מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
לשון המקרא הֵבִיא פְּרִיטִים מִסְפָּר לְמָקוֹם אֶחָד.
”וְנָשָׂא נֵס לַגּוֹיִם וְאָסַף נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל, וּנְפֻצוֹת יְהוּדָה יְקַבֵּץ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ“ (ישעיהו יא , פסוק יב )
”וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן; וַיַּאַסְפוּ אֶת כָּל-זִקְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל“ (שמות ד , פסוק כט )
"וַיְשַׁנֶּה פְנֵי הַכּוּשִׁי וַיְשַלְּחֵהוּ/ וַיֶּאֱסֹף נֵרוֹתָיו, וַיְכַבֶּה כוֹכְבֵי נִשְׁפּוֹ..." חיים נחמן ביאליק , "עַל אַיֶּלֶת הַשָּׁחַר"
יָצַר אֹסֶף פְּרִיטִים.
נערים רבים נהנים לאסוף בולי דואר.
לשון המקרא לִקֵּט וְנָטַל יְבוּל מִן הַשָּׂדֶה.
”וַתֹּאמֶר, אֲלַקֳּטָה-נָּא וְאָסַפְתִּי בָעֳמָרִים אַחֲרֵי הַקּוֹצְרִים“ (רות ב , פסוק ז )
הביא דבר ממקום שבו הוא אינו שמור למקום שבו ישמר.
”לא תראה את שור אחיך נדחים..ואספתו אל תוך ביתך והיה עמך עד דרש אחיך אותו“ (דברים כב , פסוקים א – ב )
לשון המקרא הֵפִיג חֹלִי, הֵסִיר מַחֲלָה וְנָתַן בְּרִיאוּת תַּחְתֶּיהָ.
”הִנֵּה שָׁלַחְתִּי אֵלֶיךָ אֶת נַעֲמָן עַבְדִּי וַאֲסַפְתּוֹ מִצָּרַעְתּוֹ“ (מלכים ב׳ ה , פסוק ו )
”...וַיֹּאמֶר הַאֱלֹהִים אָנִי לְהָמִית וּלְהַחֲיוֹת, כִּי-זֶה שֹׁלֵחַ אֵלַי לֶאֱסֹף אִישׁ מִצָּרַעְתּוֹ...“ (מלכים ב׳ ה , פסוק ז )
אָבַד וָמֵת.
”אִם יָשִׂים אֵלָיו לִבּוֹ; רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ אֵלָיו יֶאֱסֹף “ (איוב לד , פסוק יד )
לשון המקרא עָשָׂה שֶׁיַּחֲלֹף וְיַעֲבֹר, הֵסִיר מֵעַל־.
”אָסַפְתָּ כָל-עֶבְרָתֶךָ; הֱשִׁיבוֹתָ מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ“ (תהילים פה , פסוק ד )
"וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן; וַתֹּאמֶר, אָסַף אֱלֹהִים אֶת חֶרְפָּתִי" (ל )
(ימאות ) אסף מפרשים : גָּלַל או הוריד מפרשים.
"לכן נהוג לאסוף את כל המפרשים, לקשור את ההגה כשהוא נטוי אל צד החסי, ולשלוח את כל המלחים אל ערסליהם עד שיאיר היום." (הרמן מלוויל , מובי דיק, פרק 66)
5. יש המפרשים את הפועל "אסף" בהקשר לצרעת ולמחלות אחרות במשמעות "ריפא", בקרבה לפועל דומה באכדית: esēpu. המשמעות היא כמו ב־4, כיוון שהמצורע היה משולח מן המחנה, והבראתו היא השבתו אל המחנה.
8. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.
מילים נרדפות [ עריכה ]
השורש אסף
השורש א־ס־ף הוא שורש מגזרת השלמים .
