אסף

יש להוסיף לדף זה את הערכים: אִסֵּף, אֻסַּף, אָסֹף.

אָסַף

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	אסף
שורש וגזרה	א־ס־ף, גזרת השלמים, פ"ג
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון המקרא הֵבִיא פְּרִיטִים מִסְפָּר לְמָקוֹם אֶחָד.

   • ”וְנָשָׂא נֵס לַגּוֹיִם וְאָסַף נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל, וּנְפֻצוֹת יְהוּדָה יְקַבֵּץ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ“ (ישעיהו יא, פסוק יב)
   • ”וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן; וַיַּאַסְפוּ אֶת כָּל-זִקְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל“ (שמות ד, פסוק כט)
   • "וַיְשַׁנֶּה פְנֵי הַכּוּשִׁי וַיְשַלְּחֵהוּ/ וַיֶּאֱסֹף נֵרוֹתָיו, וַיְכַבֶּה כוֹכְבֵי נִשְׁפּוֹ..." חיים נחמן ביאליק, "עַל אַיֶּלֶת הַשָּׁחַר"

2. יָצַר אֹסֶף פְּרִיטִים.

   • נערים רבים נהנים לאסוף בולי דואר.

3. לשון המקרא לִקֵּט וְנָטַל יְבוּל מִן הַשָּׂדֶה.

   • ”וַתֹּאמֶר, אֲלַקֳּטָה-נָּא וְאָסַפְתִּי בָעֳמָרִים אַחֲרֵי הַקּוֹצְרִים“ (רות ב, פסוק ז)

4. הביא דבר ממקום שבו הוא אינו שמור למקום שבו ישמר.

   • ”לא תראה את שור אחיך נדחים..ואספתו אל תוך ביתך והיה עמך עד דרש אחיך אותו“ (דברים כב, פסוקים א–ב)

5. לשון המקרא הֵפִיג חֹלִי, הֵסִיר מַחֲלָה וְנָתַן בְּרִיאוּת תַּחְתֶּיהָ.

   • ”הִנֵּה שָׁלַחְתִּי אֵלֶיךָ אֶת נַעֲמָן עַבְדִּי וַאֲסַפְתּוֹ מִצָּרַעְתּוֹ“ (מלכים ב׳ ה, פסוק ו)
   • ”...וַיֹּאמֶר הַאֱלֹהִים אָנִי לְהָמִית וּלְהַחֲיוֹת, כִּי-זֶה שֹׁלֵחַ אֵלַי לֶאֱסֹף אִישׁ מִצָּרַעְתּוֹ...“ (מלכים ב׳ ה, פסוק ז)

6. אָבַד וָמֵת.

   • ”אִם יָשִׂים אֵלָיו לִבּוֹ; רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ אֵלָיו יֶאֱסֹף“ (איוב לד, פסוק יד)

7. לשון המקרא עָשָׂה שֶׁיַּחֲלֹף וְיַעֲבֹר, הֵסִיר מֵעַל־.

   • ”אָסַפְתָּ כָל-עֶבְרָתֶךָ; הֱשִׁיבוֹתָ מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ“ (תהילים פה, פסוק ד)
   • "וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן; וַתֹּאמֶר, אָסַף אֱלֹהִים אֶת חֶרְפָּתִי" (ל)

8. (ימאות) אסף מפרשים: גָּלַל או הוריד מפרשים.

   • "לכן נהוג לאסוף את כל המפרשים, לקשור את ההגה כשהוא נטוי אל צד החסי, ולשלוח את כל המלחים אל ערסליהם עד שיאיר היום." (הרמן מלוויל, מובי דיק, פרק 66)

גיזרון

• פועל מקראי.

 5. יש המפרשים את הפועל "אסף" בהקשר לצרעת ולמחלות אחרות במשמעות "ריפא", בקרבה לפועל דומה באכדית: esēpu. המשמעות היא כמו ב־4, כיוון שהמצורע היה משולח מן המחנה, והבראתו היא השבתו אל המחנה.

 8. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.

צירופים

• אסופי רעב
• אסף הרופא

נגזרות

• אסופה
• אסיף
• אספה
• אספן

מילים נרדפות

• הקהיל (1)
• כָּנַף (1)
• קיבץ (1)
• ליקט (3)
• צבר (3)
• אגר (3)
• רפא (4)
• רפה (4)

ניגודים

• הפיץ, פיזר (1)
• השליך (3)

תרגום

• אנגלית: gather‏, collect‏, garner
• ספרדית:
  1. trasladar‏, transportar‏‏‏‏
  2. coleccionar‏‏‏‏
  3. cosechar‏‏‏‏
  4. resguardar‏‏‏‏
  5. sanar‏, curar‏‏‏‏
  6. sucumbir‏, perecer‏‏‏‏
  7. pasar‏, bajar‏‏‏‏
  8. amainar‏‏‏‏
• ערבית: جمع‏‏‏‏ (הגייה: גַ'מַעַ)
• צרפתית: recueillir‏, collectionner‏‏‏‏
• רוסית: собрать‏‏‏‏

