”נפלה דליקה במגירותיה דרבי יונה אזל ההוא כותאה בעי מיטפייה ולא שבקיה רבי יונה. אמר ליה בגדך מדלי.“ (ירושלמי, מסכת נדרים – פרק ד, הלכה ט ) (נפלה דלקה במגוריו של רבי יונה. בא ההוא כותי בקש לכבותה ולא הניחו רבי יונה. אמר לו: על מזלך אתה סומך).לשון המקרא אל הבית שמאמינים שבכחו להביא מזל טוב והצלחה .
”וְאַתֶּם עֹזְבֵי יהוה, הַשְּׁכֵחִים אֶת־הַר קָדְשִׁי; הַעֹרְכִים לַגַּד שֻׁלְחָן, וְהַמְמַלְאִים לַמְנִי מִמְסָךְ.“ (ישעיהו סה , פסוק יא ) שם פרטי לזכר.
”וַתֹּאמֶר לֵאָה בָּא גָד; וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ גָּד .“ (בראשית ל , פסוק יא ) ”וַיָּקָם דָּוִד בַּבֹּקֶר וּדְבַר יהוה הָיָה אֶל גָּד הַנָּבִיא חֹזֵה דָוִד לֵאמֹר“ (שמואל ב׳ כד , פסוק יא )
לשון המקרא שבטי ישראל הנקרא על שם גד (3) , בנו השביעי של יעקב אבינו מזלפה שפחת לאה.
”וַיִּבְנוּ בְנֵי־גָד אֶת־דִּיבֹן וְאֶת־עֲטָרֹת וְאֵת עֲרֹעֵר. וַיִּסְעוּ מֵעִיִּים; וַיַּחֲנוּ בְּדִיבֹן גָּד . וַיִּסְעוּ מִדִּיבֹן גָּד ; וַיַּחֲנוּ בְּעַלְמֹן דִּבְלָתָיְמָה.“ (במדבר לב , פסוקים לד – מו ) ”וְעִבְרִים עָבְרוּ אֶת־הַיַּרְדֵּן, אֶרֶץ גָּד וְגִלְעָד; וְשָׁאוּל עוֹדֶנּוּ בַגִּלְגָּל, וְכָל־הָעָם חָרְדוּ אַחֲרָיו.“ (שמואל א׳ יג , פסוק ז ) המילה משותפת למספר לשונות שמיות. כגון; ערבית: جَدّ (גַ'דּ), ארמית: גַּדָּא.
(4:) שמו של השבט מופיע בעגה המואבית החקוקה בכתובת מישע בצורה אִשׁ-גָּד (ish-gad), ציטוט: "וְאִשׁ-גָּד יָשַׁב בְּאֶרֶץ עֲטָרֹת מֵעֹלָם. וַיִּבֶן לֹה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶת עֲטָרֹת ". שם פרטי
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא גד
הגייה * gad
חלק דיבר שם עצם עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות
לשון המקרא כוסברה , צמח עשבוני נמוך שעליו הירוקים משמשים לתיבול, וגם זרעיו היבשים משמשים כתבלין.
”וַיִּקְרְאוּ בֵית יִשְׂרָאֵל אֶת שְׁמוֹ מָן וְהוּא כְּזֶרַע גַּד לָבָן וְטַעְמוֹ כְּצַפִּיחִת בִּדְבָשׁ.“ (שמות טז , פסוק לא ) [1] ↑ כּוּסְבַּר חֵיוַר וְטַעֲמֵיהּ כַּאֲשִׁישְׁיַין בִּדְבָשׁ:
ערך בוויקיפדיה: שבט גד