מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | שעיר |
הגייה* | sa'ir |
חלק דיבר | תואר |
מין | זכר |
שורש | שׂ־ע־ר |
דרך תצורה | משקל קָטִיל |
נטיות | נ׳ שְׂעִירָה ר׳ שְׂעִירִים נ"ר שְׂעִירוֹת |
איור של גבר ואישה שעירים
- לשון המקרא שגופו, או איבר מאברי־גופו למעט הראש, מכוסה בשיער לרוב.
- מן שְׂעָר, המילה בפירוש זה מופיעה פעמיים בלבד, בפסוקים לעיל.
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שעיר |
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | שעיר |
הגייה* | sa'ir |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | שׂ־ע־ר |
דרך תצורה | משקל קָטִיל |
נטיות | נ׳ שְׂעִירָה ר׳ שְׂעִירִים נ"ר שְׂעִירוֹת |
שעיר מצוי (2)
"שעיר" (1) ששולח ביום הכיפורים כחלק ממצוות "השעיר לעזאזל", ציור מאת ויליאם הולמן האנט.
- לשון המקרא תיש, זכר צעיר ממשפחת הבהמה הדקה
- ”וְיָצָא אֶל-הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר לִפְנֵי-יהוה וְכִפֶּר עָלָיו וְלָקַח מִדַּם הַפָּר וּמִדַּם הַשָּׂעִיר וְנָתַן עַל-קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב.“ (ויקרא טז, פסוק יח)
- ”שְׂעִיר-עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת.“ (במדבר ז, פסוק טז)[1]
- ”וְהַצָּפִיר הַשָּׁעִיר מֶלֶךְ יָוָן וְהַקֶּרֶן הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר בֵּין-עֵינָיו הוּא הַמֶּלֶךְ הָרִאשׁוֹן.“ (דניאל ח, פסוק כא)
- מין עוף דורס לילה; בלשון מנדלי מו"ס "עוף אזני הגמד".
- ”וְרָבְצוּ-שָׁם צִיִּים וּמָלְאוּ בָתֵּיהֶם אֹחִים וְשָׁכְנוּ שָׁם בְּנוֹת יַעֲנָה וּשְׂעִירִים יְרַקְּדוּ-שָׁם.“ (ישעיהו יג, פסוק כא)
- ”וּפָגְשׁוּ צִיִּים אֶת-אִיִּים וְשָׂעִיר עַל-רֵעֵהוּ יִקְרָא אַךְ-שָׁם הִרְגִּיעָה לִּילִית וּמָצְאָה לָהּ מָנוֹחַ.“ (ישעיהו לד, פסוק יד)
- 2. המצודות: "ושעירים" - הם השדים הנראים בדמות שעירים (1) למי שמאמין בהם
|
|
 טקסונומיה בוויקימינים: Otus |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תיש |
|
- ↑ וכן פסוקים כב, כח, לד, מ, מו, נב, נח, סד, ע, עו, פב.
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | שעיר |
הגייה* | se'ir |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | שׂ־ע־ר |
דרך תצורה | משקל קָטִיל |
נטיות | |
- לשון המקרא ממלכה קדומה ממזרח לישראל, בחלקה הדרומי של עבר הירדן.
- ”וַיֵּשֶׁב עֵשָׂו בְּהַר שֵׂעִיר, עֵשָׂו הוּא אֱדוֹם. וְאֵלֶּה תֹּלְדוֹת עֵשָׂו, אֲבִי אֱדוֹם, בְּהַר שֵׂעִיר.“ (בראשית לו, פסוקים ח–ט)
- ”וַיֵּצֵא הָאֱמֹרִי הַיּשֵׁב בָּהָר הַהוּא לִקְרַאתְכֶם וַיִּרְדְּפוּ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר תַּעֲשֶׂינָה הַדְּבֹרִים וַיַּכְּתוּ אֶתְכֶם בְּשֵׂעִיר עַד-חָרְמָה“ (דברים א, פסוק מד)
- ”כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה יַעַן אֲמֹר מוֹאָב וְשֵׂעִיר הִנֵּה כְּכָל-הַגּוֹיִם בֵּית יְהוּדָה“ (יחזקאל כה, פסוק ח)