מנור

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מָנוֹר[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מנור
הגייה* manor
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש נ־ו־ר
דרך תצורה
נטיות ר׳ מְנוֹרִים; מְנוֹר־, ר׳ מְנוֹרֵי־
מנור של מכונת אריגה
מנור של יכטת מפרשים
  1. (טקסטיל) מוט עגול, מחלקי נול או מכונת אריגה, אליו קשורים חוטי השתי ועליו נכרך הבד שנארג.
    • "וְעֵץ חֲנִיתוֹ כִּמְנוֹר אֹרְגִים וְלַהֶבֶת חֲנִיתוֹ שֵׁשׁ מֵאוֹת שְׁקָלִים בַּרְזֶל וְנֹשֵׂא הַצִּנָּה הֹלֵךְ לְפָנָיו." (שמואל א יז ז)
    • "וְהוּא הִכָּה אֶת הָאִישׁ הַמִּצְרִי אִישׁ מִדָּה חָמֵשׁ בָּאַמָּה וּבְיַד הַמִּצְרִי חֲנִית כִּמְנוֹר אֹרְגִים..."." (דברי הימים א יא כג)
  2. (ימאות) כלונס בסירה או בספינת מפרשים, המשמש לפרישת השפה התחתית של מפרש אורכי.
    • "המנור הוא מוט־עץ עבה שאליו קשור שֹׁבֶל המפרש." (שמואל טנקוס, שיט מפרשים, 1945)

גיזרון[עריכה]

  1. אולי מן נִיר, אחד מחלקי נול האורגים. אכדית: niru, ארמית: נִירָא, ערבית: נִיר. (עפ"י א' אבן שושן, המילון החדש, תשכ"ו.)
  2. על יסוד הדמיון למנור האורגים הקדום. ועד הלשון העברית, מונחי מפרשים וחלקיהם (תש"א), 1940; האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970; מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות (תשע"ג), 2013.

פרשנים מפרשים[עריכה]

  • רש"י על דברי הימים א יא כג: "כמנור אורגים" - עץ שכורכים עליו הבגד.

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מנורים (למפרשים)