עמד
עָמַד
[עריכה]| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | עמד |
| שורש וגזרה | ע־מ־ד |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
_-_53Fi1775.jpg)
- שהה במקום; נמצא במקום.
- היה במקום ולא עזבו, השגיח. התגודד במקום לתבוע דבר.
- הפסיק את תנועתו. הפסיק פעולה מתמשכת.
- ” וַתֵּרֶא לֵאָה כִּי עָמְדָה מִלֶּדֶת וַתִּקַּח אֶת־זִלְפָּה שִׁפְחָתָהּ וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְיַעֲקֹב לְאִשָּׁה.“ (בראשית ל, פסוק ט)
- ”וְאִם-תַּחְתֶּיהָ תַּעֲמֹד הַבַּהֶרֶת לֹא פָשָׂתָה צָרֶבֶת הַשְּׁחִין הִוא וְטִהֲרוֹ הַכֹּהֵן.“ (ויקרא יג, פסוק כג)
- ”וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד עַד-יִקֹּם גּוֹי אֹיְבָיו הֲלֹא-הִיא כְתוּבָה עַל-סֵפֶר הַיָּשָׁר וַיַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם וְלֹא-אָץ לָבוֹא כְּיוֹם תָּמִים.“ (יהושע י, פסוק יג)
- ”לֹא יַעֲמֹד אָדָם בִּרְשׁוּת הַיָחִיד וְיַשְׁתִּין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְיַשְׁתִּין בִּרְשׁוּת הַיָחִיד, וְכֵן לֹא יָרֹק.“ (משנה, מסכת עירובין – פרק ב, משנה ה)
- ”הָיָה בַעַל קוֹרָה רִאשׁוֹן, וּבַעַל חָבִית אַחֲרוֹן, נִשְׁבְּרָה חָבִית בַּקּוֹרָה, פָּטוּר בַּעַל הַקּוֹרָה; וְאִם עָמַד בַּעַל הַקּוֹרָה, חַיָּב; וְאִם אָמַר לְבַעַל הֶחָבִית עֲמֹד, פָּטוּר.“ (משנה, מסכת בבא קמא – פרק ג, משנה ה)
- (עמד ב[פני]־) נשאר ביציבותו ולא נפל. שכוחו הספיק לו בפני כוח המתנגד לו.
- ”וַיָּנַח לָהֶם יהוה מִסָּבִיב כְּכֹל אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבוֹתָם וְלֹא עָמַד אִישׁ בִּפְנֵיהֶם מִכָּל אֹיְבֵיהֶם “ (יהושע כא, פסוק מב)
- ”הָעֹמֶר שֶׁשְּׁכָחוּהוּ פוֹעֲלִים וְלֹא שְׁכָחוֹ בַעַל הַבַּיִת, שְׁכָחוֹ בַעַל הַבַּיִת וְלֹא שְׁכָחוּהוּ פוֹעֲלִים, עָמְדוּ עֲנִיִּים בְּפָנָיו אוֹ שֶׁחִפּוּהוּ בְקַשׁ, הֲרֵי זֶה אֵינוֹ שִׁכְחָה“ (משנה, מסכת פאה – פרק ה, משנה ז)
- ”אָמַר לוֹ, וְלָמָּה לֹא חָזַרְתָּ בָּךְ; אָמַר לוֹ, אֲנִי שָׁמַעְתִּי מִפִּי הַמְרֻבִּים, וְהֵם שָׁמְעוּ מִפִּי הַמְרֻבִּים; אֲנִי עָמַדְתִּי בִשְׁמוּעָתִי, וְהֵם עָמְדוּ בִשְׁמוּעָתָן.“ (משנה, מסכת עדיות – פרק ה, משנה ז)
- ”עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת נִתְנַסָּה אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְעָמַד בְּכֻלָּם, לְהוֹדִיעַ כַּמָּה חִבָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם.“ (משנה, מסכת אבות – פרק ה, משנה ג)
- נמתח למלוא גובהו; זקף את קומתו. עבר לתנוחה בה הגוף מאונך לקרקע.
- ”בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, בָּעֶרֶב כָּל אָדָם יַטּוּ וְיִקְרְאוּ, וּבַבֹּקֶר יַעֲמֹדוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ו, פסוק ז) וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ.“ (משנה, מסכת ברכות – פרק א, משנה ג)
- ”חַזַּן הַכְּנֶסֶת נוֹטֵל סֵפֶר תּוֹרָה וְנוֹתְנָהּ [...] לַמֶּלֶךְ, וְהַמֶּלֶךְ עוֹמֵד וּמְקַבֵּל וְקוֹרֵא יוֹשֵׁב; אַגְרִפַּס הַמֶּלֶךְ עָמַד וְקִבֵּל וְקָרָא עוֹמֵד, וְשִׁבְּחוּהוּ חֲכָמִים.“ (משנה, מסכת סוטה – פרק ז, משנה ח)
- ”וְאֵיזֶהוּ שֵׂאוּר, כָּל שֶׁהִכְסִיפוּ פָנָיו כְּאָדָם שֶׁעָמְדוּ שַׂעֲרוֹתָיו.“ (משנה, מסכת פסחים – פרק ג, משנה ה)
- התחיל לפעול. הפסיק מצב של מנוחה או אי עשיה.
