מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- הֵמִית, שׂם קץ לחיים.
השורש הרג |
השורש ה־ר־ג הוא שורש מגזרת השלמים.
ה־ר־ג |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
הָרַג |
הוֹרֵג, הָרוּג |
יַהֲרֹג |
הֲרֹג |
לַהֲרֹג |
נִפְעַל |
נֶהֱרַג |
נֶהֱרָג |
יֵהָרֵג |
הֵהָרֵג |
לְהֵהָרֵג |
הִפְעִיל |
|
|
|
|
|
הֻפְעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
|
|
|
|
|
פֻּעַל |
הֹרַג |
מְהֹרַג |
יְהֹרַג |
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
|
|
|
|
|
|
|
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | |
הגייה* | hereg |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ה־ר־ג |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות | |
- שימת קץ לחיים.
- ”וְהָיָה עַל־כָּל־הַר גָּבֹהַּ, וְעַל כָּל־גִּבְעָה נִשָּׂאָה – פְּלָגִים יִבְלֵי־מָיִם; בְּיוֹם הֶרֶג רָב, בִּנְפֹל מִגְדָּלִים.“ (ישעיהו ל, פסוק כה)
- ”הַצֵּל לְקֻחִים לַמָּוֶת; וּמָטִים לַהֶרֶג אִם־תַּחְשׂוֹךְ.“ (משלי כד, פסוק יא)
- ”וַיַּכּוּ הַיְּהוּדִים בְּכָל־אֹיְבֵיהֶם מַכַּת־חֶרֶב; וְהֶרֶג וְאַבְדָן וַיַּעֲשׂוּ בְשׂנְאֵיהֶם כִּרְצוֹנָם.“ (אסתר ט, פסוק ה)
- ”אַרְבַּע מִיתוֹת נִמְסְרוּ לְבֵית דִּין, סְקִילָה, שְׂרֵפָה, הֶרֶג, וָחֶנֶק.“ (משנה, מסכת סנהדרין – פרק ז, משנה א)