מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
אין לבלבל ערך זה עם הערך טפל .
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
תפל
הגייה *
tafel
חלק דיבר
תואר
מין
זכר
שורש
ת־פ־ל
דרך תצורה
משקל קָטֵל
נטיות
ר׳ תְּפֵלִים; נ׳ תְּפֵלָה, נ"ר תְּפֵלוֹת
לשון המקרא חסר טעם .
לשון המקרא בהשאלה: דבר שאין בו ממש .
”יַעַן וּבְיַעַן הִטְעוּ אֶת עַמִּי לֵאמֹר שָׁלוֹם וְאֵין שָׁלוֹם, וְהוּא בֹּנֶה חַיִץ וְהִנָּם טָחִים אֹתוֹ תָּפֵל .“ (יחזקאל יג , פסוק י )
” נְבִיאַיִךְ, חָזוּ לָךְ שָׁוְא וְתָפֵל ...“ (איכה ב , פסוק יד )
משני, לוואי , לא־עיקרי.
1. בערבית ﮄﯙﻝ (תפל) הוראתו רוק[ 1] . כמו כן קרוב למילה טפל , שדומה למשמעות (2).
2. הטעם הוא אחד הדברים העיקריים במאכל, ולכן חסרונו הוא בבחינה מסוימת חסרון בעצם הדבר. ולכן הושאל לכל דבר שקיומו רעוע .[ 2]
3. כתיב נוסף של טפל .
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
תופל
הגייה *
to fel
חלק דיבר
שם־עצם
מין
שורש
ת־פ־ל
דרך תצורה
נטיות
עיר באֱדוֹם .
”אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן; בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין פָּארָן וּבֵין תֹּפֶל וְלָבָן וַחֲצֵרֹת וְדִי זָהָב.“ (דברים א , פסוק א )
הזיהוי המקובל כיום הוא עם העיר الطفيلة (טַפִילַה) במערב ירדן.
לפי רש"י ומפרשים, השמות המזכרים בפסוק זה (בפתיחת ספר דברים) אינם שמות של מקומות אלא 'כינויים עדינים', לרמוז לישראל על כמה אירועים שליליים שהתרחשו בעבר: "אמר ר׳ שמעון בן יוחי (ספרי דברים א ): חזרנו על כל המקרא ולא מצינו מקום ששמו תפל ולבן. אלא: הוכיחן על דברים שתפלו על המן שהוא לבן" (רש"י על דברים א )
ערך בוויקיפדיה:
תופל
↑ דוד ילין, חקרי איוב פרק ו' .
↑ שד"ל (יחזקאל יג,י): "כמו שהמאכל הוא תפל כשהוא בלי מלח, כן הקיר נקרא תפל כשהוא בלא חֹמֶר, שאינו קיר חזק אלא גדר ומחיצה".