מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
שָׂעִיר א [ עריכה ]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שעיר
הגייה * sa'ir
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש שׂ־ע־ר
דרך תצורה משקל קָטִיל
נטיות נ׳ שְׂעִירָה ר׳ שְׂעִירִים נ"ר שְׂעִירוֹת
שגופו , או איבר מאברי־גופו למעט הראש, מכוסה בשיער לרוב
המילה מופיעה פעמיים במקרא: "וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל-רִבְקָה אִמּוֹ הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִר וְאָנֹכִי אִישׁ חָלָק" (בראשית כז , פסוק יא ) , וכן "וְלֹא הִכִּירוֹ כִּי-הָיוּ יָדָיו כִּידֵי עֵשָׂו אָחִיו שְׂעִרֹת וַיְבָרֲכֵהוּ" (בראשית כז , פסוק כג )
מילים נרדפות [ עריכה ] קישורים חיצוניים [ עריכה ] תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
שעיר
שָׂעִיר ב [ עריכה ]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שעיר
הגייה * sa'ir
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׂ־ע־ר
דרך תצורה משקל קָטִיל
נטיות נ׳ שְׂעִירָה ר׳ שְׂעִירִים נ"ר שְׂעִירוֹת
"שעיר" (1) ששולח ביום הכיפורים כחלק ממצוות "השעיר לעזאזל", ציור מאת ויליאם הולמן האנט.
תיש , זכר צעיר ממשפחת הבהמה הדקה
"וְיָצָא אֶל-הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר לִפְנֵי-יהוה וְכִפֶּר עָלָיו וְלָקַח מִדַּם הַפָּר וּמִדַּם הַשָּׂעִיר וְנָתַן עַל-קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב" (ויקרא טז , פסוק יח ) "שְׂעִיר -עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת" (במדבר ז , פסוק טז ) [1] "וְהַצָּפִיר הַשָּׁעִיר מֶלֶךְ יָוָן וְהַקֶּרֶן הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר בֵּין-עֵינָיו הוּא הַמֶּלֶךְ הָרִאשׁוֹן" (דניאל ח , פסוק כא ) מין עוף דורס לילה , השייך לסוג Otus. המילה מקראית, ומופיעה אך ורק בהקשר (1). עם זאת, קיימים שני פסוקים בספר ישעיה: "וְרָבְצוּ-שָׁם צִיִּים וּמָלְאוּ בָתֵּיהֶם אֹחִים וְשָׁכְנוּ שָׁם בְּנוֹת יַעֲנָה וּשְׂעִירִים יְרַקְּדוּ-שָׁם" (ישעיהו יג , פסוק כא ) , וכן "וּפָגְשׁוּ צִיִּים אֶת-אִיִּים וְשָׂעִיר עַל-רֵעֵהוּ יִקְרָא אַךְ-שָׁם הִרְגִּיעָה לִּילִית וּמָצְאָה לָהּ מָנוֹחַ" (ישעיהו לד , פסוק יד ) . מכיוון שפסוקים אלו מציינים את דורסי הלילה אוח , לילית ובת יענה , פורש השעיר במקרה זה כדורס לילה גם כן. מילים נרדפות [ עריכה ] קישורים חיצוניים [ עריכה ] טקסונומיה בוויקימינים:
Otus תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
תיש
הערות שוליים [ עריכה ]
↑ וכן פסוקים כב , כח , לד , מ , מו , נב , נח , סד , ע , עו , פב .
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שעיר
הגייה * se'ir
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׂ־ע־ר
דרך תצורה משקל קָטִיל
נטיות
לשון המקרא קדומה ממזרח לישראל, בחלקה הדרומי של עבר הירדן .
"וַיֵּשֶׁב עֵשָׂו בְּהַר שֵׂעִיר , עֵשָׂו הוּא אֱדוֹם. וְאֵלֶּה תֹּלְדוֹת עֵשָׂו , אֲבִי אֱדוֹם, בְּהַר שֵׂעִיר ." (בראשית לו , פסוקים ח – ט ) "וַיֵּצֵא הָאֱמֹרִי הַיּשֵׁב בָּהָר הַהוּא לִקְרַאתְכֶם וַיִּרְדְּפוּ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר תַּעֲשֶׂינָה הַדְּבֹרִים וַיַּכְּתוּ אֶתְכֶם בְּשֵׂעִיר עַד-חָרְמָה" (דברים א , פסוק מד ) "כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה יַעַן אֲמֹר מוֹאָב וְשֵׂעִיר הִנֵּה כְּכָל-הַגּוֹיִם בֵּית יְהוּדָה" (יחזקאל כה , פסוק ח ) מילים נרדפות [ עריכה ]
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שעיר.jpg)
ערך בוויקיפדיה: עז הבית
טקסונומיה בוויקימינים: Otus
