מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- תפס החזיק ומנע תזוזה עפ"ר לדבר חמקמק שנע וחולף מהר לשון המקרא עפ"ר החזיק במהלך מלחמתי.
- הצלם לכד בעדשת המצלמה מאורע נדיר
- לוכד נחשים
- לוכד חכמים בערמם
- היעלה פח מן הארץ ולכוד לא ילכוד
- וילכוד את ערי המצודות
- ושאול לכד המלוכה
- רשתו אשר טמן תלכדו
השורש לכד |
השורש ל־כ־ד הוא שורש מגזרת השלמים. מן המקרא משמעו אחיזה תפיסה. כיבוש וציד וגם חיבור.
ל־כ־ד |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
לָכַד |
לוֹכֵד
(ב׳ פעוּל: לָכוּד) |
יִלְכָּד יִלְכּוֹד |
לְכוֹד |
לִלְכּוֹד |
נִפְעַל |
נִלְכַּד |
נִלְכָּד |
יִלָּכֵּד |
הִלָּכֵד |
לְהִלָּכֵד |
הִפְעִיל |
-אין- |
|
|
|
|
הֻפְעַל |
-אין- |
|
|
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
לִכֵּד |
מְלַכֵּד |
יְלַכֵּד |
מְלַכֵּד |
לְלַכֵּד |
פֻּעַל |
לֻכַּד |
מְלֻכָּד |
יְלֻכָּד |
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
הִתְלַכֵּד |
מִתְלַכֵּד |
יִתְלַכֵּד |
הִתְלַכֵּד |
לְהִתְלַכֵּד |
|
|
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | |
הגייה* | |
חלק דיבר | |
מין | |
שורש | ש־ר־ש |
דרך תצורה | |
נטיות | |
- לשון המקרא מכשול פח.
- ”יִהְיֶה בְכִסְלֶךָ וְשָׁמַר רַגְלְךָ מִלָּכֶד“ (משלי ג, פסוק כו)
- המילה מופיעה פעם אחת במקרא
השורש לכד |
השורש ל־כ־ד הוא שורש מגזרת השלמים. מן המקרא משמעו אחיזה תפיסה. כיבוש וציד וגם חיבור.
ל־כ־ד |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
לָכַד |
לוֹכֵד
(ב׳ פעוּל: לָכוּד) |
יִלְכָּד יִלְכּוֹד |
לְכוֹד |
לִלְכּוֹד |
נִפְעַל |
נִלְכַּד |
נִלְכָּד |
יִלָּכֵּד |
הִלָּכֵד |
לְהִלָּכֵד |
הִפְעִיל |
-אין- |
|
|
|
|
הֻפְעַל |
-אין- |
|
|
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
לִכֵּד |
מְלַכֵּד |
יְלַכֵּד |
מְלַכֵּד |
לְלַכֵּד |
פֻּעַל |
לֻכַּד |
מְלֻכָּד |
יְלֻכָּד |
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
הִתְלַכֵּד |
מִתְלַכֵּד |
יִתְלַכֵּד |
הִתְלַכֵּד |
לְהִתְלַכֵּד |
|
|
ניתוח דקדוקי – פועל |
כתיב מלא | ליכד |
שורש וגזרה | ל־כ־ד |
בניין | פִּעֵל |
- (יש לשכתב פירוש זה): חיבר
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
- קרוב למשמעות השורש המקראית בבניין כבד (התלכד)