מאכל

לערך העוסק במְאַכֵּל, פועל בבינוני; ראו צורת העבר, אִכֵּל.

מַאֲכָל

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מאכל
הגייה^*	maakhal
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	א־כ־ל
דרך תצורה	משקל מַקְטָל
נטיות	ר׳ מַאֲכָלִים או מַאֲכָלוֹת; מַאֲכַל־, ר׳ מַאֲכְלֵי־ או מַאֲכְלוֹת־

לשון המקרא דבר אוכל, דבר מסוים הנועד לאכילה.
- ”וְאַתָּה קַח לְךָ מִכָּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל וְאָסַפְתָּ אֵלֶיךָ וְהָיָה לְךָ וְלָהֶם לְאָכְלָה.“ (בראשית ו, פסוק כא)
- ”וּבַסַּל הָעֶלְיוֹן, מִכֹּל מַאֲכַל פַּרְעֹה מַעֲשֵׂה אֹפֶה.“ (בראשית מ, פסוק יז)
- ”תנו רבנן: שעה ראשונה - מאכל לוּדים; שניה - מאכל ליסטין; שלישית - מאכל יורשין; רביעית - מאכל פועלין; חמישית - מאכל תלמידי חכמים; ששית - מאכל כל אדם.“ (בבלי, מסכת פסחים – דף יב, עמוד א)
- "בעלת־הבית השוכנת בכפרי ברזיליה יודעת להשמר מחמת הנמלים האוכלות כל מאכל־אדם עד תומו." (מתוך עיתון "דבר", 2 בספטמבר 1927)

ערך בוויקיפדיה: מאכל

ציטוטים בוויקיציטוט: מאכל

השורש א־כ־ל הוא שורש מגזרת נפ"א.

בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[1]

↑ משה בר-אשר, "על היסודות העבריים בערבית המדוברת של יהודי מרוקו". ניסן-תמוז תשל"ח, מב',ג-ד. עמ' 175