מעלה הרוח

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מַעֲלֵה הַרוּחַ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מעלה הרוח
הגייה* ma'aleh haruakh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה צרף
נטיות
  1. עברית חדשה הכיוון ממנו נושבת הרוח. המונח משמש לציון כיוונים יחסיים בספינת מפרשים או ממנה החוצה.
  2. במעלה הרוח, אל מעלה הרוח – בכיוון שממנו נושבת הרוח, בכיוון מוצא הרוח; לרוב לציון שיט ברוח קדמית.
    • "כששתי מפרשיות מתקרבות זו לזו עד כדי סכנת התנגשות [...] אם שתיהן שטות באותו מפנה, חייבת המפרשית שבמעלה הרוח לפנות דרך למפרשית שבמורד הרוח." (פקודת הנמלים, תקנות למניעת התנגשויות בים, 1985. באתר נבוֹ)
    • "ההפלגה במעלה הרוח, ברוח קדמית, דורשת מהשייטים לחוש את ההגה, לכוון את המפרשים, לאזן את הסירה [...]." ("הפלגה בכיוון הרוח, הפלגה בקדמית", באתר "ים יבשה")

גיזרון[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: כיווני השיט ביחס לרוח