חרצבות

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חַרְצֻבּוֹת[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חרצובות
הגייה* khartsubot
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ח־ר־צ־ב
דרך תצורה משקל קַטּוּלָה
נטיות יחיד: חַרְצֻבָּה[1] (אמנם ראו גיזרון)
  1. לשון המקרא שלשלאות, כבלים.
  2. לשון המקרא (משמעות משוערת) בהשאלה: ייסורים.

גיזרון[עריכה]

  • מופיע פעמיים במקרא, מופיע רק בלשון רבים.
  • גיזרון המילה אינו ברור. יש הרואים במילה זו הלחם מאכדית: ḫarḫarru - שלשלת (קרוב לחיתית: har - להחזיק[2]) ṣabātu - לֶאֱסוֹר, לקחת בשבי (קרוב לצבת וצבט). אם כן ההלחם 'חר-צבת' הוראתו: שלשלת מאסר. לפי דעה זו, האות ת' היא שורשית, וצריכה להופיע גם בצורת היחיד.
  • גזניוס הקביל לערבית: 'חַצְ'רַבַּ' בהוראת: קשירת חבל בחוזק.

פרשנים מפרשים[עריכה]

”כִּי אֵין חַרְצֻבּוֹת לְמוֹתָם“ (תהלים עג, פסוק ד)

  • דעת מקרא: אינם מתים מתוך ייסורים. ההוראה מושאלת, כמו 'חבלי ייסורים'. או שהכוונה שאינם נמצאים מחמת חולי שכובל ומרתק האדם למיטתו.
  • מ"צ קדרי: אין כבלים למוות שהם מביאים על אנשים.[3]
  • דניאל אלקומסי (פרשן קראי מהמאה ה-9): "אין אגֻדות וחרצבת למתיהם, כי מעט ימותו ורבים יולידו". (כנראה ביאר ע"פ השורש המקראי צ־ב־ת בהוראת אגודה. והשווה בתרגום יונתן לקמן)
  • מדרש שוחר טוב: "לא דיי להם לרשעים שאין חרדין ועצבין מיום המיתה... דבר אחר: אין הקב"ה מאחר צביונם של רשעים, אלא כל מה שהם מבקשין מן הקב"ה הוא עושה להם, וכל זה לרעתם."

”פַּתֵּחַ חַרְצֻבּוֹת רֶשַׁע“ (ישעיהו נח, פסוק ו)

  • תרגום יונתן: "פְּרִדוּ כְּנִישַׁת רִשְׁעָא" - פזרו כינוס רשעים (פירש ע"פ השורש המקראי צ־ב־ת).
  • מלבי"ם: "רשע הנטמן ונסתר בחורים ומקום סתר תפתח את חוריו להוציאו החוצה. שרשו לדעתי חור צב, חורים מכוסים, לפתוח הטמון והנסתר והמכוסה בחור."

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. כך בשירו של רה"ג, ראה לקמן. ולדעת גזניוס (מילון) צורת היחיד היא: "חַרְצֹב"
  2. לקסיקון חיתית
  3. מילון העברית המקראית, עמ' 356