מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
לערך העוסק בפועל בנקבה, וגם לזכר חָיָה ; ראו צורת הזכר, חַי .
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
חיה
הגייה *
khaya
חלק דיבר
שם־עצם
מין
נקבה
שורש
ח־י־י/ה
דרך תצורה
משקל קַטְלָה
נטיות
ר׳ חַיּוֹת, חַיַּת־
חיות שונות
פרט מממלכה של יצורים רב תאיים ניידים (מלבד ספוגיים ) שצורכים אנרגיה על ידי צריכת יצורים אחרים, למעט האדם.
”וְעַתָּה לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ וְנַשְׁלִכֵהוּ בְּאַחַד הַבֹּרוֹת וְאָמַרְנוּ חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ וְנִרְאֶה מַה-יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָיו.“ (בראשית לז , פסוק כ )
”דַּבְּרוּ אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ מִכָּל-הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל-הָאָרֶץ.“ (ויקרא יא , פסוק ב )
”וּמִתּוֹכָהּ דְּמוּת אַרְבַּע חַיּוֹת וְזֶה מַרְאֵיהֶן דְּמוּת אָדָם לָהֵנָּה.“ (יחזקאל א , פסוק ה )
”זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם שָׁם-רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם-גְּדֹלוֹת.“ (תהלים קד , פסוק כה )
[כינוי גנאי] בהשאלה: אדם שאינו נוהג על־פי הכללים המקובלים בחברה.
[מטאפיזיקה] נשמה, רוח חיים.
שם פרטי לנקבה.
המילה משותפת לכמה לשונות שמיות, למשל: אוגריתית: ḥwt, ארמית: ܚܝܘܬܐ (חַיְתָא/חַיֻתָא), וערבית: حَيَوَان (חַיַוָאן).
जानवर (תעתיק: jānvar)
生き物 (תעתיק: ikimono)
حيوان (תעתיק: חֵיְוָאן)
зверь (תעתיק: zverʹ)
скотина (תעתיק: skotína)
שוודית: djur
תאילנדית: สัตว์ (תעתיק: sàt)
ערך בוויקיפדיה:
חיה תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
חיות
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא
חייה
שורש וגזרה
ח־י־י/ה
בניין
פִּעֵל
הציל ממות ; הקים את המת לתחייה .
”וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים וְלֹא עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן מֶלֶךְ מִצְרָיִם וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים“ (שמות א , פסוק יז )
”יְהוָה מֵמִית וּמְחַיֶּה ; מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל.“ (שמואל א׳ ב , פסוק ו )
בהשאלה: בנה הריסות.
”וַיֹּאמֶר: מָה הַיְּהוּדִים הָאֲמֵלָלִים עֹשִׂים, הֲיַעַזְבוּ לָהֶם הֲיִזְבָּחוּ הַיְכַלּוּ בַיּוֹם הַיְחַיּוּ אֶת הָאֲבָנִים מֵעֲרֵמוֹת הֶעָפָר וְהֵמָּה שְׂרוּפוֹת.“ (נחמיה ג , פסוק לד )
”וַיִּבֶן הָעִיר מִסָּבִיב מִן הַמִּלּוֹא וְעַד הַסָּבִיב וְיוֹאָב יְחַיֶּה אֶת שְׁאָר הָעִיר“ (דברי הימים א׳ יא , פסוק ח )
ב שמות א ותחייןָ את הילדים, חז"ל פירשו ספקו להם מים ומזון ולא רק שנמנעו מלהמיתם במצוות המלך.
בלשון הווה ועתיד קל להחליף בין בניין פיעל להֶחֱיָה בבניין הפעיל (מְחַיֶּה לעומת מַחֲיֶה , ויְחַיֶּה לעומת יַחֲיֶה ). אך צורות עבר ומקור לא נהוגות בבניין זה.
השורש חיה
השורש ח־י־ה הוא שורש מורכב הניטה בחלק מזמן העבר ובזמן הבינוני של בניין קל לפי גזרת ע"ע , וביתר הנטייה ניטה לפי גזרת נל"י/ה .
ח־י־ה
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
חַי (זכר) או חָיָה (זכר)
חַי
יִחְיֶה
חֱיֵה או חֲיֵה
לִחְיוֹת
נִפְעַל
הִפְעִיל
הֶחֱיָה
מַחֲיֶה
יַחֲיֶה
הַחֲיֵה
לְהַחֲיוֹת
הֻפְעַל
הָחֳיָה
מָחֳיֶה
יָחֳיֶה
-אין-
-אין-
פִּעֵל
חִיָּה
מְחַיֶּה
יְחַיֶּה
חַיֵּה
לְחַיּוֹת
פֻּעַל
חֻיָּה
מְחֻיֶּה
יְחֻיֶּה
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
הִתְחַיָּה
מִתְחַיֶּה
יִתְחַיֶּה
הִתְחַיֵּה
לְהִתְחַיּוֹת
בבניין קל , המטה בצורת העבר לפי נחי ל"י/ה: חָיָה (נסתר), חָיְתָה (נסתרת), חָיוּ וכולי אינו משתבש.
בבניין הפעיל , הצורות הרווחות הן צורת העבר וצורת המקור, יתר הצורות נהוגות לפי בניין פיעל .
בבוא אותיות השימוש לפני שורש זה, כאשר על פה"פ להיחטף, היא נהפכת לשווא ואות השימוש באה לפניה בחיריק (וזו גם הדרך לצורת העתיד בבניין קל עם אותיות אית"ן), דוגמת: ”וִחְיוּ“ (בראשית מב , פסוק יח ) , ”וִחְיִיתֶם“ (יחזקאל לז , פסוק ה ) , ”לִחְיוֹת“ (יחזקאל לג , פסוק יב ) וכדומה.