מטרה

מַטָּרָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מטרה
הגייה^*	matara
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	נ־ט־ר
דרך תצורה	משקל מַקְטָלָה
נטיות	ר׳ מַטָּרוֹת; מַטְּרַת־, ר׳ מַטְּרוֹת־

לשון המקרא מושא הירייה, היכן שרוצים לפגוע בו או לקלוע אליו.
- ”וַאֲנִי, שְׁלֹשֶׁת הַחִצִּים צִדָּה אוֹרֶה; לְשַׁלַּח־לִי, לְמַטָּרָה.“ (שמואל א׳ כ, פסוק כ)
- ”שָׁלֵו הָיִיתִי, וַיְפַרְפְּרֵנִי – וְאָחַז בְּעָרְפִּי, וַיְפַצְפְּצֵנִי; וַיְקִימֵנִי לוֹ, לְמַטָּרָה.“ (איוב טז, פסוק יב)
- ”דָּרַךְ קַשְׁתּוֹ; וַיַּצִּיבֵנִי כַּמַּטָּרָא לַחֵץ.“ (איכה ג, פסוק יב)
עברית חדשה בהשאלה מן (1): תוצאה רצויה - התוצאה הסופית שאליה מכוּונים המאמצים.
- האושר היא מטרת המטרות
- בַּדֻּגְמָה שֶׁהִצִּיג הַמַּרְצֶה, הוא הֶחְטִיא אֶת הַמַּטָּרָה כִּי אֵין הַנִּדּוֹן דּוֹמֶה לָרְאָיָה.
- אין לי מטרה לפגוע בך.