הרבן עזרא מוסר: "והנה שתיהן אבני חשן ואין בהן צורה" , "כי שתי האבנים — שתי אבני השוהם שעל כתפות האפוד , אשר על כל אחת מהן היו חרותים השמות של שישה שבטים , הן כנגד שנים עשר המזלות , האבן השמאלית כנגד הצפוניים, והאבן הימנית כנגד הדרומיים".[1]
בתעודות אכדיות נמסר שמקור השוהם נמצא ב"מלוחה", ועל פי ההשערות ,היא ארץ החוילה ( בראשית ב , יא-יב ) כנראה ארץ כוש ,המזוהה לגבי פרשנים כאתיופיה [2].
בספר הישר, שנתחבר ככל הנראה בנאפולי בראשית המאה ה-16, אבן השהם משמשת כסמל לעושר מופלג המשכיח זעמם של מלכים. אדם בשם רקיון מארץ שנער הצליח לרכך את זעם פרעה עליו באמצעות מתנות נוצצות:
"ויקח כאלף ילדים בנים ובנות , וילבישם שש ומשי ורקמה , וירכיבם על סוסים , וישלחם למלך ביד אנשיו . ויקח גם הוא מנחה למלך , כסף וזהב ואבני שוהם ובדולח".
– יוסף דן, ספר הישר, ירושלים, מוסד ביאליק, תשס"ו - 2005, עמוד 89.
ערך בוויקיפדיה: שוהם
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שהם