לדלג לתוכן

ים המלח

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

יָם הַמֶּלַח

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ים המלח
הגייה* yam hamelakh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה צירוף
נטיות
ים המלח
  1. לשון המקרא ימה המצויה בתחום השבר הסורי אפריקני, על הגבול בין ישראל לירדן, במקום הנמוך ביותר בעולם.
    • ”כָּל-אֵלֶּה חָבְרוּ אֶל-עֵמֶק הַשִּׂדִּים הוּא יָם הַמֶּלַח.“ (בראשית יד, פסוק ג)
    • ”וְהָעֲרָבָה עַד-יָם כִּנְרוֹת מִזְרָחָה וְעַד יָם הָעֲרָבָה יָם-הַמֶּלַח מִזְרָחָה דֶּרֶךְ בֵּית הַיְשִׁמוֹת וּמִתֵּימָן תַּחַת אַשְׁדּוֹת הַפִּסְגָּה.“ (יהושע יג, פסוק ד)
    • ”עֵץ הָרִמּוֹן נָתַן רֵיחוֹ/ בֵּין יָם-הַמֶּלַח לִירִיחוֹ./ שָׁב, חוֹמָתִי, גְּדוּדֵךְ מִנְּדוֹד,/שָׁב, תַּמָּתִי, דּוֹדֵךְ מִדּוֹד...“ (עֵץ הָרִמּוֹן, מאת יעקב אורלנד בזֶמֶרֶשֶׁת)
  2. לשון חז"ל (משמעות משוערת)[1] האוקינוסים והימים המחוברים להם, להוציא את הימים והימות שתוך היבשות ומימיהם מתוקים בדרך כלל.

גיזרון

[עריכה]
  • קרוי כך על שום רמת המליחות הגבוהה של מימיו, כ־33% מלח לעומת פחות מ־4% בים התיכון.
  • קיימת מחלוקת לגבי המשמעות של "ים המלח" בלשון חז"ל, האם משמעותו היא ים המלח המקראי או כל ים ואוקיינוס מלוח.[2]

מילים נרדפות

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: ים המלח
ויקימסע מדריך טיולים בוויקימסע: ים המלח
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ים המלח

הערות שוליים

[עריכה]
  1. לפי הבנת כמה מהראשונים ביניהם הרמב"ם, ברוב המובאות בלשון חז"ל "יוליך, ישליך, לים המלח", כשמדובר על מקום איבוד אולטימטיבי, יש מבינים הכוונה לתכונות ים המות, אך אלה הבינו הכונה לגודל הים ומיעוט השגת האדם שם. (לכל הידיעות בהקשר ההלכתי הכונה לדוגמא בלבד ולכל צורה של איבוד לא בידיים
  2. ראו למשל: ישראל רוזנסון, "בין מלח לאספלט – על שמותיו של ים המלח במקרא ובספרות חז"ל", בתוך: דעת לשון: מחקרים בלשון העברית לתקופותיה, ב: לשון לציון, מכללת אפרתה, 2016, עמ' 234–238
  3. ” יָם הָעֲרָבָה יָם הַמֶּלַח “ (יהושע יב, פסוק ג), ”מִכִּנֶּרֶת וְעַד יָם-הָעֲרָבָה יָם-הַמֶּלַח“ (דברים ג, פסוק יז)