צמצם

יש להוסיף לדף זה את הערך: צַמְצָם.

צִמְצֵם

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	צמצם
שורש וגזרה	צ־מ־צ־ם
בניין	פִּעֵל

הקטין או הפחית ככל האפשר את הכמות, המספר, הגודל או הנפח של דבר מה.
- ”הוא הוסיף, שחוק ההשקעות יתוקן כדי לצמצם למינימום את ההתערבות הביורוקרטית [...].“ ("הארץ", 16 במרץ 1953, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- ”הסיכויים קלושים מאד כי בממשלה שתקום [...] יצמצמו את מספר המשרדים.“ ("מעריב", 22 באפריל 1990, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
לשון חז"ל דחק, כיווץ.
- ”ואמר רבי יוחנן לא שנו אלא במפריח אבל במצמצם פטור“ (בבלי, מסכת בבא קמא – דף כט, עמוד ב)
- ”שני תריסין נפתחים בחנות, משני עברי הפתח, – עכשיו יצמצמו הזקנים מקום סחורתם נגד אחד מהם, והצעירים, במחצית חנותם לצד תריסם שלהם, יכניסו סחורה שלהם;“ (חיים של פרנסה, מאת שמחה בן ציון, בפרויקט בן יהודה)
- "יקמט מצחו, יצמצם עיניו, ישוב יפתחן לרוחה - והן כמו יוצאות מחוריהן [...]." (נפש רצוצה מאת שמחה בן ציון)
(מתמטיקה) הקטין למינימום ובאותו היחס את ערכי המונה והמכנה של שבר פשוט.
(ימאות) צִמְצֵם מִפְרָשׂ: הקטין את שטחו של מפרש על ידי קיפול או גלילת שפת המפרש על עצמה.
- "ואחר־כך פנה בקול גדול אל אנשי־הצוות: „לגלול את המפרשים העיליים, ולצמצם את העליונים, מלפנים ומאחור.“" (הרמן מלוויל, מובי דיק, מאנגלית: אהרן אמיר).
- "פעם, בצהריים, האירה השמש במשך עשר דקות ואחר כך שרקה הסערה שוב, שתי המשמרות צמצמו מפרשים והראות נחסמה במסך שלג מתערבל." (ג'ק לונדון, שוט מערבה. מאנגלית: נמרוד אשל)
- מפרש רוחבי מצמצמים משפתו העליונה, ואילו מפרש אורכי – משפתו התחתונה או הקדמית.
צִמְצֵם (מפרש) לְגַמְרֵי: הקטין את שטחו של מפרש למידה הקטנה ביותר האפשרית על ידי הידוק וקשירת כל פתילי הצמצום שלו.
- "צריך לצמצם לגמרי את המפרשים־העיליים לעת סערה – הוא שם." (הרמן מלוויל, בילי באד. פרק 1)