מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
לערך העוסק בפועל בנקבה, וגם לזכר חָיָה ; ראו צורת הזכר, חַי .
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
חיה
הגייה *
khaya
חלק דיבר
שם־עצם
מין
נקבה
שורש
ח־י־י/ה
דרך תצורה
משקל קַטְלָה
נטיות
ר׳ חַיּוֹת, חַיַּת־
חיות שונות
פרט מממלכה של יצורים רב תאיים ניידים (מלבד ספוגיים ) שצורכים אנרגיה על ידי צריכת יצורים אחרים, למעט האדם.
”וְעַתָּה לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ וְנַשְׁלִכֵהוּ בְּאַחַד הַבֹּרוֹת וְאָמַרְנוּ חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ וְנִרְאֶה מַה-יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָיו.“ (בראשית לז , פסוק כ )
”דַּבְּרוּ אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ מִכָּל-הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל-הָאָרֶץ.“ (ויקרא יא , פסוק ב )
”וּמִתּוֹכָהּ דְּמוּת אַרְבַּע חַיּוֹת וְזֶה מַרְאֵיהֶן דְּמוּת אָדָם לָהֵנָּה.“ (יחזקאל א , פסוק ה )
”זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם שָׁם-רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם-גְּדֹלוֹת.“ (תהלים קד , פסוק כה )
[כינוי גנאי] בהשאלה: אדם שאינו נוהג על־פי הכללים המקובלים בחברה.
[מטאפיזיקה] נשמה, רוח חיים.
שם פרטי לנקבה.
המילה משותפת לכמה לשונות שמיות, למשל: אוגריתית: ḥwt, ארמית: ܚܝܘܬܐ (חַיְתָא/חַיֻתָא), וערבית: حَيَوَان (חַיַוָאן).
מילים נרדפות [ עריכה ]
जानवर (תעתיק: jānvar)
生き物 (תעתיק: ikimono)
حيوان (תעתיק: חֵיְוָאן)
зверь (תעתיק: zverʹ)
скотина (תעתיק: skotína)
שוודית: djur
תאילנדית: สัตว์ (תעתיק: sàt)
קישורים חיצוניים [ עריכה ]
ערך בוויקיפדיה:
חיה תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
חיות
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
חייה
שורש וגזרה
ח־י־י/ה
בניין
פִּעֵל
הציל ממות ; הקים את המת לתחייה .
”וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים וְלֹא עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן מֶלֶךְ מִצְרָיִם וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים“ (שמות א , פסוק יז )
”יְהוָה מֵמִית וּמְחַיֶּה ; מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל.“ (שמואל א׳ ב , פסוק ו )
בהשאלה: בנה הריסות.
”וַיֹּאמֶר: מָה הַיְּהוּדִים הָאֲמֵלָלִים עֹשִׂים, הֲיַעַזְבוּ לָהֶם הֲיִזְבָּחוּ הַיְכַלּוּ בַיּוֹם הַיְחַיּוּ אֶת הָאֲבָנִים מֵעֲרֵמוֹת הֶעָפָר וְהֵמָּה שְׂרוּפוֹת.“ (נחמיה ג , פסוק לד )
”וַיִּבֶן הָעִיר מִסָּבִיב מִן הַמִּלּוֹא וְעַד הַסָּבִיב וְיוֹאָב יְחַיֶּה אֶת שְׁאָר הָעִיר“ (דברי הימים א׳ יא , פסוק ח )
פרשנים מפרשים [ עריכה ]
ב שמות א ותחייןָ את הילדים, חז"ל פירשו ספקו להם מים ומזון ולא רק שנמנעו מלהמיתם במצוות המלך.
מילים נרדפות [ עריכה ]
מידע נוסף [ עריכה ]
בלשון הווה ועתיד קל להחליף בין בניין פיעל להֶחֱיָה בבניין הפעיל שלא נהוג (מְחַיֶּה לעומת מַחֲיֶה , ויְחַיֶּה לעומת יַחֲיֶה )
השורש חיה
השורש ח־י־ה הוא שורש מורכב הניטה בחלק מזמן העבר ובזמן הבינוני של בניין קל לפי גזרת ע"ע , וביתר הנטייה ניטה לפי גזרת נל"י/ה .
נטיות הפעלים [ עריכה ]
ח־י־ה
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
חַי (זכר) או חָיָה (זכר)
חַי
יִחְיֶה
חֱיֵה או חֲיֵה
לִחְיוֹת
נִפְעַל
הִפְעִיל
הֶחֱיָה
מַחֲיֶה
יַחֲיֶה
הַחֲיֵה
לְהַחֲיוֹת
הֻפְעַל
הָחֳיָה
מָחֳיֶה
יָחֳיֶה
-אין-
-אין-
פִּעֵל
חִיָּה
מְחַיֶּה
יְחַיֶּה
חַיֵּה
לְחַיּוֹת
פֻּעַל
חֻיָּה
מְחֻיֶּה
יְחֻיֶּה
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
הִתְחַיָּה
מִתְחַיֶּה
יִתְחַיֶּה
הִתְחַיֵּה
לְהִתְחַיּוֹת
בבניין קל , המטה בצורת העבר לפי נחי ל"י/ה: חָיָה (נסתר), חָיְתָה (נסתרת), חָיוּ וכולי אינו משתבש.
בבניין הפעיל , הצורות הרווחות הן צורת העבר וצורת המקור, יתר הצורות נהוגות לפי בניין פיעל .
בבוא אותיות השימוש לפני שורש זה, כאשר על פה"פ להיחטף, היא נהפכת לשווא ואות השימוש באה לפניה בחיריק (וזו גם הדרך לצורת העתיד בבניין קל עם אותיות אית"ן), דוגמת: ”וִחְיוּ“ (בראשית מב , פסוק יח ) , ”וִחְיִיתֶם“ (יחזקאל לז , פסוק ה ) , ”לִחְיוֹת“ (יחזקאל לג , פסוק יב ) וכדומה.