מעיל

מְעִיל[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מעיל
הגייה^*	me׳il
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ע־ו־ל
דרך תצורה	משקל מַקְטֵל
נטיות	ר׳ מְעִילִים; מְעִיל־, ר׳ מְעִילֵי־

מעיל

בגד עליון עבה המשמש להגנה על הגוף בחורף.
- ”וַיִּתֵּן עָלָיו אֶת-הַכֻּתֹּנֶת וַיַּחְגֹּר אֹתוֹ בָּאַבְנֵט וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ אֶת-הַמְּעִיל וַיִּתֵּן עָלָיו אֶת-הָאֵפֹד וַיַּחְגֹּר אֹתוֹ בְּחֵשֶׁב הָאֵפֹד וַיֶּאְפֹּד לוֹ בּוֹ.“ (ויקרא ח, פסוק ז)
- ”וַיֹּאמֶר לָה מַה-תָּאֳרוֹ וַתֹּאמֶר אִישׁ זָקֵן עֹלֶה וְהוּא עֹטֶה מְעִיל וַיֵּדַע שָׁאוּל כִּי-שְׁמוּאֵל הוּא וַיִּקֹּד אַפַּיִם אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ.“ (שמואל א׳ כח, פסוק יד)
- ”וְעָלֶיהָ כְּתֹנֶת פַּסִּים כִּי כֵן תִּלְבַּשְׁןָ בְנוֹת-הַמֶּלֶךְ הַבְּתוּלֹת מְעִילִים וַיֹּצֵא אוֹתָהּ מְשָׁרְתוֹ הַחוּץ וְנָעַל הַדֶּלֶת אַחֲרֶיהָ.“ (שמואל ב׳ יג, פסוק ח)
- ”וְיָרְדוּ מֵעַל כִּסְאוֹתָם כֹּל נְשִׂיאֵי הַיָּם וְהֵסִירוּ אֶת-מְעִילֵיהֶם וְאֶת-בִּגְדֵי רִקְמָתָם יִפְשֹׁטוּ חֲרָדוֹת יִלְבָּשׁוּ עַל-הָאָרֶץ יֵשֵׁבוּ וְחָרְדוּ לִרְגָעִים וְשָׁמְמוּ עָלָיִךְ.“ (יחזקאל כו, פסוק טז)
- ”וּכְשָׁמְעִי אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה קָרַעְתִּי אֶת-בִּגְדִי וּמְעִילִי וָאֶמְרְטָה מִשְּׁעַר רֹאשִׁי וּזְקָנִי וָאֵשְׁבָה מְשׁוֹמֵם.“ (עזרא ט, פסוק ג)
- ”וְדָוִיד מְכֻרְבָּל בִּמְעִיל בּוּץ וְכָל-הַלְוִיִּם הַנֹּשְׂאִים אֶת-הָאָרוֹן וְהַמְשֹׁרְרִים וּכְנַנְיָה הַשַּׁר הַמַּשָּׁא הַמְשֹׁרְרִים וְעַל-דָּוִיד אֵפוֹד בָּד.“ (דברי הימים א׳ טו, פסוק כז)