רכס
רָכַס[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | רכס |
שורש וגזרה | ר־כ־ס א, גזרת השלמים |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- חִבֵּר או סגר בין חלקי הבגד.
גזרון[עריכה]
- אכדית, 'רַכּסוּ' בהוראת הפועל 'לקשור'. אוגריתית, 'רִיכַּס', בהוראת קשירת ראש הגמל בחבל אל אחת מגפיו. נגזרת של 'רכּס' לאגד, לקשור. (קליין)
- גם הצירוף המקראי: "מֵרֻכְסֵי-אִישׁ" קשור בתיבה האכדית שהגייתה: ריקסו (riksu) ומתייחס לאנשים המורגלים ב"קשירת קשרים" (מזימות) כנגד המלך או המנהיג: ”תַּסְתִּירֵם, בְּסֵתֶר פָּנֶיךָ מֵרֻכְסֵי-אִישׁ“ (תהלים לא, פסוק כא) [1].
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: fasten
ראו גם[עריכה]
רֶכֶס א[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | רכס |
הגייה* | rekhes |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ר־כ־ס ב |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות | ר׳ רְכָסִים; רֶכֶס־, ר׳ רִכְסֵי־ |
- תצורת קרקע מאורכת הגבוהה מסביבתה, שרשרת גבעות או הרים.
- בהשאלה: בליטה מאורכת.
- שריר המשור הקדמי נאחז ברכס בצדה הקדמי של עצם השכמה.
גיזרון[עריכה]
- המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל.
- מארמית-יהודית ("רִכְסָא") הוא שבריר של אבן המשמש בבניה כנקודת חיבור המקושרת לאבן בזווית אחרת. ומכאן גם המשמעות המודרנית.
תרגום[עריכה]
- אנגלית: ridge, crest, mountain range
קישורים חיצוניים[עריכה]
ערך בוויקיפדיה: רכס |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רכסים |
רֶכֶס ב[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | רכס |
הגייה* | rekhes |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ר־כ־ס |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות | ר׳ רְכָסִים; רֶכֶס־, ר׳ רִכְסֵי־ |
- עברית חדשה (ימאות) קֶשֶׁר שֶׁל חֶבֶל בְּחֶבֶל אַחֵר.
- "רֶכֶס אוֹרְגִים מְשַׁמֵשׁ לִקְשִׁירַת שְׁנֵי חֲבָלִים אוֹ לִקְשִׁירַת חֶבֶל לְלוּלָאַת הַחֶבֶל [...]. (רב חובל זאב הים, חבלים וקשרים, 1944)
גיזרון[עריכה]
- מן ר־כ־ס, רָכַס – קשר, חיבר.
- האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970; מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות (תשע"ג), 2013.
צירופים[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
- קֶשֶׁר (בשימוש רווח)
תרגום[עריכה]
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
ערך בוויקיפדיה: List of bend knots |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קשרי רכיסה |
סמוכין[עריכה]
- ↑ משה ויינפלד, שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום. כרך יא (תשנ"ז), עמ'-353