אסף

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Filenew.png יש להוסיף לדף זה את הערכים: אִסֵּף, אֻסַּף, אָסֹף.

אָסַף[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא אסף
שורש וגזרה א־ס־ף, גזרת השלמים, פ"ג
בניין פָּעַל (קל)
  1. הֵבִיא פְּרִיטִים מִסְפָּר לְמָקוֹם אֶחָד.
    • "וְנָשָׂא נֵס לַגּוֹיִם וְאָסַף נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל, וּנְפֻצוֹת יְהוּדָה יְקַבֵּץ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ" (ישעיהו יא, פסוק יב)
    • "וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן; וַיַּאַסְפוּ אֶת כָּל-זִקְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (שמות ד, פסוק כט)
    • "וַיְשַׁנֶּה פְנֵי הַכּוּשִׁי וַיְשַלְּחֵהוּ/ וַיֶּאֱסֹף נֵרוֹתָיו, וַיְכַבֶּה כוֹכְבֵי נִשְׁפּוֹ..." חיים נחמן ביאליק, "עַל אַיֶּלֶת הַשָּׁחַר"
  2. יָצַר אֹסֶף פְּרִיטִים.
    • נערים רבים נהנים לאסוף בולי דואר.
  3. לשון המקרא לִקֵּט וְנָטַל יְבוּל מִן הַשָּׂדֶה.
    • "וַתֹּאמֶר, אֲלַקֳּטָה-נָּא וְאָסַפְתִּי בָעֳמָרִים אַחֲרֵי הַקּוֹצְרִים" (רות ב, פסוק ז)
  4. לשון המקרא הֵפִיג חֹלִי, הֵסִיר מַחֲלָה וְנָתַן בְּרִיאוּת תַּחְתֶּיהָ.
    • "הִנֵּה שָׁלַחְתִּי אֵלֶיךָ אֶת נַעֲמָן עַבְדִּי וַאֲסַפְתּוֹ מִצָּרַעְתּוֹ" (מלכים ב׳ ה, פסוק ו)
    • "...וַיֹּאמֶר הַאֱלֹהִים אָנִי לְהָמִית וּלְהַחֲיוֹת, כִּי-זֶה שֹׁלֵחַ אֵלַי לֶאֱסֹף אִישׁ מִצָּרַעְתּוֹ..." (מלכים ב׳ ה, פסוק ז)
  5. אָבַד וָמֵת.
    • "אִם יָשִׂים אֵלָיו לִבּוֹ; רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ אֵלָיו יֶאֱסֹף" (איוב לד, פסוק יד)
  6. לשון המקרא עָשָׂה שֶׁיַּחֲלֹף וְיַעֲבֹר, הֵסִיר מֵעַל־.
    • "אָסַפְתָּ כָל-עֶבְרָתֶךָ; הֱשִׁיבוֹתָ מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ" (תהילים פה, פסוק ד)
    • "וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן; וַתֹּאמֶר, אָסַף אֱלֹהִים אֶת חֶרְפָּתִי" (בראשית)

גיזרון[עריכה]

  • פועל מקראי, יש המפרשים את הפועל "אסף" בהקשר לצרעת ולמחלות אחרות במשמעות "ריפא", בקרבה לפועל דומה באכדית: esēpu.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

אָסָף[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אסף
הגייה* asaf
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־ס־ף
דרך תצורה
נטיות
  1. שם פרטי לזכר.
    • "וַיֵּצֵא אֵלָיו אֶלְיָקִים בֶּן-חִלְקִיָּהוּ אֲשֶׁר עַל-הַבָּיִת וְשֶׁבְנָא הַסֹּפֵר וְיוֹאָח בֶּן-אָסָף הַמַּזְכִּיר" (ישעיהו לו, פסוק ג)
    • "שִׁיר מִזְמוֹר לְאָסָף" (תהלים פג, פסוק א)


אֹסֶף[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אוסף
הגייה* osef
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־ס־ף
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות ר' אֳסָפִים; אֹסֶף־
  1. קבוצה של פריטים בעלי מכנה משותף.
    • קראנו בכיתה מאוסף יצירותיו של ביאליק.
    • חברי קיבץ אוסף מקרי של אנשים מהרחוב.

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: אוסף