מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- (בתשובה לשאלה) אמנם, אכן, הדבר נכון.
- "הסידרת את החדר?" – "כן, עשיתי זאת".
- מילת עזר הבאה לפני הנשוא ומדגישה אותו על דרך החיוב.
- לא אוכל להתגייס למלאכה, אבל אני כן מתכוון לעזור פה ושם.
- לשון המקרא נכון; יציב, מבוסס.
- איטלקית: sì
- אנגלית: yes
- גרמנית: ja
- הולנדית: ja
- הונגרית: igent
- טורקית: evet
- יידיש: יאָ
- ספרדית: sí
- ערבית: نعم
- פולנית: tak
- צרפתית: oui
- פרסית: بله
- רומנית: da
- רוסית: да
השורש כון |
השורש כ־ו־ן הוא שורש הניטה בבניינים הכבדים נוטה הוא גם על פי גזרת השלמים וגם על פי גזרת נע"ו/י, יתר הנטייה נעשית על פי גזרת נע"ו/י .
כ־ו־ן |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
|
כֵּן |
|
|
|
נִפְעַל |
נָכוֹן |
נָכוֹן |
יִכּוֹן |
הִכּוֹן |
לְהִכּוֹן |
הִפְעִיל |
הֵכִין הִכְוִין |
מֵכִין מַכְוִין |
יָכִין יַכְוִין |
הָכֵן הַכְוֵן |
לְהָכִין לְהַכְוִין הֲכָנָה הַכְוָנָה |
הֻפְעַל |
הוּכַן |
מוּכָן |
יוּכַן |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
כִּוֵּן, כּוֹנֵן |
מְכַוֵּן, מְכוֹנֵן |
יְכַוֵּן, יְכוֹנֵן |
כַּוֵּן, כּוֹנֵן |
לְכַוֵּן, לְכוֹנֵן |
פֻּעַל |
כֻּוַּן, כּוֹנַן |
מְכֻוָּן, מְכוֹנָן |
יְכֻוַּן, יְכוֹנַן |
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
הִתְכַּוֵּן, הִתְכּוֹנֵן |
מִתְכַּוֵּן, מִתְכּוֹנֵן |
יִתְכַּוֵּן, יִתְכּוֹנֵן |
הִתְכַּוֵּן, הִתְכּוֹנֵן |
לְהִתְכַּוֵּן, לְהִתְכּוֹנֵן |
|
|
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | כן |
הגייה* | ken |
חלק דיבר | תואר |
מין | זכר |
שורש | כ־ו־ן, גזרת נע"ו/י |
דרך תצורה | משקל קָטֵל |
נטיות | נ׳ כֵּנָה; ר׳ כֵּנִים, נ"ר כֵּנוֹת |
- המביע את כוונותיו האמתיות.
- אני מקבלת את התנצלותך הכנה.
- ”כֵּנִים אֲנַחְנוּ לֹא הָיוּ עֲבָדֶיךָ מְרַגְּלִים“ (בראשית מב, פסוק יא).
- מקביל לאכדית: kēnu – אמיתי, כן.
- נפוצה הצורה השגויה כֵּנֶה במלרע (kene).
השורש כון |
השורש כ־ו־ן הוא שורש הניטה בבניינים הכבדים נוטה הוא גם על פי גזרת השלמים וגם על פי גזרת נע"ו/י, יתר הנטייה נעשית על פי גזרת נע"ו/י .
כ־ו־ן |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
|
כֵּן |
|
|
|
נִפְעַל |
נָכוֹן |
נָכוֹן |
יִכּוֹן |
הִכּוֹן |
לְהִכּוֹן |
הִפְעִיל |
הֵכִין הִכְוִין |
מֵכִין מַכְוִין |
יָכִין יַכְוִין |
הָכֵן הַכְוֵן |
לְהָכִין לְהַכְוִין הֲכָנָה הַכְוָנָה |
הֻפְעַל |
הוּכַן |
מוּכָן |
יוּכַן |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
כִּוֵּן, כּוֹנֵן |
מְכַוֵּן, מְכוֹנֵן |
יְכַוֵּן, יְכוֹנֵן |
כַּוֵּן, כּוֹנֵן |
לְכַוֵּן, לְכוֹנֵן |
פֻּעַל |
כֻּוַּן, כּוֹנַן |
מְכֻוָּן, מְכוֹנָן |
יְכֻוַּן, יְכוֹנַן |
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
הִתְכַּוֵּן, הִתְכּוֹנֵן |
מִתְכַּוֵּן, מִתְכּוֹנֵן |
יִתְכַּוֵּן, יִתְכּוֹנֵן |
הִתְכַּוֵּן, הִתְכּוֹנֵן |
לְהִתְכַּוֵּן, לְהִתְכּוֹנֵן |
|
|
- ספרותי; במשלבים נמוכים יותר רווח בעיקר בצירופים כך, באופן הזה.
- ”וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ וַיָּקֻצוּ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל“ (שמות א, פסוק יב)