שעיר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שָׂעִיר א[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שעיר
הגייה* sa'ir
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש שׂ־ע־ר
דרך תצורה משקל קָטִיל
נטיות נ׳ שְׂעִירָה ר׳ שְׂעִירִים נ"ר שְׂעִירוֹת
איור של גבר ואישה שעירים
  1. שגופו, או איבר מאברי־גופו למעט הראש, מכוסה בשיער לרוב


גיזרון[עריכה]

המילה מופיעה פעמיים במקרא: ”וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל-רִבְקָה אִמּוֹ הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִר וְאָנֹכִי אִישׁ חָלָק“ (בראשית כז, פסוק יא), וכן ”וְלֹא הִכִּירוֹ כִּי-הָיוּ יָדָיו כִּידֵי עֵשָׂו אָחִיו שְׂעִרֹת וַיְבָרֲכֵהוּ“ (בראשית כז, פסוק כג)

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שעיר

שָׂעִיר ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שעיר
הגייה* sa'ir
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׂ־ע־ר
דרך תצורה משקל קָטִיל
נטיות נ׳ שְׂעִירָה ר׳ שְׂעִירִים נ"ר שְׂעִירוֹת
שעיר מצוי (2)
"שעיר" (1) ששולח ביום הכיפורים כחלק ממצוות "השעיר לעזאזל", ציור מאת ויליאם הולמן האנט.
  1. תיש, זכר צעיר ממשפחת הבהמה הדקה
    • ”וְיָצָא אֶל-הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר לִפְנֵי-יהוה וְכִפֶּר עָלָיו וְלָקַח מִדַּם הַפָּר וּמִדַּם הַשָּׂעִיר וְנָתַן עַל-קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב“ (ויקרא טז, פסוק יח)
    • שְׂעִיר-עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת“ (במדבר ז, פסוק טז)[1]
    • ”וְהַצָּפִיר הַשָּׁעִיר מֶלֶךְ יָוָן וְהַקֶּרֶן הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר בֵּין-עֵינָיו הוּא הַמֶּלֶךְ הָרִאשׁוֹן“ (דניאל ח, פסוק כא)
  2. מין עוף דורס לילה, השייך לסוג Otus.

גיזרון[עריכה]

  • המילה מקראית, ומופיעה אך ורק בהקשר (1). עם זאת, קיימים שני פסוקים בספר ישעיה: ”וְרָבְצוּ-שָׁם צִיִּים וּמָלְאוּ בָתֵּיהֶם אֹחִים וְשָׁכְנוּ שָׁם בְּנוֹת יַעֲנָה וּשְׂעִירִים יְרַקְּדוּ-שָׁם“ (ישעיהו יג, פסוק כא), וכן ”וּפָגְשׁוּ צִיִּים אֶת-אִיִּים וְשָׂעִיר עַל-רֵעֵהוּ יִקְרָא אַךְ-שָׁם הִרְגִּיעָה לִּילִית וּמָצְאָה לָהּ מָנוֹחַ“ (ישעיהו לד, פסוק יד). מכיוון שפסוקים אלו מציינים את דורסי הלילה אוח, לילית ובת יענה, פורש השעיר במקרה זה כדורס לילה גם כן.

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: עז הבית
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: שעיר (סוג)
ויקימינים טקסונומיה בוויקימינים: Otus
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תיש
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שעיר (עוף)

הערות שוליים[עריכה]

  1. וכן פסוקים כב, כח, לד, מ, מו, נב, נח, סד, ע, עו, פב.

שֵׂעִיר[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שעיר
הגייה* se'ir
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׂ־ע־ר
דרך תצורה משקל קָטִיל
נטיות
  1. לשון המקרא ממלכה קדומה ממזרח לישראל, בחלקה הדרומי של עבר הירדן.
    • ”וַיֵּשֶׁב עֵשָׂו בְּהַר שֵׂעִיר, עֵשָׂו הוּא אֱדוֹם. וְאֵלֶּה תֹּלְדוֹת עֵשָׂו, אֲבִי אֱדוֹם, בְּהַר שֵׂעִיר.“ (בראשית לו, פסוקים חט)
    • ”וַיֵּצֵא הָאֱמֹרִי הַיּשֵׁב בָּהָר הַהוּא לִקְרַאתְכֶם וַיִּרְדְּפוּ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר תַּעֲשֶׂינָה הַדְּבֹרִים וַיַּכְּתוּ אֶתְכֶם בְּשֵׂעִיר עַד-חָרְמָה“ (דברים א, פסוק מד)
    • ”כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה יַעַן אֲמֹר מוֹאָב וְשֵׂעִיר הִנֵּה כְּכָל-הַגּוֹיִם בֵּית יְהוּדָה“ (יחזקאל כה, פסוק ח)
  2. בקרב המסורות המרבות לתת סימנים ל"רֶשע", "שעיר" הוא שד,המזוהה עם פולחן קדום של אליטות עממיות שמחוץ למוסד הכהונה הישראלית המתהווה, דאז.
    • ”וְלֹא יִזְבְּחוּ עוֹד אֶת זִבְחֵיהֶם לַשְּׂעִירִם אֲשֶׁר הֵם זֹנִים אַחֲרֵיהֶםואהבת לרעך כמוך“ (ויקרא יז, פסוק ז)

גזרון[עריכה]

  • שעיר היתה יישות רוחנית לה סגדו קדמוני המצרים בעיר מנד-עז ("mendes") ושמגולם בבע"ח ממשפחת הראם או שעיר עיזים. אבות היהודאים ואחריהם הנצרות הקדומה, בנסיונם להדיח את תופעת האלילות ,להחליף אלילים אלה, ולשווק את דתם/משיחם כתחליף, נהגו לתאר אלילים אלה כמקור כל רע ובצורה שתדחה את ההמון מן הנהייה אחריהם [1].
  • 2-תיתכן קרבה לשונית עם המילה במצרית עתיקה - שׂאִר saı͗r ומהותה: רע,רשע[2]

מילים נרדפות[עריכה]

סמוכין[עריכה]

  1. Charles Taylor - 1814 ,Scripture illustrated by means of natural Science
  2. "An Egyptian Hieroglyphic Dictionary" מאת: ארנסט ווליס, עמ' 635