ספיר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סַפִּיר[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ספיר
הגייה* sapir
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ סַפִּירִים
אבני החשֶׁן
ראובן
אֹדֶם
(רוּבִּי)
שמעון
פִּטְדָה
(טופז)
לוי
בָּרְקַת
(אְזמָרַגְדּ, אמרלד)
יהודה
נֹפֶךְ
(מלכיט)
יששכר
סַפִּיר
(קורונדום)
זבולון
יָהֲלֹם
דן
לֶשֶׁם
(אוֹפּאל)
נפתלי
שְׁבוֹ
(אגט)
גד
אַחְלָמָה
(אמתיסט)
אשר
תַּרְשִׁישׁ
(אוליבין)
יוסף
שֹׁהַם
(בריל)
בנימין
יָשְׁפֵה
  1. אבן יקרה שצבעה כחול כהה, כיום מזוהה כקורונדום (corundum) כחול.
    • "וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל; וְתַחַת רַגְלָיו, כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר, וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם, לָטֹהַר." (שמות כד, פסוק י)
    • "וְהַטּוּר הַשֵּׁנִי – נֹפֶךְ, סַפִּיר, וְיָהֲלֹם." (שמות כח, פסוק יח)
    • "וּמִמַּעַל, לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל-רֹאשָׁם, כְּמַרְאֵה אֶבֶן-סַפִּיר, דְּמוּת כִּסֵּא; וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא, דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו, מִלְמָעְלָה." (יחזקאל א, פסוק כו)
    • יששכר אבנו ספיר ומפה שלו צבוע שחור דומה לכחול. (במדבר רבה, במדבר, פרשה ב, סימן ז)
    • בטבעת משובצת אבן ספיר.

גיזרון[עריכה]

מסנסקריט: शनिप्रिय (śanipriya) – יקר לשבתאי

תרגום[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: ספיר

סָפִיר[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ספיר
הגייה* safir
חלק דיבר שם־תואר
מין זכר
שורש ס־פ־ר א
דרך תצורה
נטיות נ׳ סְפִירָה
  1. בר מנייה, שניתן לספור אותו.
    • כמות הכוכבים ביקום בלתי־ספירה.
    • כמות הפרחים בגינה היא ספירה.
  2. שאפשר לכתוב אותו בספרות.

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]


השורש ספר א

השורש ס־פ־ר א הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

ס־פ־ר א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל סָפַר סוֹפֵר

(ב׳ פעוּל: סָפוּר)

יִסְפֹּר סְפֹר לִסְפֹּר
נִפְעַל נִסְפַּר נִסְפָּר יִסָּפֵר הִסָּפֵר לְהִסָּפֵר
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל סִפֵּר מְסַפֵּר יְסַפֵּר סַפֵּר לְסַפֵּר
פֻּעַל סֻפַּר מְסֻפָּר -יְסֻפַּר -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

גיזרון[עריכה]

  • נגזר משם העצם סֵפֶר (עיינו באטימולוגיה שם). ההוראה היסודית הייתה: כתב, ערך רשימה, ומכאן הסתעפו ההוראות של מנייה (קל ונפעל) מצד אחד והצגת הדברים (פיעל ופועל) מצד שני.