מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
תָּפַס (גם: תָּפַשׂ)[ עריכה ]
החזיק בידו.
”וָאֶתְפֹּשׂ בִּשְׁנֵי הַלֻּחֹת וָאַשְׁלִכֵם מֵעַל שְׁתֵּי יָדָי וָאֲשַׁבְּרֵם לְעֵינֵיכֶם.“ (דברים ט , פסוק יז )
”וְתָפְשׂוּ בוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ וְהוֹצִיאוּ אֹתוֹ אֶל-זִקְנֵי עִירוֹ וְאֶל-שַׁעַר מְקֹמוֹ.“ (דברים כא , פסוק יט )
הקונה תפס את הסלים
האיש תפס את המלפפון שנפל.
קיבל את מה שנזרק לעברו.
הגיע לדבר מה שהוא רודף אחריו. מנע את בריחתו של מישהו.
”כִּי-יִמְצָא אִישׁ נַעֲרָ בְתוּלָה אֲשֶׁר לֹא-אֹרָשָׂה וּתְפָשָׂהּ וְשָׁכַב עִמָּהּ וְנִמְצָאוּ.“ (דברים כב , פסוק כח )
”וְהָיָה כְּתָפְשְׂכֶם אֶת-הָעִיר תַּצִּיתוּ אֶת-הָעִיר בָּאֵשׁ כִּדְבַר יְהוָה תַּעֲשׂוּ רְאוּ צִוִּיתִי אֶתְכֶם.“ (יהושע ח , פסוק ח )
”וַיִּתְפֹּשׂ אֶת-אֲגַג מֶלֶךְ-עֲמָלֵק חָי וְאֶת-כָּל-הָעָם הֶחֱרִים לְפִי-חָרֶב.“ (שמואל א׳ טו , פסוק ח )
”וַיֹּאמֶר – אִם-לְשָׁלוֹם יָצָאוּ, תִּפְשׂוּם חַיִּים; וְאִם לְמִלְחָמָה יָצָאוּ, חַיִּים תִּפְשׂוּם .“ (מלכים א׳ כ , פסוק יח )
המשטרה תפסה את הפושע הנמלט.
[השאלה] קלט, הבין-לעומק.
”וְשֵׁם אָחִיו יוּבָל הוּא הָיָה אֲבִי כָּל-תֹּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב.“ (בראשית ד , פסוק כא )
התלמיד תפס את החומר במתמטיקה.
ארמית-יהודית: תּֽפַס.
רוביק רוזנטל מציין במדורו כי בין תפיסה לתפישה "...אין כל הבדל. תפש (ומכאן תפישה) הוא הצורה המקראית, ותפס הצורה התלמודית. קיימת נטייה לא מחייבת להבחין בין 'תפיסה' פיזית לבין 'תפישה' שכלית". [1]
השורש תפס
ת־פ־ס
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
תָּפַס
תּוֹפֵס
יִתְפֹּס
תְּפֹס
לִתְפֹס
נִפְעַל
נִתְפַּס
נִתְפָּס
יִתָּפֵס
הִתָּפֵס
לְהִתָּפֵס
הִפְעִיל
הִתְפִּיס
מַתְפִּיס
יַתְפִּיס
הַתְפֵּס
לְהַתְפִּיס
הֻפְעַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
פִּעֵל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
פֻּעַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
בכל הנטיות מותר להחליף ס' בשׂ', אם רצונך כתיבה תנכית, או כוונה לא־מוחשית.
תפס
אחז
החזיק