דיק

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דִּיֵּק[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא דייק
שורש וגזרה ד־י־ק, גזרת השלמים
בניין פִּעֵל
  1. ביצע פעולה בהתאמה רבה למציאות או לתכנית מוכנה.
  2. למד נושא באופן מעמיק ומפורט.
    • ”סדר הלמודים ותכנם בבתי-האולפנא כך הוא: בן חמש עד עשר שנים למקרא – ללמוד ולדייק, כדעת הפוסקים“ (בימים ההם, מאת [[W:מנדלי מוכר ספרים|]], בפרויקט בן יהודה)
    • ”ר' חייא בר אבא דייק וגמיר שמעתא מרבי יוחנן רביה, ורבי בנימין בר יפת לא דייק (בבלי, מסכת ברכותדף לח, עמוד ב) (ר' חייא בן אבא דייק בלמוד הסוגיה מרבי יוחנן רבו, ורבי בנימין בן יפת לא דייק)
  3. הגיע למקום בזמן נקוב מראש.
    • המורה דייק והתחיל את השיעור בזמן.

גיזרון[עריכה]

  • מארמית: דוק, דַּיֵק. ”ואמר רבא: הני תרי מקרי דרדקי. חד גריס ולא דייק, וחד דייק ולא גריס...“ (בבלי, מסכת בבא בתראדף כא, עמוד א) (השורש דק"ק בבניין קל) שמשמעו העיקרי של השורש הוא כמו בעברית, מלשון דַּק, דקיק.
  • הוראה אחרת של השורש בארמית היא "לחפש היטב", "לדקדק ולהקפיד בחיפושים"; למשל "דק ואשכח" פירושו: 'חיפש היטב ומצא'. משמעות נוספת קרובה של השורש הארמי היא "להתבונן היטב בדבר", "לבדוק אותו בעיון ובדקדוק". וכך גם הפועל دَقَّقَ (דַקַּקַ) בערבית שפירושו: דייק, דקדק ב־, הקפיד על הפרטים.
  • בארמית שורשי ע"ע (כמו דק"ק) נוטים פעמים רבות על דרך שורשי עו"י. כך, למשל, צורת הבינוני של הפועל היא דָּיֵק, דָּיְקָא. מן הצורות האלה יצרה העברית של ימי הביניים את הצורות פיעל ופועל בשורש די"ק – דִּיֵּק, מְדַיֵּק, מְדֻיָּק.[1]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: דיק

הערות שוליים[עריכה]

  1. ודוק, "דף שאלות ותשובות באתר האקדמיה ללשון העברית". ‏האקדמיה ללשון עברית‏, -.

דָּיֵק[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא דייק
הגייה* dayek
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ דְּיֵקִים; דְּיֵק־, דְּיֵקֵי־
ההתקפה אשורית על העיר עם קשתים על דייק ואיל ניגוח
  1. מגדלים או סוללות שנהגו לבנות סביב חומות עיר בעת מצור עליה, כדי לירות מהם על מגיניה.
    • ”וַיְהִי בִשְׁנַת הַתְּשִׁיעִית לְמָלְכוֹ, בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ, בָּא נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ-בָּבֶל הוּא וְכָל-חֵילוֹ עַל-יְרוּשָׁלִַם, וַיִּחַן עָלֶיהָ; וַיִּבְנוּ עָלֶיהָ דָּיֵק, סָבִיב.“ (מלכים ב׳ כה, פסוק א)
    • ”בְּנוֹתַיִךְ בַּשָּׂדֶה, בַּחֶרֶב יַהֲרֹג; וְנָתַן עָלַיִךְ דָּיֵק, וְשָׁפַךְ עָלַיִךְ סֹלְלָה, וְהֵקִים עָלַיִךְ, צִנָּה.“ (יחזקאל כו, פסוק ח)
    • ”וַיְהִי בַשָּׁנָה הַתְּשִׁעִית לְמָלְכוֹ, בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ, בָּא נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ-בָּבֶל הוּא וְכָל-חֵילוֹ עַל-יְרוּשָׁלִַם, וַיַּחֲנוּ עָלֶיהָ; וַיִּבְנוּ עָלֶיהָ דָּיֵק, סָבִיב.“ (ירמיהו נב, פסוק ד)

גיזרון[עריכה]

  • אכדית: dayiqu.

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: מגדל מצור
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דיק

דַּיְק[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא דייק
הגייה* dayk
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה שאילה
נטיות ר׳ דַּיְקִִים
  1. עברית חדשה (גאולוגיה) חומת־סלע שהתגבשה בניצב או באלכסון לשכבות סלעי הסביבה כתוצאה מחדירת מאגמה לסדקים.
    • מרבית הדייקים קטנים יחסית: רוחבם מגיע לעשרות מטרים ואורכם לקילומטרים אחדים. אולם בזימבבואה קיים דייק ענק שרוחבו כ־8 ק"מ ואורכו יותר מ־480 ק"מ.
דייק במכתש רמון

גיזרון[עריכה]

  • מאנגלית: dyke וגם dike.

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: דייק
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דיק