אסף

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
יש להוסיף לדף זה את הערכים: אִסֵּף, אֻסַּף, אָסֹף.

אָסַף[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא אסף
שורש וגזרה א־ס־ף, גזרת השלמים, פ"ג
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא הֵבִיא פְּרִיטִים מִסְפָּר לְמָקוֹם אֶחָד.
    • ”וְנָשָׂא נֵס לַגּוֹיִם וְאָסַף נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל, וּנְפֻצוֹת יְהוּדָה יְקַבֵּץ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ“ (ישעיהו יא, פסוק יב)
    • ”וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן; וַיַּאַסְפוּ אֶת כָּל-זִקְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל“ (שמות ד, פסוק כט)
    • "וַיְשַׁנֶּה פְנֵי הַכּוּשִׁי וַיְשַלְּחֵהוּ/ וַיֶּאֱסֹף נֵרוֹתָיו, וַיְכַבֶּה כוֹכְבֵי נִשְׁפּוֹ..." חיים נחמן ביאליק, "עַל אַיֶּלֶת הַשָּׁחַר"
  2. יָצַר אֹסֶף פְּרִיטִים.
    • נערים רבים נהנים לאסוף בולי דואר.
  3. לשון המקרא לִקֵּט וְנָטַל יְבוּל מִן הַשָּׂדֶה.
    • ”וַתֹּאמֶר, אֲלַקֳּטָה-נָּא וְאָסַפְתִּי בָעֳמָרִים אַחֲרֵי הַקּוֹצְרִים“ (רות ב, פסוק ז)
  4. הביא דבר ממקום שבו הוא אינו שמור למקום שבו ישמר.
    • ”לא תראה את שור אחיך נדחים..ואספתו אל תוך ביתך והיה עמך עד דרש אחיך אותו“ (דברים כב, פסוקים אב)
  5. לשון המקרא הֵפִיג חֹלִי, הֵסִיר מַחֲלָה וְנָתַן בְּרִיאוּת תַּחְתֶּיהָ.
    • ”הִנֵּה שָׁלַחְתִּי אֵלֶיךָ אֶת נַעֲמָן עַבְדִּי וַאֲסַפְתּוֹ מִצָּרַעְתּוֹ“ (מלכים ב׳ ה, פסוק ו)
    • ”...וַיֹּאמֶר הַאֱלֹהִים אָנִי לְהָמִית וּלְהַחֲיוֹת, כִּי-זֶה שֹׁלֵחַ אֵלַי לֶאֱסֹף אִישׁ מִצָּרַעְתּוֹ...“ (מלכים ב׳ ה, פסוק ז)
  6. אָבַד וָמֵת.
    • ”אִם יָשִׂים אֵלָיו לִבּוֹ; רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ אֵלָיו יֶאֱסֹף (איוב לד, פסוק יד)
  7. לשון המקרא עָשָׂה שֶׁיַּחֲלֹף וְיַעֲבֹר, הֵסִיר מֵעַל־.
    • אָסַפְתָּ כָל-עֶבְרָתֶךָ; הֱשִׁיבוֹתָ מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ“ (תהילים פה, פסוק ד)
    • "וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן; וַתֹּאמֶר, אָסַף אֱלֹהִים אֶת חֶרְפָּתִי" (ל)
  8. (ימאות) אסף מפרשים: גָּלַל או הוריד מפרשים.
    • "לכן נהוג לאסוף את כל המפרשים, לקשור את ההגה כשהוא נטוי אל צד החסי, ולשלוח את כל המלחים אל ערסליהם עד שיאיר היום." (הרמן מלוויל, מובי דיק, פרק 66)

גיזרון[עריכה]

  • פועל מקראי.
 5. יש המפרשים את הפועל "אסף" בהקשר לצרעת ולמחלות אחרות במשמעות "ריפא", בקרבה לפועל דומה באכדית: esēpu. המשמעות היא כמו ב־4, כיוון שהמצורע היה משולח מן המחנה, והבראתו היא השבתו אל המחנה.
 8. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