נטיות הפעלים [ עריכה ]
א־ס־ף
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
אָסַף
אוֹסֵף
(ב׳ פעוּל: אָסוּף )
יֶאֱסוֹף
אֱסוֹף
לְאֱסוֹף
נִפְעַל
נֶאֱסַף
נֶאֱסָף
יֶאָסֵף
הֵאָסֵף
לְהֵאָסֵף
הִפְעִיל
הֻפְעַל
-אין-
-אין-
פִּעֵל
אֵסֵּף
מְאַסֵּף
יְאַסֵּף
אַסֵּף
לְאַסֵּף
פֻּעַל
אֻסַּף
מְאֻסָּף
יְאֻסָּף
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
הִתְאַסֵּף
מִתְאַסֵּף
יִתְאַסֵּף
הִתְאַסֵּף
לְהִתְאַסֵּף
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
אסף
הגייה *
asaf
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
א־ס־ף
דרך תצורה
נטיות
שם פרטי לזכר.
”וַיֵּצֵא אֵלָיו אֶלְיָקִים בֶּן-חִלְקִיָּהוּ אֲשֶׁר עַל-הַבָּיִת וְשֶׁבְנָא הַסֹּפֵר וְיוֹאָח בֶּן-אָסָף הַמַּזְכִּיר“ (ישעיהו לו , פסוק ג )
”שִׁיר מִזְמוֹר לְאָסָף “ (תהלים פג , פסוק א )
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
אוסף
הגייה *
o sef
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
א־ס־ף
דרך תצורה
משקל קֹטֶל
נטיות
ר׳ אֳסָפִים; אֹסֶף־
קבוצה של פריטים בעלי מכנה משותף.
קראנו בכיתה מאוסף יצירותיו של ביאליק.
חברי קיבץ אוסף מקרי של אנשים מהרחוב.
מילים נרדפות [ עריכה ]
קישורים חיצוניים [ עריכה ]
ערך בוויקיפדיה:
אוסף
השורש אסף
השורש א־ס־ף הוא שורש מגזרת השלמים .
נטיות הפעלים [ עריכה ]
א־ס־ף
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
אָסַף
אוֹסֵף
(ב׳ פעוּל: אָסוּף )
יֶאֱסוֹף
אֱסוֹף
לְאֱסוֹף
נִפְעַל
נֶאֱסַף
נֶאֱסָף
יֶאָסֵף
הֵאָסֵף
לְהֵאָסֵף
הִפְעִיל
הֻפְעַל
-אין-
-אין-
פִּעֵל
אֵסֵּף
מְאַסֵּף
יְאַסֵּף
אַסֵּף
לְאַסֵּף
פֻּעַל
אֻסַּף
מְאֻסָּף
יְאֻסָּף
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
הִתְאַסֵּף
מִתְאַסֵּף
יִתְאַסֵּף
הִתְאַסֵּף
לְהִתְאַסֵּף
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה *
a sof
חלק דיבר
מין
זכר
שורש
א־ס־ף
דרך תצורה
נטיות
לשון המקרא האיזור שבין השער לכניסה למבנה
”מַתַּנְיָה וּבַקְבֻּקְיָה עֹבַדְיָה מְשֻׁלָּם, טַלְמוֹן עַקּוּב--שֹׁמְרִים שׁוֹעֲרִים מִשְׁמָר, בַּאֲסֻפֵּי הַשְּׁעָרִים“ (נחמיה יב , פסוק כה )
”לַמִּזְרָח, הַלְוִיִּם שִׁשָּׁה, לַצָּפוֹנָה לַיּוֹם אַרְבָּעָה, לַנֶּגְבָּה לַיּוֹם אַרְבָּעָה; {ס} וְלָאֲסֻפִּים , שְׁנַיִם שְׁנָיִם“ (דברי הימים א׳ כו , פסוק יז )
מקביל לאכדית בהגיית אָסֻפֻּ (asuppu) בהוראת: מבנה ארעי שהיה פחות עמיד מבית, ונבנה בסמוך לבית רשמי [1] . תיבת "אסופה" בסורית-ארמית נכתבה בצורה: (ܐܣܘܦܗ), בהוראת מסדרון
מילים נרדפות [ עריכה ]
קישורים חיצוניים [ עריכה ]
תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
אסף
שם כותב, [Address תיאור המאמר], שם האתר
↑ The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago; 1968 ,"asuppu" , page - 349