ממד

ערך זה עוסק במֵמַד, מרכיב במרחב. לערך העוסק בראשי התיבות ממ"ד; ראו ממ"ד.

מֵמַד[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מימד
הגייה^*	memad
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	מ־ד־ד
דרך תצורה	משקל מִקְטָל
נטיות	ר׳ מְמַדִּים; מֵמַד־, ר׳ מְמַדֵּי־; כ׳ מְמַדּוֹ

לשון המקרא (מתמטיקה, פיזיקה) אחד ממרכיבי המרחב; מרחקה של נקודה במרחב מראשית הצירים.
- ”מִי-שָׂם מְמַדֶּיהָ כִּי תֵדָע אוֹ מִי-נָטָה עָלֶיהָ קָּו.“ (איוב לח, פסוק ה)
- היקום מורכב מארבעה ממדים, שלושה ממדי אורך וממד הזמן.
היבט יחיד של משהו.
- המוזאון החדש יהיה גדול מאוד, אפילו בממדים בין־לאומיים.
- יש בו מימד סוריאליסטי
(מדע בדיוני) מציאות או יקום אחרים.

3. בעקבות הרומן Flatland (מאנגלית: ארץ שטוחה), בה יצור מהממד השלישי (כדור) בא לגיבור הסיפור (ריבוע) ומגלה לו את הבשורה על הממדים הנוספים.

ערך בוויקיפדיה: ממד

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ממד

השורש מ־ד־ד הוא שורש מגזרת הכפולים, הניטה בבניין פֻּעַל על דרך גזרת השלמים.

בבניינים קל, נפעל, הופעל ופיעל- לצד הנטייה על דרך הכפולים, נעשית נטייה כשרה על דרך השלמים; מָדַד, נִמְדַּד, הֻמְדַּד, מִדֵּד- בכל הזמנים כבר בלשון חז"ל.
בבניין נפעל- המטה בצורת הציווי ובצורת המקור בפתח במקום בצירי תחת פה"פ אינו משתבש: הִמַּד, לְהִמַּד.