מוצא הרוח

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מוֹצָא הַרוּחַ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מוצא הרוח
הגייה* motsa haruakh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה צרף
נטיות
Luv- צד מוצא הרוח, Lee - צד מבוא הרוח, Wind - רוח
  1. עברית חדשה הכיוון שממנו נושבת הרוח או "יוצאת" הרוח. המונח משמש לציון כיוונים יחסיים בספינת מפרשים וממנה החוצה.
  2. במוצא הרוח, אל מוצא הרוח – בכיוון שממנו הרוח נושבת או יוצאת.
    • "צד הסירה שעליו נושבת הרוח נקרא: הצד שבמוצא הרוח (Weather side), וכל גוף הנמצא בחצי האֹפק שבצד זה נקרא: „במוצא הרוח“ (to windward).‏ (שמואל טנקוס, שיט מפרשים, 1945)
    • "לְרַחֵק (to keep away) - פרושו: לסובב את מנהיג ההגה למוצא הרוח ולרחק את חרטֹם הסירה מן הרוח [...].‏ (שמואל טנקוס, שיט מפרשים, 1945)
    • ”כי, הגם שהקצינים המעטים שהיו שם באותה שעה, בשל ציות לנימוסי הצי, נסתלקו להם אל צד מבוא-הרוח, בו ברגע שהקברניט ויר התחיל מטייל על צד מוצא־הרוח של הסיפון.“ (בילי בוד, איש ראש־התורן הקדמי, מאת הרמן מלוויל, בתרגום אברהם רגלסון, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]