עבר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ערך זה עוסק בהלך, חלף והכניס להריון. לערך העוסק בכעס; ראו התעבר.
לערך העוסק בעֻבָּר במשמעות מְעֻבָּר שקים רק בנקבה; ראו עֻבָּרָה.

עָבַר[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא עבר
שורש וגזרה ע־ב־ר א, גזרת השלמים
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא הלך מצד אחד למשנהו, הלך ממקום למקום. החליף מקום או בעלים.
    • ”עִבְרוּ בְּקֶרֶב הַמַּחֲנֶה וְצַוּוּ אֶת הָעָם לֵאמֹר: הָכִינוּ לָכֶם צֵידָה כִּי בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה לָבוֹא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אדני אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם לְרִשְׁתָּהּ.“ (יהושע א, פסוק יא)
    • ”וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן אֶת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּאָזְנֵי בְנֵי חֵת, אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף עֹבֵר לַסֹּחֵר. “ (בראשית כג, פסוק טז)
  2. לשון המקרא הלך בתחום מסוים כך שלא השאיר מקום שלא היה בו.
    • עִבְרוּ בְּקֶרֶב הַמַּחֲנֶה וְצַוּוּ אֶת הָעָם לֵאמֹר: הָכִינוּ לָכֶם צֵידָה כִּי בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה לָבוֹא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אדני אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם לְרִשְׁתָּהּ.“ (יהושע א, פסוק יא)
    • וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה וְהִכֵּיתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם.“ (שמות יב, פסוק יב)
  3. לשון המקרא חלף על פני־
    • ”וַיָּרָץ אֲחִימַעַץ דֶּרֶךְ הַכִּכָּר, וַיַּעֲבֹר אֶת-הַכּוּשִׁי.“ (שמואל ב׳ יח, פסוק כג).
    • ”וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּעֲבֹר אֱלִישָׁע אֶל שׁוּנֵם וְשָׁם אִשָּׁה גְדוֹלָה וַתַּחֲזֶק בּוֹ לֶאֱכָל לָחֶם; וַיְהִי מִדֵּי עָבְרוֹ יָסֻר שָׁמָּה לֶאֱכָל לָחֶם.“ (מלכים ב׳ ד, פסוק ח)
  4. לשון המקרא היה ואיננו עוד.
  5. לשון המקרא [חוק ומשפט] פעל בניגוד לצו או בניגוד לחוק.
    • ”כִּי יִמָּצֵא בְקִרְבְּךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר אדני אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ אִישׁ אוֹ אִשָּׁה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֶת הָרַע בְּעֵינֵי אדני אֱלֹהֶיךָ לַעֲבֹר בְּרִיתוֹ.“ (דברים יז, פסוק ב).
    • ”אִם יִתֶּן לִי בָלָק מְלֹא בֵיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת פִּי אדני אֱלֹהָי לַעֲשׂוֹת קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה. “ (במדבר כב, פסוק יח).
    • ”וְיִכָּתֵב בְּדָתֵי פָרַס וּמָדַי וְלֹא יַעֲבוֹר (אסתר א, פסוק יט)
  6. לשון המקרא סלח, ויתר.
    • ”הִנְנִי שָׂם אֲנָךְ בְּקֶרֶב עַמִּי יִשְׂרָאֵל, לֹא אוֹסִיף עוֹד עֲבוֹר לוֹ“ (עמוס ז, פסוק ח)
  7. [סלנג] חוה מאורע מסוים והצליח לשרוד אותו.
    • איזו הקלה,עברתי את הבגרות בהיסטוריה.

גזרון[עריכה]

  • אכדית בהגיית: אֱבַּרֻ (ebāru) בהוראת הפעלים לעבור,לחצות. בעוד הפועל האכדי אֻבֻּרֻ (ubburu [1]) שימש בהוראות: לקשור,להקיף וגם: להאשים בפשע ,להוקיע, הקרובות בהוראתן להוראה העברית-משפטית המופיעה בסעיף (5).
  • ערבית עָבָּרָ (عَبَرَ) בהוראת "לעבור", לחצות.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

