”וַיִּקָּר ה' אֶל בִּלְעָם וַיָּשֶׂם דָּבָר בְּפִיו (במדבר כג, פסוק טז), כְּאָדָם שֶׁנּוֹתֵן בָּלִינוֹס [1] בְּפִי בְּהֵמָה וּפוֹקְמָהּ לְהֵיכָן שֶׁיִּרְצֶה, כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פּוֹקֵם אֶת פִּיו“ (במדבר רבה, פרשה כ, סימן כ)
עברית חדשה (ימאות) בהשאלה מן (1): בסירות ובספינות מפרשים: (א) הפנה את חרטום הספינה מול הרוח והחליף מפנה. (ב) הפנה את החרטום מול הרוח והחליף מפנים לסירוגין, פעם לצד שמאל ופעם לצד ימין; לשון אחר: שט בתנועות זיגזג ארוכות במעלה הרוח.
"לא עברו אלא שעות מעטות והרוחות שנו את מהלכן ונאלצנו לפקום בלי הפסק תוך קשיים רבים, כשהים סוער והולך." (רב חובל אריך הירשפלד, בסערת ימים, 1944; עמ' 8)
2. סירה או ספינת מפרשים אינה יכולה להפליג נגד הרוח. כשיעד ההפלגה נמצא בכיוון ממנו נושבת הרוח, שטה הסירה ברוח קדמית בתנועות זיגזג ארוכות, פעם לצד ימין ופעם לצד שמאל, וכך מתקדמת אל היעד. תמרון חילוף המפנה והסיבוב (העברת המפרש האורכי מצד אחד של הסירה לצידה השני) נקרא מפקם, פקימה או סיבוב.
מן פָּקַם. תרגום שאילה מאנגלית: tack. ככל הנראה בשל היות tack בהקשרו הימי פועל (לפנות ולהחליף מפנה), שם פעולה (פנייה והחלפת מפנה) וגם שם עצם (הפינה הקדמית התחתונה של מפרש).
ועד הלשון העברית, מונחי ספנות (ת"ש-תש"א), 1940. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970; מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות (תשע"ג), 2013.