כון

יש להוסיף לדף זה את הערך: ב כַּוָּן ב.

כִּוֵּן

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	כיוון
שורש וגזרה	כ־ו־ן
בניין	פִּעֵל

1. לשון חז"ל נתן דעתו על פעולה, לא הניחה ליד המקרה. עשה פעולות שתצא תוצאה מדוייקת.

   • ”כֶּרֶם (דַּל) שֶׁהוּא נָטוּעַ עִרְבּוּבְיָא, אִם יֶשׁ בּוֹ לְכַוֵּן שְׁתַּיִם נֶגֶד שָׁלֹשׁ, הֲרֵי זֶה כֶרֶם, וְאִם לָאו, אֵינוֹ כָרֶם.“ (משנה, מסכת כלאים – פרק ה, משנה א)
   • ”...וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְכַוֵּן אֶת מְלַאכְתּוֹ בַמּוֹעֵד; וְכֻלָּן אִם כִּוְּנוּ מְלַאכְתָּן בַּמּוֹעֵד, יֹאבֵדוּ.“ (משנה, מסכת מועד קטן – פרק ב, משנה ג)
   • ”...הַמַּחְכִּים אֶת רַבּוֹ, וְהַמְכַוֵּן אֶת שְׁמוּעָתוֹ, וְהָאוֹמֵר דָּבָר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ; הָא לָמַדְתָּ, שֶׁכָּל הָאוֹמֵר דָּבָר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ, מֵבִיא גְאֻלָּה לָעוֹלָם.“ (משנה, מסכת אבות – פרק ו, משנה ו)
   • ”שְׂרָפָהּ חוּץ מִגִּתָּהּ, אוֹ בִשְׁתֵּי גִתּוֹת, אוֹ שֶׁשָּׂרַף שְׁתַּיִם בְּגַת אַחַת, פְּסוּלָה; הִזָּה וְלֹא כִוֵּן כְּנֶגֶד הַפֶּתַח, פְּסוּלָה.“ (משנה, מסכת פרה – פרק ד, משנה ב)
   • ”ונתלה הוא בייחור של תאנה ופשחו והחזיר את הגייס לאחוריו אמרתי לו משבחך אני ארי. אמר לי יפה אמרת, כיונתה לשמי כך אני נקרא בעירי- יוחנן אריא“ (תוספתא, מסכת יבמות – פרק יד, הלכה י)
   • הצלף כיוון את נשקו אל עבר המטרה.

2. כִּוֵּן מִפְרָשִׂים (וגם סְקַרְיוֹת) – קבע את זווית המפרשים של סירה או אוניית מפרשים כדי שתשוט בצורה הטובה ביותר.

   • "בכל פעם שהרוח התחזקה התרוצצנו מלאי מרץ על הסיפון כדי לכוון את המפרשים, מתחרים בינינו מי יפיק יותר מהירות מהסירה כשהוא על ההגה." ("הפלגה באוקיינוס השקט", מסע אחר, אין תאריך)

גיזרון

• השורש כ־ו־ן בלשון חז"ל ניטה בבניינים הכבדים על דרך השלמים, בעוד שבלשון המקרא הוא ניטה על דרך הכפולים.

 2. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.

צירופים

• כיוון ליבו

נגזרות

• מְכֻוָּן
• כִּוּוּן
• כַּוָּנָה
• כַּוֶּנֶת

מילים נרדפות

• הפנה

תרגום

• אנגלית: aim‏‏‏‏

   כוון מפרשים

אנגלית: trim (sails)‏‏‏‏ גרמנית: (Segel) trimmen‏‏‏‏ צרפתית: orienter (les voiles)‏‏‏‏

