הרג

יש להוסיף לדף זה את הערכים: הָרָג, הֶרֶג.

הָרַג[עריכה]

הֵמִית, שׂם קץ לחיים.
- ”וַיֹּאמֶר לוֹ יְהוָה לָכֵן כָּל הֹרֵג קַיִן שִׁבְעָתַיִם יֻקָּם וַיָּשֶׂם יְהוָה לְקַיִן אוֹת לְבִלְתִּי הַכּוֹת אֹתוֹ כָּל מֹצְאוֹ“ (בראשית ד, פסוק טו)
- ”וַיַּגֵּד אַחְאָב לְאִיזֶבֶל אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֵלִיָּהוּ וְאֵת כָּל אֲשֶׁר הָרַג אֶת כָּל הַנְּבִיאִים בֶּחָרֶב“ (מלכים א׳ יט, פסוק א)
- "אחד ההורג את הגדול או את הקטן בן יומו, בין זכר בין נקבה--הרי זה נהרג עליו, אם הרג בזדון" (משנה תורה להרמב"ם, ספר נזקים, הלכות רוצח ושמירת נפש, פרק ו')

השורש ה־ר־ג הוא שורש מגזרת השלמים.