בנימין
מראה
בִּנְיָמִין
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | בנימין |
| הגייה* | Binyamin |
| חלק דיבר | שם־פרטי |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | בן + ימין |
| נטיות | |
| שבטי ישראל |
|---|
|
רְאוּבֵן | שִׁמְעוֹן | לֵוִי | יְהוּדָה | |
- אחד משנים־עשר שבטי ישראל, הנקרא על־שום בן הזקונים של יעקב אבינו, הנולד לו מרחל.
- ”בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף; בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד, וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל“ (בראשית מט, פסוק כז)
- ”וַיִּשְׁלְחוּ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אֲנָשִׁים בְּכָל־שִׁבְטֵי בִנְיָמִן לֵאמֹר; מָה הָרָעָה הַזֹּאת אֲשֶׁר נִהְיְתָה בָכֶם?“ (שופטים כ, פסוק יב)
- ”אֱמֹר אֶל־רְחַבְעָם בֶּן־שְׁלֹמֹה, מֶלֶךְ יְהוּדָה; וְאֶל־כָּל־בֵּית יְהוּדָה וּבִנְיָמִין וְיֶתֶר הָעָם, לֵאמֹר.“ (מלכים א׳ יב, פסוק כג)
- ”דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ בֶּן־חִלְקִיָּהוּ; מִן־הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר בַּעֲנָתוֹת, בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִן.“ (ירמיהו א, פסוק א)
- אחד משערי ירושלים.
- שם פרטי לזכר.
- ”יְהוּדָה וּבִנְיָמִן וּשְׁמַעְיָה וְיִרְמְיָה“ (נחמיה יב, פסוק לד)
- ”וּבְנֵי יְדִיעֲאֵל בִּלְהָן וּבְנֵי בִלְהָן יְעוּשׁ וּבִנְיָמִן וְאֵהוּד וּכְנַעֲנָה וְזֵיתָן וְתַרְשִׁישׁ וַאֲחִישָׁחַר.“ (דברי הימים א׳ ז, פסוק י)
- "יש לי חבר שקוראים לו בנימין / אבל אני קוראת לו בני" (בני ילד רע, מאת אהוד מנור)