מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- עָשָׂה שֶׁיֵּרֵד, גָּרַם שֶׁיְּהֵא בְּמָקוֹם נָמוּךְ יוֹתֵר.
- "הורידו את הקרשים מעגלה לקרקע..." (תלמוד בבלי, סדר מועד, מסכת שבת, דף מ"ט, ב')
- ”וְנָתַתִּי אוֹתָם וּסְבִיבוֹת גִּבְעָתִי, בְּרָכָה; וְהוֹרַדְתִּי הַגֶּשֶׁם בְּעִתּוֹ, גִּשְׁמֵי בְרָכָה יִהְיוּ“ (יחזקאל לד, פסוק כו)
- ”וְהַלְוִיִּם הוֹרִידוּ אֶת אֲרוֹן יְהוָה וְאֶת הָאַרְגַּז אֲשֶׁר אִתּוֹ אֲשֶׁר בּוֹ כְלֵי זָהָב וַיָּשִׂמוּ אֶל הָאֶבֶן הַגְּדוֹלָה...“ (שמואל א׳ ו, פסוק טו)
- ”יֵשְׁבוּ לָאָרֶץ יִדְּמוּ זִקְנֵי בַת צִיּוֹן הֶעֱלוּ עָפָר עַל רֹאשָׁם חָגְרוּ שַׂקִּים הוֹרִידוּ לָאָרֶץ...“ (איכה ב, פסוק י)
- ”יְהוָה מֵמִית וּמְחַיֶּה; מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל“ (שמואל א׳ ב, פסוק ו)
- פָּשַׁט דְּבַר-מָה מֵעַל-, הֵסִיר.
- ”וְעַתָּה, אַל תְּנַקֵּהוּ, כִּי אִישׁ חָכָם אָתָּה; וְיָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לּוֹ, וְהוֹרַדְתָּ אֶת שֵׂיבָתוֹ בְּדָם שְׁאוֹל“ (מלכים א׳ ב, פסוק ט)
- הורדתי את העטיפה מן התשורה שקיבלתי ליום הולדתי.
- הוריד (מפרש) - משך מטה את המפרש ממרומי התורן אל הסיפון כדי לנתקו ולקפלו.
- "אִם מַפְלִיגִים בְּרוּחַ קִדְמִית אוֹ צְדָדִית רָצוּי לְהוֹרִיד אֶת הַמִפְרָשׂ הָעִקָּרִי, כִּי הוּא נִמְצָא בְּאֶמְצַע הַסִירָה וּמַשְׁפִּיעַ בְּעִקָּר עַל הַטָּיָתָהּ." (שמואל טנקוס, שיט מפרשים, 1945)
- 3. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.
השורש ירד |
השורש י־ר־ד הוא שורש מגזרת נפ"יו.
י־ר־ד |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
יָרַד |
יוֹרֵד |
יֵרֵד |
רֵד |
לָרֶדֶת או לֵירֵד |
נִפְעַל |
|
|
|
|
|
הִפְעִיל |
הוֹרִיד |
מוֹרִיד |
יוֹרִיד |
הוֹרֵד |
לְהוֹרִיד |
הֻפְעַל |
הוּרַד |
מוּרָד |
יוּרַד |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
|
|
|
|
|
פֻּעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
|
|
|
|
|
|
|