מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
אין לבלבל ערך זה עם הערך טפל .
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
תפל
הגייה *
tafel
חלק דיבר
תואר
מין
זכר
שורש
ת־פ־ל
דרך תצורה
משקל קָטֵל
נטיות
ר׳ תְּפֵלִים; נ׳ תְּפֵלָה, נ"ר תְּפֵלוֹת
לשון המקרא חסר טעם .
לשון המקרא בהשאלה: דבר שאין בו ממש .
”יַעַן וּבְיַעַן הִטְעוּ אֶת עַמִּי לֵאמֹר שָׁלוֹם וְאֵין שָׁלוֹם, וְהוּא בֹּנֶה חַיִץ וְהִנָּם טָחִים אֹתוֹ תָּפֵל .“ (יחזקאל יג , פסוק י )
” נְבִיאַיִךְ, חָזוּ לָךְ שָׁוְא וְתָפֵל ...“ (איכה ב , פסוק יד )
משני, לוואי, לא־עיקרי.
1. בערבית ﮄﯙﻝ (תפל) הוראתו רוק[ 1] . כמו כן קרוב למילה טפל , שדומה למשמעות (2).
2. הטעם הוא אחד הדברים העיקריים במאכל, ולכן חסרונו הוא בבחינה מסוימת חסרון בעצם הדבר. ולכן הושאל לכל דבר שקיומו רעוע .[ 2]
3. כתיב נוסף של טפל .
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
תופל
הגייה *
to fel
חלק דיבר
שם־עצם
מין
שורש
ת־פ־ל
דרך תצורה
נטיות
עיר באֱדוֹם .
”אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן; בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין פָּארָן וּבֵין תֹּפֶל וְלָבָן וַחֲצֵרֹת וְדִי זָהָב.“ (דברים א , פסוק א )
הזיהוי המקובל כיום הוא עם העיר الطفيلة (טַפִילַה) במערב ירדן.
לפי חלק מהפרשנים השמות בפסוק זה אינם שמות של מקומות אלא של אירועים : "אמר ר׳ שמעון בן יוחי (ספרי דברים א ): חזרנו על כל המקרא ולא מצינו מקום ששמו תפל ולבן. אלא: הוכיחן על דברים שתפלו על המן שהוא לבן" (רש"י על דברים א )
ערך בוויקיפדיה:
תופל
↑ דוד ילין, חקרי איוב פרק ו' .
↑ שד"ל (יחזקאל יג,י): "כמו שהמאכל הוא תפל כשהוא בלי מלח, כן הקיר נקרא תפל כשהוא בלא חֹמֶר, שאינו קיר חזק אלא גדר ומחיצה".