פעל בניגוד לחוק


השורש עבר א

השורש ע־ב־ר הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

ע־ב־ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל עָבַר עוֹבֵר יַעֲבוֹר עֲבוֹר לַעֲבוֹר
נִפְעַל נֶעֱבַר נֶעֱבָר יֵעָבֵר הֵעָבֵר לְהֵעָבֵר
הִפְעִיל הֶעֱבִיר מַעֲבִיר מַעְבִיר יַעֲבִיר הַעֲבֵר לְהַעֲבִיר
הֻפְעַל הֻעֲבַר או הָעֲבַר מָעֲבָר יֻעֲבַר יָעֲבַר -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל

</noinclude>

עִבֵּר[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא עיבר
שורש וגזרה ע־ב־ר בגזרת השלמים
בניין פִּעֵל
  1. לשון המקרא הביא להריון.
    • ”שׁוֹרוֹ עִבַּר וְלֹא יַגְעִל; תְּפַלֵּט פָּרָתוֹ וְלֹא תְשַׁכֵּל.“ (איוב כא, פסוק י)
  2. לשון חז"ל הוסיף מעט בגודלו של דבר. צירף אליו דבר נוסף. האריך את השנה בכך שהוסיף לה יום או הוסיף חודש. או הגדיל עיר.
    • ”כֵּיצַד מְעַבְּרִין אֶת הֶעָרִים – בַּיִת נִכְנָס בַּיִת יוֹצֵא, פָּגוּם נִכְנָס פָּגוּם יוֹצֵא.“ (משנה, מסכת עירוביןפרק ה, משנה א)
    • ”וּמַעֲשֶׂה בְרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁהָלַח לִטּוֹל רְשׁוּת מֵהֶגְמוֹן בְּסוּרְיָא וְשָׁהָה לָבוֹא, וְעִבְּרוּ אֶת הַשָּׁנָה עַל תְּנַאי לִכְשֶׁיִּרְצֶה רַבָּן גַּמְלִיאֵל, [וכְשֶׁבָּא אָמַר רוֹצֶה אָנִי, וְנִמְצֵאת] הַשָּׁנָה מְעֻבֶּרֶת.“ (משנה, מסכת עדיותפרק ז, משנה ז)

נגזרות[עריכה]

תרגום[עריכה]


השורש עבר ב

השורש ע־ב־ר ב הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

פ־ע־ל עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין-
נִפְעַל -אין-
הִפְעִיל -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל עִבֵּר או עִבַּר מְעַבֵּר יְעַבֵּר עַבֵּר לְעַבֵּר
פֻּעַל עֻבַּר מְעֻבָּר יְעֻבָּר -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְעַבֵּר מִתְעַבֵּר יִתְעַבֵּר הִתְעַבֵּר לְהִתְעַבֵּר

ראו גם[עריכה]

עֵבֶר[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עבר
הגייה* ever
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ע־ב־ר א
דרך תצורה משקל קֵטֶל
נטיות ר׳ עֲבָרִים
  1. לשון המקרא הצד השני.
    • ”וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה.“ (דברים ל, פסוק יג)
    • בְּעֵבֶר הַנָּהָר יָשְׁבוּ אֲבוֹתֵיכֶם מֵעוֹלָם, תֶּרַח אֲבִי אַבְרָהָם וַאֲבִי נָחוֹר“ (יהושע כד, פסוק ב)
    • ”חֹבְרֹת אִשָּׁה אֶל-אֲחוֹתָהּ כַּנְפֵיהֶם לֹא-יִסַּבּוּ בְלֶכְתָּן אִישׁ אֶל-עֵבֶר פָּנָיו יֵלֵכוּ “ (יחזקאל א, פסוק ט)
  2. לשון המקרא צד.
    • ”וַיֹּאמֶר אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, אַתֶּם תִּהְיוּ לְעֵבֶר אֶחָד, וַאֲנִי וְיוֹנָתָן בְּנִי, נִהְיֶה לְעֵבֶר אֶחָד“ (שמואל א׳ יד, פסוק מ).
  3. לשון המקרא אחד מצאצאי שם, ומאבותיו של אברהם.
    • ”וְאַרְפַּכְשַׁד יָלַד אֶת שָׁלַח; וְשֶׁלַח יָלַד אֶת עֵבֶר.“ (בראשית י, פסוק כד)

גזרון[עריכה]

  • מקראי. מקביל לאכדית אֵבַּר ebar. קיים גם את הביטוי באכדית eber nari "עבר הנהר".
  • באכדית שנתגלתה בכתובות תגלת פלאסר III, ובנו שלמנאסר V , מצויה הפועל : "אֶבְּאֶרוּ " ebēru , במשמעות - "עֶבְרוֹ" [2].

