מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
לערך העוסק בפועל בכתיב מקראי שָֹד; ראו סד. |
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | שד |
הגייה* | Shad |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות | זוגי: שָׁדַיִם |
שד
- לשון המקרא איבר נקבי על חזה היונקים, מורכב מבשר, בלוטות חלב ותעלות להובלת חלב, ובראשו פטמה. משמש להנקה.
- ”...שָׁדַיִם נָכֹנוּ וּשְׂעָרֵךְ צִמֵּחַ, וְאַתְּ עֵרֹם וְעֶרְיָה.“ (יחזקאל טז, פסוק ז)
- ”מַדּוּעַ קִדְּמוּנִי בִרְכָּיִם; וּמַה שָּׁדַיִם כִּי אִינָק?“ (איוב ג, פסוק יב)
- ”שְׁנֵי שָׁדַיִךְ כִּשְׁנֵי עֳפָרִים תְּאוֹמֵי צְבִיָּה הָרוֹעִים בַּשּׁוֹשַׁנִּים.“ (שיר השירים ד, פסוק ה)
|
 ציטוטים בוויקיציטוט: שדיים |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שדיים |
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | שד |
הגייה* | shed |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | שׁ־ד־ד |
דרך תצורה | משקל קָטֵל |
נטיות | ר': שֵׁדִים |
אימוג'י של שד
אימוג'י נוסף של שד
- יצור מיתולוגי על טבעי, בעל כוחות פלאיים. בדרך כלל שלילי.
- ”יִזְבְּחוּ, לַשֵּׁדִים לֹא אֱלֹהַּ – אֱלֹהִים, לֹא יְדָעוּם; חֲדָשִׁים מִקָּרֹב בָּאוּ, לֹא שְׂעָרוּם אֲבֹתֵיכֶם.“ (דברים לב, פסוק יז)
- ”וַיִּזְבְּחוּ אֶת-בְּנֵיהֶם וְאֶת-בְּנוֹתֵיהֶם לַשֵּׁדִים.“ (תהלים קו, פסוק לז)
- ”ואמר ר' ירמיה בן אלעזר כל אותן השנים שהיה אדם הראשון בנידוי הוליד רוחין ושידין ולילין“ (בבלי, מסכת עירובין – דף יח, עמוד ב)
- בהשאלה: מוצלח ומוכשר מאוד במה שהוא עוסק בו.
- שחקן הכדורגל הזה הוא פשוט שד אמיתי: זריז ומתוחכם.
- המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא, בפסוקים לעיל. מאכדית: šēdu
- יש הגוזרים משורש שׁ־ד־ד בהוראת: קלקול, השחתה, מכיוון שע"פ אמונת הקדמונים היו השדים מקור הקלקול והריקבון.[3]
- غول (תעתיק: ע'וּל)
- רוסית: демон (תעתיק: démon)
- бес (תעתיק: bes)
- чёрт (תעתיק: čort)
|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שדים |
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | שוד |
הגייה* | shod |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | שׁ־ד־ד |
דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
נטיות | ר׳ שֻׁדִּים (נדיר) |
שוד בנק
- לקיחת רכוש הזולת תוך שימוש בכח.
- ”עַל־כֵּן אָמַרְתִּי שְׁעוּ מִנִּי, אֲמָרֵר בַּבֶּכִי; אַל־תָּאִיצוּ לְנַחֲמֵנִי, עַל־שֹׁד בַּת־עַמִּי.“ (ישעיהו כב, פסוק ד)
- ”מִשֹּׁד עֲנִיִּים, מֵאַנְקַת אֶבְיוֹנִים; עַתָּה אָקוּם יֹאמַר יהוה, אָשִׁית בְּיֵשַׁע יָפִיחַ־לוֹ.“ (תהלים יב, פסוק ו)
- ”שֹׁד־רְשָׁעִים יְגוֹרֵם; כִּי מֵאֲנוּ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט.“ (משלי כא, פסוק ז)
- אכדית פועל, שַׁדַדֻ šadādu בהוראת למשוך, לסחוב, לאגור. כשם עצם, אִישדוד išdud בהוראת מצאי,אספקה. נגזרת ערבית أُخْدُود בהוראת תעלה
- ארמית-מנדעית - 'שוד' בהוראת זרק, השליך. באוסף יוסף מתתיהו נמצאה קערת השבעה מן המאה 8-9 לסה"נ ובה נכתב - "ותיצטאריא ושודיא", פירוש "וקרע והשלך אותה"
 ערך בוויקיפדיה: שוד |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שוד |
- ↑ יסטרוב.
- ↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 886
- ↑ שד"ל והואיל משה, דברים לב, יז.