מעיל

מְעִיל

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מעיל
הגייה^*	me׳il
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ע־ו־ל
דרך תצורה	משקל מַקְטֵל
נטיות	ר׳ מְעִילִים; מְעִיל־, ר׳ מְעִילֵי־

בגד עליון עבה המשמש להגנה על הגוף בחורף.
- ”וַיִּתֵּן עָלָיו אֶת-הַכֻּתֹּנֶת וַיַּחְגֹּר אֹתוֹ בָּאַבְנֵט וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ אֶת-הַמְּעִיל וַיִּתֵּן עָלָיו אֶת-הָאֵפֹד וַיַּחְגֹּר אֹתוֹ בְּחֵשֶׁב הָאֵפֹד וַיֶּאְפֹּד לוֹ בּוֹ.“ (ויקרא ח, פסוק ז)
- ”וַיֹּאמֶר לָה מַה-תָּאֳרוֹ וַתֹּאמֶר אִישׁ זָקֵן עֹלֶה וְהוּא עֹטֶה מְעִיל וַיֵּדַע שָׁאוּל כִּי-שְׁמוּאֵל הוּא וַיִּקֹּד אַפַּיִם אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ.“ (שמואל א׳ כח, פסוק יד)
- ”וְיָרְדוּ מֵעַל כִּסְאוֹתָם כֹּל נְשִׂיאֵי הַיָּם וְהֵסִירוּ אֶת-מְעִילֵיהֶם וְאֶת-בִּגְדֵי רִקְמָתָם יִפְשֹׁטוּ חֲרָדוֹת יִלְבָּשׁוּ עַל-הָאָרֶץ יֵשֵׁבוּ וְחָרְדוּ לִרְגָעִים וְשָׁמְמוּ עָלָיִךְ.“ (יחזקאל כו, פסוק טז)
- ”וּכְשָׁמְעִי אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה קָרַעְתִּי אֶת-בִּגְדִי וּמְעִילִי וָאֶמְרְטָה מִשְּׁעַר רֹאשִׁי וּזְקָנִי וָאֵשְׁבָה מְשׁוֹמֵם.“ (עזרא ט, פסוק ג)
- ”וְדָוִיד מְכֻרְבָּל בִּמְעִיל בּוּץ וְכָל-הַלְוִיִּם הַנֹּשְׂאִים אֶת-הָאָרוֹן וְהַמְשֹׁרְרִים וּכְנַנְיָה הַשַּׁר הַמַּשָּׁא הַמְשֹׁרְרִים וְעַל-דָּוִיד אֵפוֹד בָּד.“ (דברי הימים א׳ טו, פסוק כז)

גיזרון

”וְעָלֶיהָ כְּתֹנֶת פַּסִּים כִּי כֵן תִּלְבַּשְׁןָ בְנוֹת-הַמֶּלֶךְ הַבְּתוּלֹת מְעִילִים וַיֹּצֵא אוֹתָהּ מְשָׁרְתוֹ הַחוּץ וְנָעַל הַדֶּלֶת אַחֲרֶיהָ.“ (שמואל ב׳ יג, פסוק ח) בתחילת הפסוק נכתב על בת המלך הנוהגת ללבוש כותונת פסים המאששת או מפריכה את עובדת היותן בהריון (רצוי או חצוי), לכן היו מי שהשתוממו לגלות לאחר שבעה מילים שמדובר במעילים... בשל כך הציעו תחת תיבת "מעילים" לתקן ל-"מעולם" . ”וְעָלֶיהָ כְּתֹנֶת פַּסִּים כִּי כֵן תִּלְבַּשְׁןָ בְנוֹת-הַמֶּלֶךְ הַבְּתוּלֹת מְעוֹלם וַיֹּצֵא אוֹתָהּ מְשָׁרְתוֹ הַחוּץ וְנָעַל הַדֶּלֶת אַחֲרֶיהָ.“ (שמואל ב׳ יג, פסוק ח)