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

תרגום[עריכה]


השורש עבר א

השורש ע־ב־ר הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

ע־ב־ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל עָבַר עוֹבֵר יַעֲבוֹר עֲבוֹר לַעֲבוֹר
נִפְעַל נֶעֱבַר נֶעֱבָר יֵעָבֵר הֵעָבֵר לְהֵעָבֵר
הִפְעִיל הֶעֱבִיר מַעֲבִיר מַעְבִיר יַעֲבִיר הַעֲבֵר לְהַעֲבִיר
הֻפְעַל הֻעֲבַר או הָעֲבַר מָעֲבָר יֻעֲבַר יָעֲבַר -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל

</noinclude>

עָבָר[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עבר
הגייה* avar
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ע־ב־ר א
דרך תצורה משקל קָטָל
נטיות ר׳ עֲבָרִים
  1. לשון ימי הביניים כל התקופה שלפני הזמן הנוכחי.
    • הָעָבָר אַיִן, וְהָעָתִיד עֲדַיִן, וְהַהֹוֶה כְּהֶרֶף עַיִן, אִם כֵּן דְאָגָה מְנַיִן.“ (פתגם עממי, מאת פלא יועץ בזֶמֶרֶשֶׁת)
    • "כִּי אֲמִתִּית הִיא, וְלֹא סֵמֶל / וְלֹא דֶּגֶל וְלֹא אוֹת / הֶעָבָר מֵאֲחוֹרֶיהָ, / הִיא צוֹפָה אֶל הַבָּאוֹת." (בַּת שִׁשִּׁיםערך מקביל בוויקיפדיה, מאת הגבעטרון)

גיזרון[עריכה]

  • מחידושי התיבונים.[3]מן הפועל עָבַר; קיצור של הצירוף הַזְּמָן שֶׁעָבַר.

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

былое‏‏‏‏ (תעתיק: bylóje)

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: עבר
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: עבר

סימוכין[עריכה]

  1. The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago 2010 ,"ubburu" , page:12
  2. THE ROYAL INSCRIPTIONS OF TIGLATH-PILESER III AND SHALMANESER V: AN AT-A-GLANCE AKKADIAN GLOSSARY OF THE RINAP 1 CORPUS (2011-2012) - Jamie Novotny
  3. אילון גלעד, המשפחה האחת שאחראית לָעָבָר, לַהוֹוֶה וְלָעָתִיד, באתר "הארץ", 8/12/2021


השורש עבר א

השורש ע־ב־ר הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

ע־ב־ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל עָבַר עוֹבֵר יַעֲבוֹר עֲבוֹר לַעֲבוֹר
נִפְעַל נֶעֱבַר נֶעֱבָר יֵעָבֵר הֵעָבֵר לְהֵעָבֵר
הִפְעִיל הֶעֱבִיר מַעֲבִיר מַעְבִיר יַעֲבִיר הַעֲבֵר לְהַעֲבִיר
הֻפְעַל הֻעֲבַר או הָעֲבַר מָעֲבָר יֻעֲבַר יָעֲבַר -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל

</noinclude>

עֻבָּר[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עובר
הגייה* ubar
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ע־ב־ר
דרך תצורה משקל קֻטָּל
נטיות ר׳ עֻבָּרִים
עובר אנושי.
  1. יצור חי אשר טרם נולד, ומתקיים בבֵיצה או בבטן אמו; בשלב שמרגע ההפריה ועד צאתו לאויר העולם.
    • ”הָיְתָה מְעֻבֶּרֶת, וְאָמְרוּ לָהּ – מַה טִּיבוֹ שֶׁל עֻבָּר זֶה? מֵאִישׁ פְּלוֹנִי וְכֹהֵן הוּא; רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמְרִים – נֶאֱמֶנֶת.“ (משנה, מסכת כתובותפרק א, משנה ט)
    • ”הָאוֹמֵר, בְּנִי זֶה מַמְזֵר, אֵינוֹ נֶאֱמָן; וַאֲפִלּוּ שְׁנֵיהֶם אוֹמְרִים עַל הָעֻבָּר שֶׁבְּמֵעֶיהָ, מַמְזֵר הוּא, אֵינָם נֶאֱמָנִים; רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, נֶאֱמָנִים.“ (משנה, מסכת קידושיןפרק ד, משנה ח)

ראו גם[עריכה]

תרגום[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: עובר
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עוברים