שעיר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שָׂעִיר א[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שעיר
הגייה* sa'ir
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש שׂ־ע־ר
דרך תצורה משקל קָטִיל
נטיות נ׳ שְׂעִירָה ר׳ שְׂעִירִים נ"ר שְׂעִירוֹת
איור של גבר ואישה שעירים
  1. לשון המקרא שגופו, או איבר מאברי־גופו למעט הראש, מכוסה בשיער לרוב.

גיזרון[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שעיר

שָׂעִיר ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שעיר
הגייה* sa'ir
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׂ־ע־ר
דרך תצורה משקל קָטִיל
נטיות נ׳ שְׂעִירָה ר׳ שְׂעִירִים נ"ר שְׂעִירוֹת
שעיר מצוי (2)
"שעיר" (1) ששולח ביום הכיפורים כחלק ממצוות "השעיר לעזאזל", ציור מאת ויליאם הולמן האנט.
  1. תיש, זכר צעיר ממשפחת הבהמה הדקה
    • ”וְיָצָא אֶל-הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר לִפְנֵי-יהוה וְכִפֶּר עָלָיו וְלָקַח מִדַּם הַפָּר וּמִדַּם הַשָּׂעִיר וְנָתַן עַל-קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב“ (ויקרא טז, פסוק יח)
    • שְׂעִיר-עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת“ (במדבר ז, פסוק טז)
    • ”וְהַצָּפִיר הַשָּׁעִיר מֶלֶךְ יָוָן וְהַקֶּרֶן הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר בֵּין-עֵינָיו הוּא הַמֶּלֶךְ הָרִאשׁוֹן“ (דניאל ח, פסוק כא)
  2. מין עוף דורס לילה; בלשון מנדלי מו"ס "עוף אזני הגמד".
    • ”וְרָבְצוּ-שָׁם צִיִּים וּמָלְאוּ בָתֵּיהֶם אֹחִים וְשָׁכְנוּ שָׁם בְּנוֹת יַעֲנָה וּשְׂעִירִים יְרַקְּדוּ-שָׁם“ (ישעיהו יג, פסוק כא)
    • ”וּפָגְשׁוּ צִיִּים אֶת-אִיִּים וְשָׂעִיר עַל-רֵעֵהוּ יִקְרָא אַךְ-שָׁם הִרְגִּיעָה לִּילִית וּמָצְאָה לָהּ מָנוֹחַ“ (ישעיהו לד, פסוק יד).

מידע נוסף[עריכה]

  • בקרב המסורות המרבות לתת סימנים ל"רֶשע", "שעיר" הוא שד המזוהה עם פולחן קדום של אליטות עממיות שמחוץ למוסד הכהונה הישראלית המתהווה.[דרוש מקור]

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: עז הבית
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: שעיר (סוג)
ויקימינים טקסונומיה בוויקימינים: Otus
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תיש
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שעיר (עוף)

הערות שוליים[עריכה]

שֵׂעִיר[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שעיר
הגייה* se'ir
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׂ־ע־ר
דרך תצורה משקל קָטִיל
נטיות
  1. לשון המקרא ממלכה קדומה ממזרח לישראל, בחלקה הדרומי של עבר הירדן.
    • ”וַיֵּשֶׁב עֵשָׂו בְּהַר שֵׂעִיר, עֵשָׂו הוּא אֱדוֹם. וְאֵלֶּה תֹּלְדוֹת עֵשָׂו, אֲבִי אֱדוֹם, בְּהַר שֵׂעִיר.“ (בראשית לו, פסוקים חט)
    • ”וַיֵּצֵא הָאֱמֹרִי הַיּשֵׁב בָּהָר הַהוּא לִקְרַאתְכֶם וַיִּרְדְּפוּ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר תַּעֲשֶׂינָה הַדְּבֹרִים וַיַּכְּתוּ אֶתְכֶם בְּשֵׂעִיר עַד-חָרְמָה“ (דברים א, פסוק מד)
    • ”כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה יַעַן אֲמֹר מוֹאָב וְשֵׂעִיר הִנֵּה כְּכָל-הַגּוֹיִם בֵּית יְהוּדָה“ (יחזקאל כה, פסוק ח)

גזרון[עריכה]

  • מן המקרא.

מילים נרדפות[עריכה]