פרופ' חיים רבין העיר במאמרו כי מקור המלה מסנסקריט: pīta) पीत) – צהוב. בשפות השמיות אין מלה בעלת קרבה גזרונית (אטימולוגית) לפטדה, צימוד ט' ו־ד' נדיר בשפות השמיות, ומכאן שאין זו מלה עברית במקורה [1][2].
בתאילנד, שגור המושג - "פְרֶה-פִּטְדָה" בשפה תאית הפירוש מילולית -"הכיסוי העֵיני" או "עצימה של העיניים" ובאופן בסיסי הכוונה היא לעיניו העצומות של בודהה. "קמע פרה-פִּטְדָה" הוא פסלון המציג את בודהה כשעיניו מכוסות כשרק מנטרות מופיעות על הפסל. מלשון קדם-תאית: פ.טה (p.taːᴬ) בהוראת: עין.
בלשון יוונית-קויינה המצויה בתרגום השבעים נכתב השם שהגייתו: טופזיניון (τοπάζιον) בוולגטה הלטינית מועתק השם טופזיוס: (topazius) החוקר יהושע מאיר גרינץ מאשר כי מדובר בזהוי לטיני נכון לתיבה היוונית ומדובר בסיכול אותיות במעתק היווני-ללטיני. ” פִּטְדַת כּוּשׁ “ (איוב כח, פסוק יט) מקורה מממלכת כוש הקדומה שלדבריו של סטארבו ודיודורוס הסיקילי מצוייה באי-הנחשים שבמצרים בקרבת מקום מזהה פלניוס אי נוסף בשם: טופזיוס-אינסולה הסברה היא שמדובר באי זברגד המצרי (Zabargad Island) שם מצוי מחצב כריזולית בצבע ירקרק זהוב (פלניוס עצמו טוען כי היא אבן שקופה שלא ניתן לראותה באור יום).
ערך בוויקיפדיה: פטדה