ספיר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סַפִּיר[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ספיר
הגייה* sapir
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ס־פ־ר
דרך תצורה משקל קַטִּיל
נטיות ר׳ סַפִּירִים
אבני החשֶׁן
ראובן
אֹדֶם
שמעון
פִּטְדָה
לוי
בָּרְקַת
יהודה
נֹפֶךְ
יששכר
סַפִּיר
זבולון
יָהֲלֹם
דן
לֶשֶׁם
נפתלי
שְׁבוֹ
גד
אַחְלָמָה
אשר
תַּרְשִׁישׁ
יוסף
שֹׁהַם
בנימין
יָשְׁפֵה
אבן ספיר
  1. אבן חן שצבעה כחול כהה, אחד ממיני הקורונדום.
    • ”וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל; וְתַחַת רַגְלָיו, כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר, וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם, לָטֹהַר.“ (שמות כד, פסוק י)
    • ”וְהַטּוּר הַשֵּׁנִי – נֹפֶךְ, סַפִּיר, וְיָהֲלֹם.“ (שמות כח, פסוק יח)
    • ”וּמִמַּעַל, לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל-רֹאשָׁם, כְּמַרְאֵה אֶבֶן-סַפִּיר, דְּמוּת כִּסֵּא; וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא, דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו, מִלְמָעְלָה.“ (יחזקאל א, פסוק כו)
    • ”יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב מְמֻלָּאִים בַּתַּרְשִׁישׁ, מֵעָיו עֶשֶׁת שֵׁן מְעֻלֶּפֶת סַפִּירִים.“ (שיר השירים ה, פסוק יד)

גיזרון[עריכה]

  • מסנסקריט: בהגיית סֲניפְּרִיאה śanipriya) शनिप्रिय) בהוראת אבן בצבעים כהים [1], וגם יקירו של סטורן (שבתאי)

נגזרות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: ספיר

סָפִיר[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ספיר
הגייה* safir
חלק דיבר שם־תואר
מין זכר
שורש ס־פ־ר א
דרך תצורה משקל קָטִיל
נטיות נ׳ סְפִירָה
  1. בר מנייה, שניתן לספור אותו.
  2. שאפשר לכתוב אותו בספרות.

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

השורש ספר א

השורש ס־פ־ר א הוא שורש מגזרת השלמים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית
גזרה
הופיע לראשונה בלשון במקרא

נטיות הפעלים[עריכה]

ס־פ־ר א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל סָפַר סוֹפֵר

(ב׳ פעוּל: סָפוּר)

יִסְפֹּר סְפֹר לִסְפֹּר
נִפְעַל נִסְפַּר נִסְפָּר יִסָּפֵר הִסָּפֵר לְהִסָּפֵר
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל סִפֵּר מְסַפֵּר יְסַפֵּר סַפֵּר לְסַפֵּר
פֻּעַל סֻפַּר מְסֻפָּר -יְסֻפַּר -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

גיזרון[עריכה]

  • נגזר משם העצם סֵפֶר (עיינו באטימולוגיה שם). ההוראה היסודית הייתה: כתב, ערך רשימה, ומכאן הסתעפו ההוראות של מנייה (קל ונפעל) מצד אחד והצגת הדברים (פיעל ופועל) מצד שני.

הערות שוליים[עריכה]

  1. מילים הודיות (הינדי) בעברית, מאת פרופ' חיים רבין: שנפרי