אשר
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
לערך העוסק באֲשֻׁר, 'צעד'; ראו בכתיב מלא, אֲשׁוּר.
אֹשֶׁר[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אושר |
הגייה* | osher |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | א־שׁ־ר |
דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
נטיות | כ׳ אָשְׁרוֹ |
- רגש של שמחה ושביעות רצון (קצרה או מתמשכת), תחושת סיפוק ורוממות רוח.
גיזרון[עריכה]
- המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל.
- אוגריתית: ỉšryt (אִשְׁרית) - שמחה.[1]
- ערבית, يَشْرَهُ (יֲשְׁרַאֻ) - זללנות, תשוקה, תאווה [דרושה הבהרה].
ניגודים[עריכה]
תרגום[עריכה]
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
![]() |
![]() |
סימוכין[עריכה]
- ↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 115 : ỉšryt
אֲשֶׁר[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אשר |
הגייה* | asher |
חלק דיבר | מילת חיבור |
מין | |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות |
- דקדוק מילת שעבוד הפותחת פסוקית חדשה. בלשון הדיבור מקובלת להשתמש בשֶׁ־ לצורך זה.
- ”וְכָל-הָעָם הִכִּירוּ וַיִּיטַב בְּעֵינֵיהֶם כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה הַמֶּלֶךְ בְּעֵינֵי כָל-הָעָם טוֹב“ (שמואל ב׳ ג, פסוק לו)
- ”שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה“ (שיר השירים א, פסוק א)
גזרון[עריכה]
- מלשון המקרא. מופיע כ-5000 פעם, לעומת התחליף המקוצר והמאוחר 'שֶׁ-' המופיע במקרא רק כ-137 פעמים.
צירופים[עריכה]
נגזרות[עריכה]
תרגום[עריכה]
ראו גם[עריכה]
אִשֵּׁר א[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | אישר |
שורש וגזרה | א־שׁ־ר, גזרת השלמים |
בניין | פִּעֵל |
- לשון המקרא קרא לאיש "אשריך!"; הִלֵּל, שיבח.
- ”וַתֹּאמֶר לֵאָה בְּאָשְׁרִי כִּי אִשְּׁרוּנִי בָּנוֹת וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ אָשֵׁר“ (בראשית ל, פסוק יג)
- ”עַמִּי נֹגְשָׂיו מְעוֹלֵל וְנָשִׁים מָשְׁלוּ בוֹ עַמִּי מְאַשְּׁרֶיךָ מַתְעִים וְדֶרֶךְ אֹרְחֹתֶיךָ בִּלֵּעוּ.“ (ישעיהו ג, פסוק יב)
- ”קָמוּ בָנֶיהָ וַיְאַשְּׁרוּהָ בַּעְלָהּ וַיְהַלְלָהּ.“ (משלי א, פסוק כח)
- הראה תקפות טענה מסוימת; הוכיח שהדבר אמת.
- "צריכין הדיינין לכתוב: אישרנוהי במעמד פלוני ופלוני. למה? כדי שלא יהיו מצויין להזים" (ירושלמי גיטין ט ו)
- ממצאי המחקר אישרו את השערת המדען.
- נתן את הסכמתו.
- ”אתמול אישר הפרלמנט הבריטי את “הספר הלבן”, ואנו נכנסים עכשו למשטר חדש“ (תשובתנו ל"ספר הלבן", מאת דוד בן-גוריון, בפרויקט בן יהודה)
- ”אמר לו לשליח שיחזור ויגיד לו את דבר הבשורה באזנו. בהנעת ראש אישר המלך את החזרה“ (בשורה מאת המלך, מאת פרנץ קפקא, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון[עריכה]
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
ניגודים[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית:
ראו גם[עריכה]
אִשֵּׁר ב[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | אישר |
שורש וגזרה | א־שׁ־ר ב |
בניין | פִּעֵל |
- לשון המקרא הלך.
גיזרון[עריכה]
- כנראה גזור מ"אֲשׁוּר" בהוראת רגל.
אָשֵׁר[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אשר |
הגייה* | Asher |
חלק דיבר | שם־פרטי |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות |
שבטי ישראל |
---|
רְאוּבֵן | שִׁמְעוֹן | לֵוִי | יְהוּדָה | |
- אחד משנים־עשר שבטי ישראל הנקרא על שמו של אשר, בנו השמיני של יַעֲקֹב אבינו, בנה השני של זלפה. סמלו עץ זית.
- "מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ וְהוּא יִתֵּן מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ." (בראשית מט כ)
- "בָּרוּךְ מִבָּנִים אָשֵׁר, יְהִי רְצוּי אֶחָיו וְטֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ." (דברים לג כד)
- "אשר (אבן החושן שלו) תרשיש וצבע מפה שלו דומה לאבן יקרה שמתקשטות בו הנשים ומצוייר עליו אילן זית על שם מאשר שמנה לחמו" (במדבר רבה ב ב)
- נחלתו של שבט אשר הייתה במערב הגליל העליון ונודעה כנחלה בעלת אדמה עשירה ופוריה.
- שם פרטי לזכר.
- אשר, האוכל שהכנת טעים מאוד.
- נורית ואשר הלכו אמש יחדיו לבית הקולנוע.
תרגום[עריכה]
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
![]() |