- ”מִי שֶׁהָלַךְ לִמְדִינַת הַיָּם וְעָמַד אֶחָד וּפִרְנֵס אֶת אִשְׁתּוֹ, חָנָן אוֹמֵר, אִבֵּד אֶת מְעוֹתָיו.“ (משנה, מסכת כתובות – פרק יג, משנה ב)
- ”עָמַד רַבָּן גַּמְלִיאֵל וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ, אָמַר לוֹ, בֹּא בְשָׁלוֹם, רַבִּי וְתַלְמִידִי, רַבִּי בְחָכְמָה, וְתַלְמִידִי שֶׁקִּבַּלְתָּ אֶת דְּבָרָי.“ (משנה, מסכת ראש השנה – פרק ב, משנה ט)
- "מיד עמד ר' טרפון ונתן לו ארבעת אלפים דינרי זהב, נטלן ר' עקיבא וחילקן לעניים" (מסכתות קטנות מסכת כלה פרק א )
- בהשאלה מן (6): לשון המקרא פועל עזר המציין אירוע העתיד להתרחש בתוך זמן קצר (עמד ל־).
- ”כִּי בוֹ בָּחַר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ מִכָּל-שְׁבָטֶיךָ לַעֲמֹד לְשָׁרֵת בְּשֵׁם-יְהֹוָה הוּא וּבָנָיו כָּל-הַיָּמִים.“ (דברים יח, פסוק ה)
- שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:משנה) אין משנה יג בפרק ט במסכת פסחים. ”וּכְשֶׁהַשַּׁמָּשׁ עוֹמֵד לִמְזֹג, קוֹפֵץ אֶת פִּיו וּמַחֲזִיר אֶת פָּנָיו עַד שֶׁמַּגִּיעַ אֵצֶל חֲבוּרָתוֹ וְאוֹכֵל.“ (משנה, מסכת פסחים – פרק ט, משנה יג)
- (ימאות) הָאֳנִיָּה עָמְדָה (האונייה עמדה): צורת הסָבִיל של "נייח את האונייה". מצב שבו האונייה כמעט ואינה מתקדמת וגם לא נסוגה לאחור. בספינות מפרשים – על ידי הפניית החרטום קרוב לרוח וכיוון של המפרשים כך שהם מבטלים זה את פעולתו של האחר, ובספינות ממונעות - בעזרת המנועים.
- אונייה עומדת כאשר היא ממתינה לחילוף הגאות והשפל, לבואה של שיירה, מורידה אנך עומק, אוספת אדם שנפל לים, מעלה נתב, או – במזג אוויר סוער – כאשר קשה לה מאוד להמשיך ולהפליג.
- "הלאגר עמדה במרחק כמה כבלים, ודקות אחדות אחר כך טיפס אל סיפונה של „לידיה“ אותו קצין מהודר בחליפת מדים מבריקה שעלה אליה בפעם הקודמת." (סי. אס. פורסטר, עמדות קרב, פרק 19)
- " הוא הקיף את כף הורן, ותריסר פעמים נאלץ לעמוד כשצוק הברזל נשקף אליו מכיוון צפון נקודה למזרח, או צפון-צפון-מזרח, במרחק של כעשרים מייל." (ג'ק לונדון, שוט מערבה)
- "זרם הגאות פסק, הרוח דעכה כמעט לגמרי, ומאחר שמגמת פניה של הסירה הייתה אל מורד הנהר, לא נותר לה אלא לעמוד ולחכות לבוא חילוף הגאות והשפל." (ג'וזף קונרד, בלב האפלה. פרק 1)
- "הוא סטה מדרכו, אבל סירתו של הפראי פנתה היישר אליו, ועד מהרה נשמע קולו של סטילקיט מורה לו לעמוד, אחרת יוריד אותו תהומה." (הרמן מלוויל, מובי דיק, פרק 54)
גיזרון
[עריכה]- שורש מקראי.
צירופים
[עריכה]נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]ניגודים
[עריכה]תרגום
[עריכה] האונייה עומדת, האונייה לא מתקדמת ולא נסוגה
ראו גם
[עריכה]סימוכין
[עריכה]- ↑ באנגלית מבחינים בין heave to – לעצור את מהלך האונייה ולהמתין, לבין lay to – לעמוד מול הרוח והגלים במזג אוויר סוער. לעתים קרובות שני המונחים משמשים בערבוביה. ראו: John Harland and Mark Myers, Seamanship in the Age of Sail. London, Conway Maritime Press, 1984. p. 225.
שיט מפרשים
| הפעלת מפרשים: אסף (מפרש) • גלל • הוריד • הניף • העלה • הרתיע • כיוון • משך לאחור • מתח • נשא • פָּרַשׂ • צמצם • צמצם לגמרי • קָפַל • קשר • מיעט תפרושת כיווני הרוח: רוח נגדית (רוח פנים) • רוח קדמית (חדה, קהה) • רוח צד • רוח גבית • רוח מלאה |  |
עִמֵּד
[עריכה]  |
ערך חלקי בערך זה הושקעה עבודה והוא עשוי להיות תוספת ראויה למילון, אך במצבו הנוכחי הוא אינו עומד בדרישות הסף של ויקימילון. יוצר הערך (או כל ויקימילונאי) מתבקש לשפר את הערך לפי ההנחיות. |
| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | עימד |
| שורש וגזרה | ש־ר־ש |
| בניין | פִּעֵל |
- עברית חדשה סידר טקסט ועיצב את השורות לטורים ועמודים כשלב מקדים להדפסת עיתון או ספר.
גיזרון
[עריכה]- מן עמודי הספר.