פרש

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

פָּרַשׂ[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא פרש
שורש וגזרה פ־ר־שׂ
בניין פָּעַל
ערך זה עוסק בפרשׂ - הרחיב. לערך העוסק בפרשׂ (פרס), בצע, חתך; ראו פרס.
  1. לשון המקרא גלל למלוא אורכו ורוחבו; פשט לשם מיצוע או לכדי הצגתו על מלוא פרטיו ודקדוקיו.
    • וְהִנֵּה הוּא שָׂם עֲלִילֹת דְּבָרִים לֵאמֹר לֹא מָצָאתִי לְבִתְּךָ בְּתוּלִים וְאֵלֶּה בְּתוּלֵי בִתִּי וּפָרְשׂוּ הַשִּׂמְלָה לִפְנֵי זִקְנֵי הָעִיר. (דברים כב יז)
    • כִּי הַכְּרוּבִים פֹּרְשִׂים כְּנָפַיִם אֶל מְקוֹם הָאָרוֹן וַיָּסֹכּוּ הַכְּרֻבִים עַל הָאָרוֹן וְעַל בַּדָּיו מִלְמָעְלָה. (מלכים א' ח ז)
    • "אל תבכי, אימי, חבל על מאור עינייך,/ כך וכך אהיה ציפור ואפרוש כנפיים"." (על הדרך עץ עומד, מאת איציק מאנגר, בתרגום נעמי שמר)
  2. עברית חדשה (ימאות) פָּרַשׂ מִפְרָשׂ: מתח מפרש אורכי או גלל מטה מפרש רוחבי כדי להקנות לספינת מפרשים תנועה בכוח הרוח; בהרחבה: הפליג לדרכו, יצא לים.
    • * "מִפְרָשׂ רָאשִׁי - פָּרוֹשׂ! הפקודה ניתנת כאשר המפרש מוכן להנפה; עם הינתן הפקודה מניפים ופורשים את המפרש, קושרים ומסדרים יפה את הַמַּסּוֹסִים." (פקודות לשיט מפרשים, מונחי ספנות של ועד הלשון העברית, 1940)
    • ”כאשר רומא כוננה את שלטון הרפובליקה, אניותיה פרשו כבר את מפרשיהן וגם ציה המלחמתי נתגלה לעיני הקרתגים [...].“ (המערכה על הימים - תולדות העוצמה הימית, מאת מאיר שש, בפרויקט בן יהודה)
    • ”ספינת האסירים פרשה את מפרשיה והפליגה לאיטה אל מימי התעלה.“ ("מעריב", 17 בינואר 1963, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

גיזרון[עריכה]

 1. קיים גם בארמית וסורית: פרס ܦܪܣ. ובדומה בערבית: تفرس‏‏‏‏ (תַפַרַסַה) - להתבונן מקרוב, לעיין.
 2. ועד הלשון העברית, מונחי ספנות (ת"ש-תש"א), 1940; האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970. על יסוד: "נִטְּשׁוּ חֲבָלָיִךְ בַּל יְחַזְּקוּ כֵן תָּרְנָם בַּל פָּרְשׂוּ נֵס." (ישעיהו לג כג)

מידע נוסף[עריכה]

  • לפעמים (לשון חז"ל) נכתב 'פָּרַס' או 'פֵֵּירַס'. יתכן שזהו שורש הביטוי פריסת שלום (תוס' מו"ק יח ע"ב).

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

תרגום[עריכה]

   פתח למלוא הרוחב או השטח
   פתח או הניף מפרש

ראו גם[עריכה]


פֹּרַשׁ[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא פורש
שורש וגזרה פ־ר־שׁ א, שלמים-ע"ג
בניין פֻּעַל
  1. לשון המקרא הוסבר, הובאר.
    • ”וַיַּנִּיחוּ אֹתוֹ בַּמִּשְׁמָר כִּי לֹא פֹרַשׁ מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ.“ (במדבר טו, פסוק לד)

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

פֵּרֵשׁ[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא פרש
שורש וגזרה פ־ר־שׁ א
בניין פִּעֵל
  1. הסביר, נתן הסבר לדברים לא מובנים.
  2. קרא בשם, הגדיר היטב.

