ממלח

לערך העוסק במֻמְלָח; ראו צורת עבר הֻמְלַח.

מְמֻלָּח

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	ממולח
הגייה^*	memulakh
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	מ־ל־ח
דרך תצורה	משקל מְקֻטָּל
נטיות	נ׳ מְמֻלַּחַת, ר׳ מְמֻלָּחִים, נ"ר מְמֻלָּחוֹת

שמעורב בו מלח.
מעורבב, מרכיביו טחונים דק ומעורבים היטב.
- ”וְעָשִֹיתָּ אֹתָהּ קְטֹרֶת מַעֲשֵֹה רוֹקֵּחַ מְמֻלָּח טָהוֹר קֹדֶשׁ“ (שמות ל, פסוק לה)
- "שם יאשיהו כקטרת סמים \ הממלח מעשה רוקח" (בן סירא מט א)
אדם חריף בעל חשיבה מעמיקה, כושר למידה.
- "דרכן של תלמידי חכמים,..זריז וממולח עלוב ואהוב לכל..." (מס' דרך ארץ פ"א)
- "ר' יהודה אומר, אם בנו זריז וממולח ותלמודו מתקיים בידו, בנו קודמו" (בבלי קידושין כט)

משמעות (1) ו(2) דיעות הפרשנים חלוקות בפירוש הפסוק הנ"ל. כך גם בפירוש המילה מַלָּח.
משמעות (3) מופיעה בספרות העברית החדשה בהשראת תיבת 'מפולפל' הוותיקה.

השורש מ־ל־ח הוא שורש מגזרת השלמים.