”ואף כי חייך, ואפילו צחק לפעמים, ואמר דברים מבדחים כאשר הניף אל־על את גביע הבדולח הסגול-בהיר קודם שהגישו אל שפתיו [...].“ (ספר חתום, מאת נתן שחם, בפרויקט בן יהודה)
הֵנִיף מִפְרָשׂ: (א) משך בחבל והעלה מפרש (אורכי) אל מרומי התורן; (ב) (נאמר על ספינת מפרשים): נשאה על תרניה מפרש או מפרשים מסוג מסוים.
"מִפְרָשׂ רָאשִׁי - פָּרוֹשׂ! [...] עם הינתן הפקודה מניפים ופורשים את המפרש, קושרים ומסדרים יפה את הַמַּסוּסִים." (פקודות לשיט מפרשים במילון למונחי ספנות של ועד הלשון העברית, 1940)
1-2. ככל הנראה הוראת השורש היא: תנועה אנה ואנה. השוו גם אכדית: nâpu – התנודד.[1] במקרא הנפה היא הפעולה שעושים עם כלי עבודה כגון מגל ומסור, כיוון שהפעולה עמם היא להניע מצד לצד או מלמעלה למטה בתנועת חיתוך או הכאה. חז"ל פירשו את פעולת התנופה הנעשית בקרבנות כ"מוליך ומביא".[2] אמנם יש הטוענים שההוראה המקורית של השורש היא: גובה, השוו נוף.
3. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.
4. ועד הלשון העברית, מונחי ספנות (ת"ש-תש"א), 1940; האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970; מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות (תשע"ג), 2013.
↑מובא אצל מ"צ קדרי, מילון העברית המקראית, עמ' 704. במילון AAF המילה nâpu מופיעה בהוראת: לנפות, אולי יש קשר בין המילים שניפוי נעשה ע"י הזזה מצד לצד בנפה.