ראו גם

• דייק
• קָלַע
• כֵּיוָן

שיט מפרשים

הפעלת מפרשים: אסף (מפרש) • גלל • הוריד • הניף • העלה • הרתיע • כיוון • משך לאחור • מתח • נשא • פָּרַשׂ • צמצם • צמצם לגמרי • קָפַל • קשר • מיעט תפרושת כיווני הרוח: רוח נגדית (רוח פנים) • רוח קדמית (חדה, קהה) • רוח צד • רוח גבית • רוח מלאה כיווני השיט ביחס לרוח: עמד מול הרוח • שט ברוח קדמית • שט קרוב לרוח • שט ברוח צד • שט ברוח גבית • שט עם הרוח (שט ברוח מלאה) • מפרש מלא רוח • מפרש מלא למחצה (קרוב לרוח) • מפרש מלא עדיין • מפרש מתנפנף • נטייה למעלה/למוצא הרוח • נטייה למורד/למבוא הרוח תמרון הספינה: מפנה (ימני, שמאלי) • פקם • מפקם (סיבוב מול הרוח) • פקימה • שיט במעלה הרוח • שט במעלה הרוח • גלס • לג • מהפך (סיבוב עם הרוח) • נייח את האונייה • האונייה עמדה • עצר את האונייה • הפנה/פנה/סובב מול הרוח • הפנה/פנה/סובב מן הרוח • הפנה/פנה/סובב אל הרוח • קֵרֵב לָרוּחַ • ריחק מהרוח כיוונים יחסיים לרוח בתוך הספינה ומחוצה לה: צד הגלי • צד החסי • מוצא הרוח (מעלה הרוח) • מבוא הרוח (מורד הרוח) • מעל הרוח • מתחת לרוח • לפאת רוח • חוף הגלי • חוף החסי

כַּוָּן א

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	כוון
הגייה*	kavan
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	כ־ו־ן
דרך תצורה	משקל קַטָּל
נטיות	ר׳ כַּוָּנִים

כוון

1. לשון המקרא [ארכאי] מאפה פולחני לכבוד אחד מכוכבי הלכת שבמערכת השמש.

   • ”הַבָּנִים מְלַקְּטִים עֵצִים וְהָאָבוֹת מְבַעֲרִים אֶת הָאֵשׁ וְהַנָּשִׁים לָשׁוֹת בָּצֵק לַעֲשׂוֹת כַּוָּנִים לִמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם...“ (ירמיהו ז, פסוק יח)
   • ”...הֲמִבַּלְעֲדֵי אֲנָשֵׁינוּ עָשִׂינוּ לָהּ כַּוָּנִים לְהַעֲצִבָה וְהַסֵּךְ לָהּ נְסָכִים?“ (ירמיהו מד, פסוק יט)
   • ”וּנְשָׂאתֶם אֵת סִכּוּת מַלְכְּכֶם, וְאֵת כִּיּוּן צַלְמֵיכֶם; כּוֹכַב אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם לָכֶם.“ (עמוס ה, פסוק כו)

גיזרון

• המילה נמצאת פעמיים במקרא, ועוד פעם אחת בצורה המשתנה בפסוק מספר עמוס לעיל ל: כִּיּוּן משה הלד הראה במאמרו: 'עיונים בלקסיקוגרפיה המקראית לאור האכדית' כי הצירוף לעיל מספר ירמיהו: 'מלכת השמים' הוא למעשה תרגומה המילולי של האלה אשתר שכן שמה השומרי ניננה (NINANA) המשמש בהוראת: 'מלכת השמיים' (מתורגם בפי האכדים: שׁרּת-שׁמֶא šarrat šemē) בהשראתם מחבר ספר ירמיהו טובע את הצירוף: ” מְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם “ (ירמיהו ז, פסוק יח).
• מפרסית: کیوان‎ (כֵּיוָאן), במקור מאכדית: Kayyamānu. יוונית-עתיקה בהגיית: כון (χαυών) בהוראת מאפה,עוגה . המילה מופיעה גם בקמע ארמי המתוארך לתקופה הביזנטית בצורה: 'כוון', שהוראתה: חלון (אליו ע"פ המיתוס התגנב שד) .ובמילון קליין, "כון" הוא מאפה המוגש כמנחה פולחנית.

פרשנים מפרשים

• תרגום יונתן: מעילים (כרדוטין).
• מצודות, השם נגזר מהפעולה כּוֵּן שהיו עושים בכונה גדולה.
• רש"י ומלבי"ם: צורה עשויה בדפוס. דמות מתאימה ומכוונת לפי צורת המזל שאותו היו עובדים.
• אבן עזרא: "כיון" – "ומלה ידועה היא בלשון ישמעאל גם, כי הוא "כיואן" , והיא שבתי (כוכב שבתאי) כי עשו לו צלם. עפי האנצקלופדיה המקראית מן לשון אכדית כיוונֻ kiwanu הוא כוכב שבתאי
• רד"ק: "כוונים" בהוראת מיני מאכלים, מזון המשמש לעבודת האלילים, תיבת "כיון" נגזרת מן "כוונים", ונאמרת בלעג הנביא הממליץ לחוטאים העומדים לגלות מארצם, לא לשכוח לקחת מן המאפים עבור אליליהם

מילים נרדפות

• שבתאי
• סטורן

תרגום

• אנגלית: Saturn‏‏‏‏

ראו גם

• לחמניות פסחא