מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- תפס החזיק ומנע תזוזה עפ"ר לדבר חמקמק שנע וחולף מהר לשון המקרא עפ"ר החזיק במהלך מלחמתי.
- הצלם לכד בעדשת המצלמה מאורע נדיר
- לוכד נחשים
- לוכד חכמים בערמם
- היעלה פח מן הארץ ולכוד לא ילכוד
- וילכוד את ערי המצודות
- ושאול לכד המלוכה
- רשתו אשר טמן תלכדו
מילים נרדפות[עריכה]
| השורש לכד
|
|
השורש ל־כ־ד הוא שורש מגזרת השלמים. מן המקרא משמעו אחיזה תפיסה. כיבוש וציד וגם חיבור.
נטיות הפעלים[עריכה]
| ל־כ־ד
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
לָכַד
|
לוֹכֵד
(ב׳ פעוּל: לָכוּד)
|
יִלְכָּד יִלְכּוֹד
|
לְכוֹד
|
לִלְכּוֹד
|
| נִפְעַל
|
נִלְכַּד
|
נִלְכָּד
|
יִלָּכֵּד
|
הִלָּכֵד
|
לְהִלָּכֵד
|
| הִפְעִיל
|
-אין-
|
|
|
|
|
| הֻפְעַל
|
-אין-
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
לִכֵּד
|
מְלַכֵּד
|
יְלַכֵּד
|
מְלַכֵּד
|
לְלַכֵּד
|
| פֻּעַל
|
לֻכַּד
|
מְלֻכָּד
|
יְלֻכָּד
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
הִתְלַכֵּד
|
מִתְלַכֵּד
|
יִתְלַכֵּד
|
הִתְלַכֵּד
|
לְהִתְלַכֵּד
|
| |
|
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
|
| הגייה* |
|
| חלק דיבר |
|
| מין |
|
| שורש |
ש־ר־ש
|
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
|
- לשון המקרא מכשול פח.
- ”יִהְיֶה בְכִסְלֶךָ וְשָׁמַר רַגְלְךָ מִלָּכֶד“ (משלי ג, פסוק כו)
- המילה מופיעה פעם אחת במקרא
מילים נרדפות[עריכה]
| השורש לכד
|
|
השורש ל־כ־ד הוא שורש מגזרת השלמים. מן המקרא משמעו אחיזה תפיסה. כיבוש וציד וגם חיבור.
נטיות הפעלים[עריכה]
| ל־כ־ד
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
לָכַד
|
לוֹכֵד
(ב׳ פעוּל: לָכוּד)
|
יִלְכָּד יִלְכּוֹד
|
לְכוֹד
|
לִלְכּוֹד
|
| נִפְעַל
|
נִלְכַּד
|
נִלְכָּד
|
יִלָּכֵּד
|
הִלָּכֵד
|
לְהִלָּכֵד
|
| הִפְעִיל
|
-אין-
|
|
|
|
|
| הֻפְעַל
|
-אין-
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
לִכֵּד
|
מְלַכֵּד
|
יְלַכֵּד
|
מְלַכֵּד
|
לְלַכֵּד
|
| פֻּעַל
|
לֻכַּד
|
מְלֻכָּד
|
יְלֻכָּד
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
הִתְלַכֵּד
|
מִתְלַכֵּד
|
יִתְלַכֵּד
|
הִתְלַכֵּד
|
לְהִתְלַכֵּד
|
| |
|
| ניתוח דקדוקי - פועל
|
| כתיב מלא |
ליכד
|
| שורש וגזרה |
ל־כ־ד
|
| בניין |
פִּעֵל
|
- (יש לשכתב פירוש זה): חיבר
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
- קרוב למשמעות השורש המקראית בבניין כבד (התלכד)