   קיפל או הוריד מפרשים

ספרדית: amainar‏‏‏‏ אנגלית: take in‏‏‏‏ צרפתית: rammaser‏, rentrer‏‏‏‏ גרמנית: bergen‏‏‏‏

ראו גם

• אספסוף
• אסופי
• מאסף

שיט מפרשים

הפעלת מפרשים: אסף (מפרש) • גלל • הוריד • הניף • העלה • הרתיע • כיוון • משך לאחור • מתח • נשא • פָּרַשׂ • צמצם • צמצם לגמרי • קָפַל • קשר • מיעט תפרושת כיווני הרוח: רוח נגדית (רוח פנים) • רוח קדמית (חדה, קהה) • רוח צד • רוח גבית • רוח מלאה כיווני השיט ביחס לרוח: עמד מול הרוח • שט ברוח קדמית • שט קרוב לרוח • שט ברוח צד • שט ברוח גבית • שט עם הרוח (שט ברוח מלאה) • מפרש מלא רוח • מפרש מלא למחצה (קרוב לרוח) • מפרש מלא עדיין • מפרש מתנפנף • נטיה לעלות לרוח • נטיה לרדת מהרוח תמרון הספינה: מפנה (ימני, שמאלי) • פקם • מפקם (סיבוב מול הרוח) • פקימה • שיט במעלה הרוח • שט במעלה הרוח • גלס • לג • מהפך (סיבוב עם הרוח) • נייח את האונייה • האונייה עמדה • עצר את האונייה • הפנה/פנה/סובב מול הרוח • הפנה/פנה/סובב מן הרוח • הפנה/פנה/סובב אל הרוח • קֵרֵב לָרוּחַ • ריחק מהרוח כיוונים יחסיים לרוח בתוך הספינה ומחוצה לה: צד הגלי • צד החסי • מוצא הרוח (מעלה הרוח) • מבוא הרוח (מורד הרוח) • מעל הרוח • מתחת לרוח • לפאת רוח • חוף הגלי • חוף החסי

אָסָף

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אסף
הגייה*	asaf
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	א־ס־ף
דרך תצורה
נטיות

1. שם פרטי לזכר.

   • ”וַיֵּצֵא אֵלָיו אֶלְיָקִים בֶּן-חִלְקִיָּהוּ אֲשֶׁר עַל-הַבָּיִת וְשֶׁבְנָא הַסֹּפֵר וְיוֹאָח בֶּן-אָסָף הַמַּזְכִּיר“ (ישעיהו לו, פסוק ג)
   • ”שִׁיר מִזְמוֹר לְאָסָף“ (תהלים פג, פסוק א)

אֹסֶף

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אוסף
הגייה*	osef
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	א־ס־ף
דרך תצורה	משקל קֹטֶל
נטיות	ר׳ אֳסָפִים; אֹסֶף־

1. קבוצה של פריטים בעלי מכנה משותף.

   • קראנו בכיתה מאוסף יצירותיו של ביאליק.
   • חברי קיבץ אוסף מקרי של אנשים מהרחוב.

נגזרות

• אספן

מילים נרדפות

• קולקציה

ניגודים

• תפזורת

תרגום

• ספרדית: colección
• אנגלית: collection‏‏‏‏
• ערבית: مَجْمَع‏‏‏‏
• רוסית: собрание‏‏‏‏

ראו גם

• אספסוף

קישורים חיצוניים

• שיטתו הייחודית של רש"י בפרשנות השורש 'אסף'

ערך בוויקיפדיה: אוסף

אָסֹף

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה*	asof
חלק דיבר
מין	זכר
שורש	א־ס־ף
דרך תצורה
נטיות

1. לשון המקרא האיזור שבין השער לכניסה למבנה

   • ”מַתַּנְיָה וּבַקְבֻּקְיָה עֹבַדְיָה מְשֻׁלָּם, טַלְמוֹן עַקּוּב--שֹׁמְרִים שׁוֹעֲרִים מִשְׁמָר, בַּאֲסֻפֵּי הַשְּׁעָרִים“ (נחמיה יב, פסוק כה)
   • ”לַמִּזְרָח, הַלְוִיִּם שִׁשָּׁה, לַצָּפוֹנָה לַיּוֹם אַרְבָּעָה, לַנֶּגְבָּה לַיּוֹם אַרְבָּעָה; {ס} וְלָאֲסֻפִּים, שְׁנַיִם שְׁנָיִם“ (דברי הימים א׳ כו, פסוק יז)

גיזרון

• קרוב לסַף. מקביל לאכדית בהגיית asuppu בהוראת: מבנה ארעי שהיה פחות עמיד מבית, ונבנה בסמוך לבית רשמי. ולארמית: אסוף, אספיא בהוראת: מסדרון, מפתן.

מילים נרדפות

• מפתן
• בית שער
• סף

ניגודים

• חצר אחורית

תרגום

• ספרדית: umbral‏‏‏‏
• אנגלית: threshold‏‏‏‏

ראו גם

• אסקופה