שבתאי

שַׁבְּתַאי

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שבתאי
הגייה^*	shabtay
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	שׁ־ב־ת
דרך תצורה	שַׁבָּת + ־ַאי
נטיות

שבתאי

סימן	♄
כוכבי לכת
כוכב חמה \| נגה \| כדור הארץ \| מאדים \| צדק \| שבתאי \| אורון (אורנוס) \| רהב (נפטון)
גופים : שונות
שמש \| קרס \| פלוטו \| האומיה \| מאקה-מאקה \| אריס
סוגי גופים
כוכב \| כוכב לכת \| כוכב לכת ננסי \| מטאורואיד \| אסטרואיד \| ירח \| קנטאור \| שביט \| חגורת אסטרואידים \| ענק גזי

[אסטרונומיה] כוכב הלכת השישי במערכת השמש.
- ”וְיֵשׁ מַזָּל שֶׁגּוֹמֵר הִלּוּכוֹ לִשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וְהוּא צֶדֶק. וְיֵשׁ מַזָּל שֶׁהוּא גוֹמֵר הִלּוּכוֹ לִשְׁלשִׁים שָׁנָה, וְהוּא שַׁבְּתָי.“ (בראשית רבה, פרשה י, סימן ד).
- התופעה הבולטת ביותר בשבתאי היא הטבעות המקיפות אותו.
שם פרטי לזכר
- ”אַךְ יוֹנָתָן בֶּן-עֲשָׂהאֵל וְיַחְזְיָה בֶן-תִּקְוָה עָמְדוּ עַל-זֹאת וּמְשֻׁלָּם וְשַׁבְּתַי הַלֵּוִי עֲזָרֻם“ (עזרא י, פסוק טו)
- ”וְשַׁבְּתַי וְיוֹזָבָד עַל-הַמְּלָאכָה הַחִיצֹנָה לְבֵית הָאֱלֹהִים מֵרָאשֵׁי הַלְוִיִּם“ (נחמיה יא, פסוק טז)

גיזרון

שמו הלועזי ניתן לו על שם סטורן, אל החקלאות והקציר במיתולוגיה הרומית (מקביל לקרונוס במיתולוגיה היוונית). מאחר ששבתאי היה כוכב הלכת השביעי בעת הקדומה (בנוסף לשמש, הירח, כוכב חמה, נוגה, מאדים וצדק), היום השביעי בשבוע קיבל את השם Saturday‏‏‏‏. המקור לשמו בעברית מגיע מרקע דומה – לפני כ־1600 שנה החלו היהודים, לפי הקשר שסימנו הרומאים, לקרוא לכוכב על שם היום השביעי: "שבתאי".
בעבר עד ימי התלמוד נקרא בעברית (ובשאר הלשונות השמיות) בשם "כִּיּוּן" (למשל: ”וּנְשָׂאתֶם אֵת סִכּוּת מַלְכְּכֶם וְאֵת כִּיּוּן צַלְמֵיכֶם כּוֹכַב אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם לָכֶם.“ (עמוס ה, פסוק כו)).^[^{דרוש מקור}^{][מפני ש...]}
אפיפניוס, שנולד להורים יהודים באזור בית גוברין בתחילת המאה ה־4 לספירה, תיעד את שמות כוכבי מערכת השמש לפי הפרושים, ולדבריו כוכב שבתאי נקרא χωχὲβ σαβήθ‏ (chocheb sabēth), "כוכב שבֶת", מונח דומה למונח התלמודי; המונחים ככל הנראה קשורים לעובדה שכוכב שבתאי זז לאט ביחס לכוכבים האחרים המוכרים באותה עת.^[1]^[2]