סקריה
מראה
סְקַרְיָה (גם אִסְקַרְיָה)
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | סקריה |
הגייה* | skarya |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | |
דרך תצורה | שאילה |
נטיות | ר׳ סְקַרְיוֹת; סְקַרְיַת־, ר׳ סְקַרְיוֹת־ |
- עברית חדשה (ימאות) כלונס בספינת מפרשים אליו מחוברת השפה העליונה של מפרש רוחבי או מפרש לטיני.
- אמצע הסקריה נקרא "צוואר", כל אחד משני קצותיה - "זרוע", והחלק שבין הצוואר לזרוע נקרא - "כָּתֵף".
- ”אניות אחדות נשאו על המפרש הראשי גם מפרש עילי משולש, אשר שפתו התחתונה נפרשה לאורך זרועות הסקריה.“ (משוטים ומפרשים, מאת מאיר שש, בפרויקט בן יהודה)
- "[...] ובשם רכסות (Shrouds) נקרא לעבותות הנמתחות מראש התורן אל צידי האניה, כדי לתמוך בתורן ולאפשר למלחים לטפס אל האִסקריות (Yards) ולהדק את המפרשים." (ון־לון, ספינות וספנים. מאנגלית: מ"ז ולפובסקי, תש"ג.)
- "אִסְקַרְיָה וּמִפְרָשׂ חִישׁ הוֹרִידוּ וְהֱנִיחוּם בַּחֲלַל בֵּית הַתֹּרֶן גַּם חִישׁ לְיַד אֵלֶּה שָׂמוּ הַתֹּרֶן עַצְמוֹ." (אפולוניוס איש רודוס, ארגונאוטיקה, תרגם: אברהם ארואטי)
- ”אם כן צריך להוריד את האיסקריה העליונה ולגולל את המפרשים, גדולים כקטנים.“ (רדי הזקן: פרשת מעשיו ומותו, מאת פרדריק מריאט, תרגום: נתן אלתרמן, בפרויקט בן יהודה)
- הִצְלִיב סְקַרְיָה: באוניות בעלות מפרשים רוחביים - משך בחבל והעלה סקריה למרומי התורן, ואחר כך סובב אותה שתי וערב לתורן.
- "שם למד קצת טריגונומטריה ואיך מצליבים סקריות עלעיליות." (ג'וזף קונרד, לורד ג'ים. פרק 1)
- יִשֵּׁר סְקַרְיָה (יישר סקריה): באוניות בעלות מפרשים רוחביים - העמיד את הסקריה והמפרש בזווית ישרה לתורן או לקו השדרית של האונייה.
- "אני רואה אותו – מהרו, מהרו, אנשים, עכשיו, והיכונו ליישר את הסקריות." (הרמן מלוויל, מובי דיק, פרק 81)
- מִשֵּׁךְ סְקַרְיָה (מישך סקריה): בספינות בעלות מפרשים רוחביים: סובב אופקית את הסקריה כדי להביא את המפרש לזווית הרצויה ביחס לרוח. כיוון את הסקריה באמצעות המושכות.
גיזרון
[עריכה]- מארמית: אִסְקַרְיָא, אִיסְקַרְיָא. למשל: "אילפא תלא נפשיה באיסקריא דמכותא." (כתובות סט ב) (תרגום: "אילפא נתלה על סקריית המפרש").
- ועד הלשון העברית, רשימת מונחי ספנות (תש"א), 1940: "אסקריה"; האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970: "סְקַרְיָה", "מִשֵּׁךְ (סְקַרְיָה)".
- סקריה אלכסונית הנמשכת משני צדי התורן נקראת בעברית זרוע (lug).
פרשנים מפרשים
[עריכה]- רש"י על כתובות סט ב: "[...] באיסקריא דמכותא – בכלונסות ארזים שתולים בה וילון הספינה; מכותא – וילון."
- יש המפרשים "מכותא" – ספינה, ואחרים – תורן של ספינה (ראו: בבא בתרא קסא ב).
מובאות נוספות
[עריכה]- ”נתהדקו המפרשים העליונים בסופה, שם הוא – רכוּב על קצה אמת-התורן.“ (בילי בוד, איש ראש־התורן הקדמי, מאת הרמן מלוויל, תרגום: אברהם רגלסון, בפרויקט בן יהודה)
- "איסקריות - אזן!", הרעים קול מעל לראשו. כל המלחים קפצו ממקומם; אחד או שניים שמטו כומתותיהם [...]. (ג'וזף קונרד, הכושי איש „נרקיס“. מאנגלית: שמעון זנדבנק)
צירופים
[עריכה]תרגום
[עריכה] "זרוע" של מפרש רוחבי
הניף וקבע סקריה שתי וערב לתורן
|
העמיד סקריה בזווית ישרה לתורן או לשדרית
|
כיוון סקריה באמצעות המושכות
|