אכדית- sāmtu =אבן חן אדומה, מלה זו מתייחסת לצבעם של השמיים בשעת השקיעה . Samtu הוא שם התואר "אדום" כנראה - קרניליאן.
אתיופית - בתרגום המקרא לאתיופית, שוהם="סוֹם"(שֻׂהְם).
ברוסית (אבני) שוהם:שוחה'ם шорам -ונגזרת של מילה זו: שֹׁהְ-רֱִי шоры במשמעות "סכי עיניים לסוסים" - (יתכן שהיו משובצות באבנים מסוג נוקשה להגנה מנשק אויב.)
בדומה למילה ברוסית שֹׁהְ-רֱִי (ראה לעיל) - שנוספה בה האות ר' ,כך גם בפרסית: (משפה ערבית) شهرت - שוהרת במשמעות נצחון,הערכה,תהילה.
האבן עזרא מוסר- "והנה שתיהן אבני חשן ואין בהן צורה" , "כי שתי האבנים — שתי אבני השוהם שעל כתפות האפוד , אשר על כל אחת מהן היו חרותים השמות של שישה שבטים , הן כנגד שנים עשר המזלות , האבן השמאלית כנגד הצפוניים, והאבן הימנית כנגד הדרומיים".[1]
בתעודות אכדיות נמסר שמקור השוהם נמצא ב"מלוחה" , ועל פי ההשערות ,היא ארץ החוילה ( בראשית ב , יא-יב ) כנראה ארץ כוש ,המזוהה לגבי פרשנים כאתיופיה [2].
בספר הישר שנתחבר ככל הנראה, בנאפולי בראשית המאה ה-16 אבן השהם משמשת כסמל לעושר מופלג המשכיח זעמם של מלכים.אדם בשם רקיון ,מארץ שנער הצליח לרכך את זעם פרעה עליו באמצעות מתנות נוצצות:
"ויקח כאלף ילדים בנים ובנות , וילבישם שש ומשי ורקמה , וירכיבם על סוסים , וישלחם למלך ביד אנשיו . ויקח גם הוא מנחה למלך , כסף וזהב ואבני שוהם ובדולח". [3]
ערך בוויקיפדיה: שוהם
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שהם