מוצא הרוח

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מוֹצָא הַרוּחַ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מוצא הרוח
הגייה* motsa haruakh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה צרף
נטיות
  1. עברית חדשה הכיוון ממנו נושבת הרוח, הכיוון ממנו "יוצאת" הרוח.
  2. במוצא הרוח – בחצי האופק או המרחב הנשקף מצד הספינה שלעברו נושבת הרוח, בצד הגלוי לרוח.
    • "צד הסירה שעליו נושבת הרוח נקרא: הצד שבמוצא הרוח (Weather side), וכל גוף הנמצא בחצי האֹפק שבצד זה נקרא: „במוצא הרוח“ (to windward).‏ (שמואל טנקוס, שיט מפרשים, 1945)
  3. למוצא הרוח – אל הצד ממנו נושבת הרוח, לצד הגלוי לרוח.
    • "לְרַחֵק (to keep away) - פרושו: לסובב את מנהיג ההגה למוצא הרוח ולרחק את חרטֹם הסירה מן הרוח [...].‏ (שמואל טנקוס, שיט מפרשים, 1945)

גיזרון[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

   הצד הגלוי לרוח
   בצד הגלי, לצד הגלי