אדמוני

אַדְמוֹנִי

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אדמוני
הגייה^*	admoni
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	א־ד־ם
דרך תצורה	משקל קִטְלוֹנִי
נטיות	נ׳ אַדְמוֹנִית, ר׳ אַדְמוֹנִים נ"ר אַדְמוֹנִיּוֹת

מי ששערותיו הן בצבע כתום־אדמדם
- ”וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ עֵשָׂו.“ (בראשית כה, פסוק כה)
- ”וַיִּשְׁלַח וַיְבִיאֵהוּ וְהוּא אַדְמוֹנִי עִם-יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי; וַיֹּאמֶר יהוה קוּם מְשָׁחֵהוּ כִּי-זֶה הוּא.“ (שמואל א׳ טז, פסוק יב)
- "כבר אז עינו הייתה פוזלת / אל חבצלת האדמונית" (אמרו לו, מאת פלויצ'יני, בתרגום עלי מוהר)

מהמילה אדום. המילה מופיעה שלוש פעמים בלבד במקרא.^[1]
תרגום השבעים מתרגם את המילה המקראית: 'אדמוני' במילה פּירַקיס (πυρρακης) שהיא גרסה מאוחרת לתיבה שציינה צבע שיער בהגיית: פיריאס (πυρρίας) בהוראת: נחש-אדום, וגם בהוראת צבע שיערם של עבדים שיובאו מתראקיה.