מעלה הרוח

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מַעֲלֵה הַרוּחַ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מעלה הרוח
הגייה* ma'aleh haruakh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה צרף
נטיות
  1. עברית חדשה הכיוון ממנו נושבת הרוח, מוצא הרוח.
  2. בְּמַעֲלֵה הָרוּחַ – (א) בכיוון ממנו נושבת הרוח, בצד הגלוי לרוח או לכיוונו, בצד הקרוב למוצא הרוח או לכיוונו (לציון מיקום יחסי של שני כלי שיט – אחד ביחס לשני ושניהם ביחס לרוח). (ב) שיט ברוח קדמית (לציון כיוון השיט ביחס לרוח של סירה או של ספינת מפרשים).
    • "כששתי מפרשיות מתקרבות זו לזו עד כדי סכנת התנגשות [...] אם שתיהן שטות באותו מפנה, חייבת המפרשית שבמעלה הרוח לפנות דרך למפרשית שבמורד הרוח." (פקודת הנמלים, תקנות למניעת התנגשויות בים, 1985. באתר נבוֹ)
    • "ההפלגה במעלה הרוח, ברוח קדמית, דורשת מהשייטים לחוש את ההגה, לכוון את המפרשים, לאזן את הסירה [...]." ("הפלגה בכיוון הרוח, הפלגה בקדמית", באתר "ים יבשה")

גיזרון[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: כיווני השיט ביחס לרוח