הרג

יש להוסיף לדף זה את הערכים: הֹרַג, הָרָג.

הָרַג

הֵמִית, שׂם קץ לחיים.
- ”וַיֹּאמֶר לוֹ יְהוָה לָכֵן כָּל הֹרֵג קַיִן שִׁבְעָתַיִם יֻקָּם וַיָּשֶׂם יְהוָה לְקַיִן אוֹת לְבִלְתִּי הַכּוֹת אֹתוֹ כָּל מֹצְאוֹ“ (בראשית ד, פסוק טו)
- ”וַיַּגֵּד אַחְאָב לְאִיזֶבֶל אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֵלִיָּהוּ וְאֵת כָּל אֲשֶׁר הָרַג אֶת כָּל הַנְּבִיאִים בֶּחָרֶב“ (מלכים א׳ יט, פסוק א)
- "אחד ההורג את הגדול או את הקטן בן יומו, בין זכר בין נקבה--הרי זה נהרג עליו, אם הרג בזדון" (משנה תורה להרמב"ם, ספר נזקים, הלכות רוצח ושמירת נפש, פרק ו')

השורש ה־ר־ג הוא שורש מגזרת השלמים.

ארבע מיתות בית דין
סקילה \| שריפה \| הרג \| חנק

שימת קץ לחיים.
- ”וְהָיָה עַל־כָּל־הַר גָּבֹהַּ, וְעַל כָּל־גִּבְעָה נִשָּׂאָה – פְּלָגִים יִבְלֵי־מָיִם; בְּיוֹם הֶרֶג רָב, בִּנְפֹל מִגְדָּלִים.“ (ישעיהו ל, פסוק כה)
- ”הַצֵּל לְקֻחִים לַמָּוֶת; וּמָטִים לַהֶרֶג אִם־תַּחְשׂוֹךְ.“ (משלי כד, פסוק יא)
- ”וַיַּכּוּ הַיְּהוּדִים בְּכָל־אֹיְבֵיהֶם מַכַּת־חֶרֶב; וְהֶרֶג וְאַבְדָן וַיַּעֲשׂוּ בְשׂנְאֵיהֶם כִּרְצוֹנָם.“ (אסתר ט, פסוק ה)
- ”אַרְבַּע מִיתוֹת נִמְסְרוּ לְבֵית דִּין, סְקִילָה, שְׂרֵפָה, הֶרֶג, וָחֶנֶק.“ (משנה, מסכת סנהדרין – פרק ז, משנה א)