מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
שָׂעִיר א[עריכה]
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
שעיר
|
הגייה* |
sa'ir
|
חלק דיבר |
תואר
|
מין |
זכר
|
שורש |
שׂ־ע־ר
|
דרך תצורה |
משקל קָטִיל
|
נטיות |
נ׳ שְׂעִירָה ר׳ שְׂעִירִים נ"ר שְׂעִירוֹת
|
איור של גבר ואישה שעירים
- לשון המקרא שגופו, או איבר מאברי־גופו למעט הראש, מכוסה בשיער לרוב.
- מן שְׂעָר, המילה בפירוש זה מופיעה פעמיים בלבד, בפסוקים לעיל.
מילים נרדפות[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שעיר |
שָׂעִיר ב[עריכה]
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
שעיר
|
הגייה* |
sa'ir
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
שׂ־ע־ר
|
דרך תצורה |
משקל קָטִיל
|
נטיות |
נ׳ שְׂעִירָה ר׳ שְׂעִירִים נ"ר שְׂעִירוֹת
|
שעיר מצוי (2)
"שעיר" (1) ששולח ביום הכיפורים כחלק ממצוות "השעיר לעזאזל", ציור מאת ויליאם הולמן האנט.
- לשון המקרא תיש, זכר צעיר ממשפחת הבהמה הדקה
- ”וְיָצָא אֶל-הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר לִפְנֵי-יהוה וְכִפֶּר עָלָיו וְלָקַח מִדַּם הַפָּר וּמִדַּם הַשָּׂעִיר וְנָתַן עַל-קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב.“ (ויקרא טז, פסוק יח)
- ”שְׂעִיר-עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת.“ (במדבר ז, פסוק טז)[1]
- ”וְהַצָּפִיר הַשָּׁעִיר מֶלֶךְ יָוָן וְהַקֶּרֶן הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר בֵּין-עֵינָיו הוּא הַמֶּלֶךְ הָרִאשׁוֹן.“ (דניאל ח, פסוק כא)
- מין עוף דורס לילה; בלשון מנדלי מו"ס "עוף אזני הגמד".
- ”וְרָבְצוּ-שָׁם צִיִּים וּמָלְאוּ בָתֵּיהֶם אֹחִים וְשָׁכְנוּ שָׁם בְּנוֹת יַעֲנָה וּשְׂעִירִים יְרַקְּדוּ-שָׁם.“ (ישעיהו יג, פסוק כא)
- ”וּפָגְשׁוּ צִיִּים אֶת-אִיִּים וְשָׂעִיר עַל-רֵעֵהוּ יִקְרָא אַךְ-שָׁם הִרְגִּיעָה לִּילִית וּמָצְאָה לָהּ מָנוֹחַ.“ (ישעיהו לד, פסוק יד)
פרשנים מפרשים[עריכה]
- 2. המצודות: "ושעירים" - הם השדים הנראים בדמות שעירים (1) למי שמאמין בהם
מילים נרדפות[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
|
|
 טקסונומיה בוויקימינים: Otus |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תיש |
|
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ וכן פסוקים כב, כח, לד, מ, מו, נב, נח, סד, ע, עו, פב.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
שעיר
|
הגייה* |
se'ir
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
שׂ־ע־ר
|
דרך תצורה |
משקל קָטִיל
|
נטיות |
|
- לשון המקרא ממלכה קדומה ממזרח לישראל, בחלקה הדרומי של עבר הירדן.
- ”וַיֵּשֶׁב עֵשָׂו בְּהַר שֵׂעִיר, עֵשָׂו הוּא אֱדוֹם. וְאֵלֶּה תֹּלְדוֹת עֵשָׂו, אֲבִי אֱדוֹם, בְּהַר שֵׂעִיר.“ (בראשית לו, פסוקים ח – ט)
- ”וַיֵּצֵא הָאֱמֹרִי הַיּשֵׁב בָּהָר הַהוּא לִקְרַאתְכֶם וַיִּרְדְּפוּ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר תַּעֲשֶׂינָה הַדְּבֹרִים וַיַּכְּתוּ אֶתְכֶם בְּשֵׂעִיר עַד-חָרְמָה“ (דברים א, פסוק מד)
- ”כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה יַעַן אֲמֹר מוֹאָב וְשֵׂעִיר הִנֵּה כְּכָל-הַגּוֹיִם בֵּית יְהוּדָה“ (יחזקאל כה, פסוק ח)
מילים נרדפות[עריכה]