מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | פסוק |
| הגייה* | pasuk |
| חלק דיבר | שם־תואר |
| מין | זכר |
| שורש | פ־ס־ק |
| דרך תצורה | משקל קָטוּל (בינוני פעול) |
| נטיות | ר׳ פְּסֻקִּים; נ׳ פְּסֻקָּה, נ"ר פְּסֻקּוֹת; פְּסוּק־ |
- מי שעניינו בהליך משפטי או גורלי באופן סופי.
- מופרד מהשאר במקטע או ברווח.
- יותר יפה לחייך בשפתיים פסוקות
מן פָּסַק בלשון חז"ל. השורש במקרא פ־שֹ־ק פשק במשמעות 2.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | פסוק |
| הגייה* | pasuk |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | פ־ס־ק |
| דרך תצורה | משקל קָטוּל (בינוני פעול) |
| נטיות | ר׳ פְּסוּקִים; נס׳ פְּסוּק־, נ"ר פְּסוּקֵי־ |
תחילתו של בראשית א, פסוק ט.
- משפט אחד מהמקורות.
- ”הַקּוֹרֵא בַּתּוֹרָה לֹא יִפְחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה פְּסוּקִים; לֹא יִקְרָא לַמְתֻרְגְּמָן יוֹתֵר מִפָּסוּק אֶחָד, וּבַנָּבִיא שְׁלֹשָׁה.“ (משנה, מסכת מגילה – פרק ד, משנה ד)
- ”הַלּוֹמֵד מֵחֲבֵרוֹ פֶּרֶק אֶחָד, אוֹ הֲלָכָה אַחַת, אוֹ פָסוּק אֶחָד, אוֹ דִבּוּר אֶחָד, אוֹ אֲפִלּוּ אוֹת אַחַת, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁצָּרִיךְ לִנְהָג בּוֹ כָבוֹד.“ (משנה, מסכת אבות – פרק ו, משנה ג)
- זהו אחד הפסוקים הקצרים בתורה.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | פיסוק |
| הגייה* | pisuk |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | פ־ס־ק |
| דרך תצורה | משקל קִטּוּל |
| נטיות | נס׳ פִּסּוּק־ |
- עברית חדשה שימוש בסימנים גרפיים כאמצעים רטוריים לצורך הבעה עצמית בכתב.
- פיסוק לא נכון של הטקסט עלול לגרור בעיות בהבנתו.
- "נקודה בסוף משפט היא סימן פיסוק, שמטרתו לסמן את סוף המשפט".
| השורש פסק |
| פסק |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
פָּסַק |
פּוֹסֵק |
יִפְסוֹק |
פְּסוֹק |
לִפְסוֹק |
| נִפְעַל |
נִפְסַק |
נִפְסָק |
יִפָּסֵק |
-אין- |
-אין- |
| הִפְעִיל |
הִפְסִיק |
מַפְסִיק |
יַפְסִיק |
הַפְסֵק |
לְהַפְסִיק |
| הֻפְעַל |
הֻפְסַק |
מֻפְסַק |
יֻפְסַק |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
פִּסֵּק |
מְפַסֵּק |
יְפַסֵּק |
פַּסֵּק |
לְפַסֵּק |
| פֻּעַל |
פֻּסַּק |
מְפֻסַּק |
יְפֻסַּק |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
|
|