גיזרון[עריכה]

  • לשון חז"ל משורש מקראי. במקרא מופיע בפָּעַל ”וַיַּנִּיחֻהוּ בַּמִּשְׁמָר לִפְרֹשׁ לָהֶם עַל פִּי ה'.“ (ויקרא כד, פסוק יב) (צורה זאת אינה שמושית בעברית חדשה) ובפֻּעַל.

תרגום[עריכה]

אנגלית: explaine‏, clarify‏‏‏‏ (1) call by name‏, express clearly‏, define (2)

ראו גם[עריכה]

פָּרַשׁ[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא פרש
שורש וגזרה פ־ר־שׁ ג
בניין פָּעַל
  1. עזב; נטש את הענין, המקצוע או המשרה, מרצונו.

גיזרון[עריכה]

  • לשון חז"ל משורש מקראי. במקרא מופיע בנפעל ( ”נִפְרָשׁוֹת“ (יחזקאל לד, פסוק יב)) ובהפעיל ( ”יַפְרִשׁ“ (משלי כג, פסוק לב)).
  • יתכן שיש קשר לאכדית: parāšu - לעוף. חתית: parš - לברוח, להסתלק; וגם לשבור[1].

נגזרות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

פרישה

פָּרָשׁ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פרש
הגייה* parash
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש פ־ר־שׁ ב
דרך תצורה משקל קַטָּל (תשלום דגש)
נטיות ר׳ פָּרָשִׁים
פרש בשירות המשטרה.
  1. חיל, או כוח שיטור, הרתום על גבי סוס המאפשר לו תנועה זריזה וגמישות טקטית בלוחמה.
    • ”וַיַּעַל עִמּוֹ גַּם רֶכֶב גַּם פָּרָשִׁים וַיְהִי הַמַּחֲנֶה כָּבֵד מְאֹד.“ (בראשית נ, פסוק ט)
    • ”וַיָּשֻׁבוּ הַמַּיִם וַיְכַסּוּ אֶת הָרֶכֶב וְאֶת הַפָּרָשִׁים לְכֹל חֵיל פַּרְעֹה הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם בַּיָּם לֹא נִשְׁאַר בָּהֶם עַד אֶחָד.“ (שמות יד, פסוק כח)
  2. בהשאלה: כלי במשחק השחמט שצורתו כצורת סוס.
    • תנועת הפרש על הלוח דומה לדילוג של סוס - צעד אחד ישר וצעד אחד באלכסון באותו כיוון.

גיזרון[עריכה]

  • המילה משותפת ללשונות שמיות רבות, למשל ערבית: فَرَس (פָרָס)). געז: פארס (ፈረስ) בהוראת: סוס

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

   רוכב על סוס
   בשחמט
  • אנגלית: knight‏‏‏‏
  • יוונית: άλογο‏‏‏‏ (תעתיק: álogo)
  • יפנית: 桂馬‏‏‏‏ (תעתיק: keima)
  • ספרדית: caballo‏‏‏‏
  • ערבית: فرس‏‏‏‏ (תעתיק: פָרָס)
  • פרסית: اسب‏‏‏‏ (תעתיק: אסב)
  • צרפתית: cavalier‏‏‏‏
  • רוסית: конь‏‏‏‏ (תעתיק: konʹ)

ראו גם[עריכה]

כלי שחמט
מלך מלכה צריח רץ פרש רגלי

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: פרש
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פרשים

פֶּרֶשׁ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פרש
הגייה* peresh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש פ־ר־שׁ ג
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות
  1. תכולת הקבה של מעלי גרה.
    • ”וְאֶת בְּשַׂר הַפָּר וְאֶת עֹרוֹ וְאֶת פִּרְשׁוֹ תִּשְׂרֹף בָּאֵשׁ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה חַטָּאת הוּא. “ (שמות כט, פסוק יד)
    • ”הִנְנִי גֹעֵר לָכֶם אֶת הַזֶּרַע וְזֵרִיתִי פֶרֶשׁ עַל פְּנֵיכֶם פֶּרֶשׁ חַגֵּיכֶם וְנָשָׂא אֶתְכֶם אֵלָיו.“ (מלאכי ב, פסוק ג)

גיזרון[עריכה]

  • המילה משותפת למספר לשונות שמיות. כגון; ארמית: פִּרְתָא, ערבית: فَرَث (פַרַת') – מעיים

טקסט הכותרת[עריכה]

תרגום[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: פרש

הערות שוליים[עריכה]

  1. the oriental institute of Chicago university, volume p, page 179.