מנור

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מָנוֹר[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מנור
הגייה* manor
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש נ־ו־ר
דרך תצורה
נטיות ר׳ מְנוֹרִים; מְנוֹר־, ר׳ מְנוֹרֵי־
מנור של מכונת אריגה
סירת מפרשים עם מעטה אורכי, קצה המנור (12) מחובר לתורן (8)
  1. (טקסטיל) מוט עגול, מחלקי נול או מכונת אריגה, אליו קשורים חוטי השתי ועליו נכרך הבד שנארג.
    • "וְעֵץ חֲנִיתוֹ כִּמְנוֹר אֹרְגִים וְלַהֶבֶת חֲנִיתוֹ שֵׁשׁ מֵאוֹת שְׁקָלִים בַּרְזֶל וְנֹשֵׂא הַצִּנָּה הֹלֵךְ לְפָנָיו." (שמואל א יז ז)
    • "וְהוּא הִכָּה אֶת הָאִישׁ הַמִּצְרִי אִישׁ מִדָּה חָמֵשׁ בָּאַמָּה וּבְיַד הַמִּצְרִי חֲנִית כִּמְנוֹר אֹרְגִים..."." (דברי הימים א יא כג)
  2. (ימאות) כלונס בסירה או בספינת מפרשים, המשמש למתיחת השפה התחתית של מפרש, על פי רוב של מפרשים אורכיים.
    • "המנור הוא מוט־עץ עבה שאליו קשור שֹׁבֶל המפרש." (שמואל טנקוס, שיט מפרשים, 1945)

גיזרון[עריכה]

  1. אולי מן נִיר, אחד מחלקי נול האורגים. אכדית: niru, ארמית: נִירָא, ערבית: נִיר. (עפ"י א' אבן שושן, המילון החדש, תשכ"ו.)
  2. על יסוד הדמיון למנור האורגים הקדום. ועד הלשון העברית, מונחי מפרשים וחלקיהם (תש"א), 1940; האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970; מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות (תשע"ג), 2013.

פרשנים מפרשים[עריכה]

  • רש"י על דברי הימים א יא כג: "כמנור אורגים" - עץ שכורכים עליו הבגד.

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

   כלונס של נול לאריגה
   כלונס של מפרש

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מנורים (למפרשים)

הערות שוליים[עריכה]

  1. booms, בלשון רבים, "כלונסאות המפרשים", הוא הכינוי לכלונסאות הרזרביים (סקריות וגפים) באוניית מפרשים בעלת מעטה רוחבי המאוחסנים על הסיפון.