עבר
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ערך זה עוסק בהלך, חלף והכניס להריון. לערך העוסק בכעס; ראו התעבר.
עָבַר[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | עבר |
| שורש וגזרה | ע־ב־ר א, גזרת השלמים |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא הלך או נסע מצד אחד אל הצד השני, הלך ממקום למקום. החליף מקום או החליף בעלים.
- ”עִבְרוּ בְּקֶרֶב הַמַּחֲנֶה וְצַוּוּ אֶת הָעָם לֵאמֹר: הָכִינוּ לָכֶם צֵידָה כִּי בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה לָבוֹא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אדני אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם לְרִשְׁתָּהּ.“ (יהושע א, פסוק יא)
- ”וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן אֶת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּאָזְנֵי בְנֵי חֵת, אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף עֹבֵר לַסֹּחֵר. “ (בראשית כג, פסוק טז)
- לשון המקרא הלך בתחום מסוים כך שלא השאיר מקום שלא היה בו.
- ”עִבְרוּ בְּקֶרֶב הַמַּחֲנֶה וְצַוּוּ אֶת הָעָם לֵאמֹר: הָכִינוּ לָכֶם צֵידָה כִּי בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה לָבוֹא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אדני אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם לְרִשְׁתָּהּ.“ (יהושע א, פסוק יא)
- ”וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה וְהִכֵּיתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם.“ (שמות יב, פסוק יב)
- לשון המקרא חלף על פני ... .
- ”וַיָּרָץ אֲחִימַעַץ דֶּרֶךְ הַכִּכָּר, וַיַּעֲבֹר אֶת-הַכּוּשִׁי.“ (שמואל ב׳ יח, פסוק כג).
- ”וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּעֲבֹר אֱלִישָׁע אֶל שׁוּנֵם וְשָׁם אִשָּׁה גְדוֹלָה וַתַּחֲזֶק בּוֹ לֶאֱכָל לָחֶם; וַיְהִי מִדֵּי עָבְרוֹ יָסֻר שָׁמָּה לֶאֱכָל לָחֶם.“ (מלכים ב׳ ד, פסוק ח)
- לשון המקרא היה ואיננו עוד.
- ”כִּי הִנֵּה הַסְּתָו עָבָר, הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ.“ (שיר השירים ב, פסוק יא)
- לשון המקרא [חוק ומשפט] עשה בניגוד לצו או בניגוד לחוק.
- ”כִּי יִמָּצֵא בְקִרְבְּךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר אדני אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ אִישׁ אוֹ אִשָּׁה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֶת הָרַע בְּעֵינֵי אדני אֱלֹהֶיךָ לַעֲבֹר בְּרִיתוֹ.“ (דברים יז, פסוק ב).
- ”אִם יִתֶּן לִי בָלָק מְלֹא בֵיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת פִּי אדני אֱלֹהָי לַעֲשׂוֹת קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה. “ (במדבר כב, פסוק יח).
- ”וְיִכָּתֵב בְּדָתֵי פָרַס וּמָדַי וְלֹא יַעֲבוֹר“ (אסתר א, פסוק יט)
- לשון המקרא סלח, ויתר.
- [סלנג] חוה מאורע מסוים והצליח לשרוד אותו.
- איזו הקלה,עברתי את הבגרות בהיסטוריה.
צירופים[עריכה]
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: pass
פעל בניגוד לחוק
- אנגלית: transgress
עִבֵּר[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | עיבר |
| שורש וגזרה | ע־ב־ר ב, גזרת השלמים |
| בניין | פִּעֵל |
- לשון המקרא הביא להריון.
- לשון חז"ל הוסיף מעט בגודלו של דבר. צירף אליו דבר נוסף. האריך את השנה בכך שהוסיף לה יום או הוסיף חודש. או הגדיל עיר.
- {{צט/משנה|כיצד מעברין את הערים
- ”יכול כשם שמעברין את השנה לצורך, כך מעברין את החדש לצורך?“ (בבלי, מסכת ראש השנה – דף כ, עמוד א)
נגזרות[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית:
- impregnate , breed
- declare leap year
ראו גם[עריכה]
עֵבֶר[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | עבר |
| הגייה* | ׳ever |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ע־ב־ר א |
| דרך תצורה | משקל קֵטֶל |
| נטיות | ר׳ עֲבָרִים |
- לשון המקרא הצד השני.