   קיפל או הוריד מפרשים

ראו גם[עריכה]


השורש אסף

השורש א־ס־ף הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

א־ס־ף עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל אָסַף אוֹסֵף

(ב׳ פעוּל: אָסוּף)

יֶאֱסוֹף אֱסוֹף לְאֱסוֹף
נִפְעַל נֶאֱסַף נֶאֱסָף יֶאָסֵף הֵאָסֵף לְהֵאָסֵף
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל אֵסֵּף מְאַסֵּף יְאַסֵּף אַסֵּף לְאַסֵּף
פֻּעַל אֻסַּף מְאֻסָּף יְאֻסָּף -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְאַסֵּף מִתְאַסֵּף יִתְאַסֵּף הִתְאַסֵּף לְהִתְאַסֵּף

אָסָף[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אסף
הגייה* asaf
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־ס־ף
דרך תצורה
נטיות
  1. שם פרטי לזכר.
    • ”וַיֵּצֵא אֵלָיו אֶלְיָקִים בֶּן-חִלְקִיָּהוּ אֲשֶׁר עַל-הַבָּיִת וְשֶׁבְנָא הַסֹּפֵר וְיוֹאָח בֶּן-אָסָף הַמַּזְכִּיר“ (ישעיהו לו, פסוק ג)
    • ”שִׁיר מִזְמוֹר לְאָסָף (תהלים פג, פסוק א)

אֹסֶף[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אוסף
הגייה* osef
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־ס־ף
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות ר׳ אֳסָפִים; אֹסֶף־
  1. קבוצה של פריטים בעלי מכנה משותף.
    • קראנו בכיתה מאוסף יצירותיו של ביאליק.
    • חברי קיבץ אוסף מקרי של אנשים מהרחוב.

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: אוסף


השורש אסף

השורש א־ס־ף הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

א־ס־ף עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל אָסַף אוֹסֵף

(ב׳ פעוּל: אָסוּף)

יֶאֱסוֹף אֱסוֹף לְאֱסוֹף
נִפְעַל נֶאֱסַף נֶאֱסָף יֶאָסֵף הֵאָסֵף לְהֵאָסֵף
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל אֵסֵּף מְאַסֵּף יְאַסֵּף אַסֵּף לְאַסֵּף
פֻּעַל אֻסַּף מְאֻסָּף יְאֻסָּף -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְאַסֵּף מִתְאַסֵּף יִתְאַסֵּף הִתְאַסֵּף לְהִתְאַסֵּף

אָסֹף[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה* asof
חלק דיבר
מין זכר
שורש א־ס־ף
דרך תצורה
נטיות
  1. לשון המקרא האיזור שבין השער לכניסה למבנה
    • ”מַתַּנְיָה וּבַקְבֻּקְיָה עֹבַדְיָה מְשֻׁלָּם, טַלְמוֹן עַקּוּב--שֹׁמְרִים שׁוֹעֲרִים מִשְׁמָר, בַּאֲסֻפֵּי הַשְּׁעָרִים“ (נחמיה יב, פסוק כה)
    • ”לַמִּזְרָח, הַלְוִיִּם שִׁשָּׁה, לַצָּפוֹנָה לַיּוֹם אַרְבָּעָה, לַנֶּגְבָּה לַיּוֹם אַרְבָּעָה; {ס} וְלָאֲסֻפִּים, שְׁנַיִם שְׁנָיִם“ (דברי הימים א׳ כו, פסוק יז)

גיזרון[עריכה]

  • קרוב לסַף. מקביל לאכדית בהגיית asuppu בהוראת: מבנה ארעי שהיה פחות עמיד מבית, ונבנה בסמוך לבית רשמי. ולארמית: אסוף, אספיא בהוראת: מסדרון, מפתן.

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: ערך בוויקיפדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אסף
  • שם כותב, [Address תיאור המאמר], שם האתר

סימוכין[עריכה]