מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | יריב |
| הגייה* | yariv |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | י־ר־ב |
| דרך תצורה | משקל קָטִיל |
| נטיות | נ׳ יְרִיבָה, ר׳ יְרִיבִים |
- מי שנמצא מעברו השני של המתרס, וההצלחה תלויה במפלתו ולהיפך.
- ”כִּי-כֹה אָמַר יְהוָה גַּם-שְׁבִי גִבּוֹר יֻקָּח וּמַלְקוֹחַ עָרִיץ יִמָּלֵט וְאֶת-יְרִיבֵךְ אָנֹכִי אָרִיב וְאֶת-בָּנַיִךְ אָנֹכִי אוֹשִׁיעַ.“ (ישעיהו מט, פסוק כה)
- ”הַקְשִׁיבָה יְהוָה אֵלָי וּשְׁמַע לְקוֹל יְרִיבָי.“ (ירמיהו יח, פסוק יט)
- ”לְדָוִד רִיבָה יְהוָה אֶת-יְרִיבַי לְחַם אֶת-לֹחֲמָי.“ (תהלים לה, פסוק א)
- בימי בית שני, הפרושים הצדוקים והאיסיים היו הכתות היריבות; ואילו כיום, האורתודוקסים הקונסרבטיבים והרפורמים הם הזרמים היריבים ביהדות.
- שם פרטי לזכר.
- ”וַיִּמָּצֵא מִבְּנֵי הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר הֹשִׁיבוּ נָשִׁים נָכְרִיּוֹת מִבְּנֵי יֵשׁוּעַ בֶּן-יוֹצָדָק וְאֶחָיו מַעֲשֵׂיָה וֶאֱלִיעֶזֶר וְיָרִיב וּגְדַלְיָה.“ (עזרא י, פסוק יח)
- ”בְּנֵי שִׁמְעוֹן נְמוּאֵל וְיָמִין יָרִיב זֶרַח שָׁאוּל.“ (דברי הימים א׳ ד, פסוק כד)
- המילה מופיעה שלוש פעמים במקרא.[1] השורש י־ר־ב מקיים חילופי גזרות עם השורש ר־י־ב.
- משפחת הכהנים המיוחסים מג'ארי שפירושה בעל-ריב, היינו כי הם ממשמרת יהויריב שבבית המקדש .
 ערך בוויקיפדיה: יריב |
| השורש ריב |
|
השורש ר־י־ב הוא שורש מגזרת נע"ו/י.
| ר־י־ב |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
רָב |
רָב |
יָרִיב |
רִיב |
לָרִיב |
| נִפְעַל |
|
|
|
|
|
| הִפְעִיל |
הֵרִיב |
מֵרִיב |
יָרִיב |
הָרֵב |
לְהָרִיב |
| הֻפְעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
|
|
|
|
|
| פֻּעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
הִתְרוֹבֵב |
מִתְרוֹבֵב |
יִתְרוֹבֵב |
הִתְרוֹבֵב |
לְהִתְרוֹבֵב |
|
|