- לשון המקרא צד.
- ”וַיֹּאמֶר אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, אַתֶּם תִּהְיוּ לְעֵבֶר אֶחָד, וַאֲנִי וְיוֹנָתָן בְּנִי, נִהְיֶה לְעֵבֶר אֶחָד“ (שמואל א׳ יד, פסוק מ).
- המקום שאליו הולכים, שאליו מפנים תשומת לב; כיוון ההתקדמות.
- לשון המקרא אחד מצאצאי שם, ומאבותיו של אברהם.
- מֵעֵבֶר לְ־: בצד השני של־
- "וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה." (דברים ל יג)
- "מֵעֵבֶר לַיָּם, / בִּמְדִינוֹת הַיָּם, / שָׁם אִיֵּי הַזָּהָב, / שָׁכַחְתִּי מַה שְּמָם." (מעבר לים, מאת חיים נחמן ביאליק)
- סוף המאמר מעבר לדף.
- "קרע זה גרם למי הקירור של המנוע להיפלט לחדר המכונה, במקום להיפלט עם גזי הפליטה אל מעבר לדופן. ("כחול" - מגזין השיט והספורט הימי, גליון 40)
- "מעבר לדופן הספינה היו סטארבאק וסטאב, החובלים, תלויים עתה בפיגומים וחמושים באתיהם הארוכים, והם החלו לנקוב חור בגוף [הלוויתן]." (הרמן מלוויל, מובי דיק. מאנגלית: אהרן אמיר)
צירופים[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית:
- beyond, the other side, across
- side
- course
- Eber, Ever
- over the sea; overleaf; over the side
- לטינית: trans (1)
ראו גם[עריכה]
עָבָר[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | עבר |
| הגייה* | ׳avar |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ע־ב־ר א |
| דרך תצורה | משקל קָטָל |
| נטיות | ר׳ עֲבָרִים |
- כל התקופה שלפני הזמן הנוכחי.
- ”הָעָבָר אַיִן, וְהָעָתִיד עֲדַיִן, וְהַהֹוֶה כְּהֶרֶף עַיִן, אִם כֵּן דְאָגָה מְנַיִן.“ (פתגם עממי, מאת פלא יועץ בזֶמֶרֶשֶׁת)
- "כִּי אֲמִתִּית הִיא, וְלֹא סֵמֶל / וְלֹא דֶּגֶל וְלֹא אוֹת / הֶעָבָר מֵאֲחוֹרֶיהָ, / הִיא צוֹפָה אֶל הַבָּאוֹת." (בַּת שִׁשִּׁים
, מאת הגבעטרון)
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: עבר |
 ציטוטים בוויקיציטוט: עבר |
עֻבָּר[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | עובר |
| הגייה* | ׳ubar |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ע־ב־ר |
| דרך תצורה | משקל קֻטָּל |
| נטיות | ר׳ עֻבָּרִים |
- יצור חי אשר טרם נולד, ומתקיים בבֵיצה או בבטן אמו; בשלב שמרגע ההפריה ועד צאתו לאויר העולם.
- ”הָיְתָה מְעֻבֶּרֶת, וְאָמְרוּ לָהּ – מַה טִּיבוֹ שֶׁל עֻבָּר זֶה? מֵאִישׁ פְּלוֹנִי וְכֹהֵן הוּא; רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמְרִים – נֶאֱמֶנֶת.“ (משנה, מסכת כתובות – פרק א, משנה ט)
- ”הָאוֹמֵר, בְּנִי זֶה מַמְזֵר, אֵינוֹ נֶאֱמָן; וַאֲפִלּוּ שְׁנֵיהֶם אוֹמְרִים עַל הָעֻבָּר שֶׁבְּמֵעֶיהָ, מַמְזֵר הוּא, אֵינָם נֶאֱמָנִים; רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, נֶאֱמָנִים.“ (משנה, מסכת קידושין – פרק ד, משנה ח)
ראו גם[עריכה]
תרגום[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
| ערך בוויקיפדיה: עובר |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עוברים |
