הפועל חִיָּה בבניין פיעל מקיים תפוצה משלימה עם הפועל הֶחְיָה בבניין הפעיל. מכאן שהפועל נוצר ע"י הקריינים, והוחדר למקרא במקום האחרון, למעט במקומות שה־ה' של הפעיל מנעה מכך. דבר דומה קרה עם הפועל נִגַּשׁ, בו צורת הנפעל דחקה את הצורות בבניין קל.
בלשון הווה ועתיד קל להחליף בין בניין פיעל להֶחֱיָה בבניין הפעיל (מְחַיֶּה לעומת מַחֲיֶה, ויְחַיֶּה לעומת יַחֲיֶה). אך צורות עבר ושם פעולה לא נהוגות בבניין ההוא.
בבניין קל, המטה בצורת העבר לפי נחי ל"י/ה: חָיָה (נסתר), חָיְתָה (נסתרת), חָיוּ וכולי אינו משתבש.
בבניין הפעיל, הצורות הרווחות הן צורת העבר וצורת המקור, יתר הצורות נהוגות לפי בניין פיעל.
בבוא אותיות השימוש לפני שורש זה, כאשר על פה"פ להיחטף, היא נהפכת לשווא ואות השימוש באה לפניה בחיריק (וזו גם הדרך לצורת העתיד בבניין קל עם אותיות אית"ן), דוגמת: ”וִחְיוּ“ (בראשית מב, פסוק יח), ”וִחְיִיתֶם“ (יחזקאל לז, פסוק ה), ”לִחְיוֹת“ (יחזקאל לג, פסוק יב) וכדומה.
לערך העוסק בפועל בנקבה, וגם לזכר חָיָה; ראו צורת הזכר, חַי.
ערך בוויקיפדיה: חיה
טקסונומיה בוויקימינים: Animalia
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חיות