לדלג לתוכן

גף

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

גַּף

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא גף
הגייה* gaf
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר או נקבה
שורש ג־פ־ף
דרך תצורה משקל קַל
נטיות זוגי גַּפַּיִם; גַּף־, ר׳ גַּפֵּי־
הגף העליון (מימין לשמאל) של עוף, עטלף ופטרודקטיל; והיא משמשת אצלם לתעופה.
מפרש גף: 1. מנור, 2. קרן, 3. שפה אחורית, 4. שחיף, 5. קודקוד, 6. גף, 7. צוואר, 8. תורן, 9. אריג המפרש, 10. פֶּקֶם.
הקליפר "בנגל", 1868; מניף את הדגל הימי הלאומי מקצה הגף האחורי
  1. (אנטומיה) איבר מוארך המחובר לגוף שבאפשרותו לבצע תנועה זויתית ע"י מפרק שבאמצעו.
    • ”אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁהִיא נִטֶּלֶת בְּגַפָּיִם; אֲבָל אִם הָיְתָה מְהַלֶּכֶת, הָרִאשׁוֹן טָהוֹר“ (משנה, מסכת אהלותפרק ז, משנה ד)
    • ”אמר רב יהודה: אמר רב: שמוטת יד בבהמה - כשרה, (שמוטת ירך בבהמה - טרפה), שמוטת ירך בעוף - טרפה, שמוטת גף בעוף - טרפה“ (בבלי, מסכת חוליןדף נז, עמוד א)
  2. (צבא) יחידה בחיל האויר.
    • אחי שירת בגף כח־אדם בבסיס "חצרים".
  3. (ימאות) בסירות וספינות מפרשים: כלונס הבולט מצדו האחורי של התורן ונושא מפרש אורכי מרובע הנקרא בשל כך מפרש גף. קצהו הקדמי של הגף נקרא צוואר וקצהו האחורי הגבוה יותר - קודקוד.
    • "הַגַּף הוּא מוֹט עֵץ, שֶׁאֵלָיו קָשׁוּר רֹאשׁ הַמִּפְרָשׂ." (שמואל טנקוס, שיט מפרשים, 1945)
    • "דגל לאומי (ensign) [...] מניפים [..] בספינות מפרש – כמו סקונר, בריג וכו' – על הקצה העליון של גף התורן האחרון." (רב חובל זאב הים, הדגלים, 1953)

גיזרון

[עריכה]
  • מארמית "גַּף" במשמעות כנף או צד. מופיעה במקרא פעמיים:
בפסוק ”שָׁלְחָה נַעֲרֹתֶיהָ תִקְרָא עַל גַּפֵּי מְרֹמֵי קָרֶת“ (משלי ט, פסוק ג), וכמה מהמפרשים המסורתיים (מצודות, רלב"ג ואחרים) פירשו - "גַּפֵּי מְרֹמֵי קָרֶת" = "כנפי מרומי העיר".
בפסוק ”קַדְמָיְתָא - כְאַרְיֵה, וְגַפִּין דִּי נְשַׁר לַהּ. חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי מְּרִיטוּ גַפַּיהּ וּנְטִילַת מִן אַרְעָא, וְעַל רַגְלַיִן כֶּאֱנָשׁ הֳקִימַת, וּלְבַב אֱנָשׁ יְהִיב לַהּ“ (דניאל ז, פסוק ד) (=(החיה) הראשונה - כאריה, וגפי־נשר לה. רואה הייתי עד שנמרטו גפיה ונלקחה מהאדמה, ועל רגלים כאדם הוקמה, ולב אנוש ניתן לה)
  • בספר "אוצר לשון המשנה והמקרא" מפריד שמואל יוסף פין בין המשמעות "גוף, גו" ממנה נגזר הביטוי בגפו, ובין המשמעות "כנף" ממנה הושאלו המשמעויות "זרוע" או "צד, שפה". על האטימולוגיה הוא כותב: "יש אומרים שהשם גף בארמית שרשו גְּנַף, דומה לשרש כָּנָף בעברית. ולדעתנו עיקר גף דומה למלות גַּב, גֵּו, גּוּף בעיקר הוראתם...".
במשנה ובתלמוד מופיע לעתים "גף" במשמעות "צד, שולים". כגון: "שק שהוא מלא פירות ונתנו על גף הנהר" (משנה מכשירין ג א) (נוסח אחר: "גב הנהר").
  • גף (ימאות) - על יסוד הדמיון הפונטי של המונח בגרמנית ובאנגלית למילה העברית גף. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970; מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות (תשמ"ג), 2013.

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
   כלונס של מפרש
  • אנגלית: gaff‏‏‏‏
  • גרמנית: Gaffel‏‏‏‏
  • צרפתית: corne‏‏‏‏

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: גפיים


השורש גפף

השורש ג־פ־ף הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

[עריכה]
ג־פ־ף עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל גִפֵּף מְגַפֵּף יְגַפֵּף גַפֵּף לְגַפֵּף
פֻּעַל גֻּפַּף מְגֻפָּף יְגֻפַּף -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְגַּפֵּף מִתְגַּפֵּף יִתְגַּפֵּף הִתְגַּפֵּף לְהִתְגַּפֵּף