מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
לערך העוסק במְאַכֵּל, פועל בבינוני; ראו צורת העבר, אִכֵּל.
|
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
מאכל
|
הגייה* |
ma'akhal
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
א־כ־ל
|
דרך תצורה |
משקל מַקְטָל
|
נטיות |
ר׳ מַאֲכָלִים או מַאֲכָלוֹת; מַאֲכַל־, ר׳ מַאֲכְלֵי־ או מַאֲכְלוֹת־
|
- לשון המקרא דבר אוכל, דבר מסוים הנועד לאכילה.
- ”וְאַתָּה קַח לְךָ מִכָּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל וְאָסַפְתָּ אֵלֶיךָ וְהָיָה לְךָ וְלָהֶם לְאָכְלָה.“ (בראשית ו, פסוק כא)
- ”וּבַסַּל הָעֶלְיוֹן, מִכֹּל מַאֲכַל פַּרְעֹה מַעֲשֵׂה אֹפֶה.“ (בראשית מ, פסוק יז)
- ”תנו רבנן: שעה ראשונה - מאכל לוּדים; שניה - מאכל ליסטין; שלישית - מאכל יורשין; רביעית - מאכל פועלין; חמישית - מאכל תלמידי חכמים; ששית - מאכל כל אדם.“ (בבלי, מסכת פסחים – דף יב, עמוד א)
- "בעלת־הבית השוכנת בכפרי ברזיליה יודעת להשמר מחמת הנמלים האוכלות כל מאכל־אדם עד תומו." (מתוך עיתון "דבר", 2 בספטמבר 1927)
- לשון המקרא.
- בעגת יהדות דרום-מרוקו, תיבת "לְמַאֲכָל" בהוראת "לחם" [1].
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: מאכל |
 ציטוטים בוויקיציטוט: מאכל |
השורש אכל
|
ניתוח דקדוקי לשורש
|
משמעות עיקרית |
צריכת מזון
|
גזרה |
גזרת נפ"א
|
הופיע לראשונה בלשון |
המקרא
|
השורש א־כ־ל הוא שורש מגזרת נפ"א.
נטיות הפעלים[עריכה]
א־כ־ל
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
אָכַל
|
אוֹכֵל
|
יֹאכַל
|
אֱכֹל
|
לֶאֱכֹל או לוֹכַל
|
נִפְעַל
|
נֶאֱכַל
|
נֶאֱכָל
|
יֵאָכֵל
|
הֵאָכֵל
|
לְהֵאָכֵל
|
הִפְעִיל
|
הֶאֱכִיל
|
מַאֲכִיל
|
יַאֲכִיל
|
הַאֲכֵל
|
לְהַאֲכִיל
|
הֻפְעַל
|
הָאֳכַל
|
מָאֳכָל
|
יָאֳכַל
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
אִכֵּל
|
מְאַכֵּל
|
יְאַכֵּל
|
אַכֵּל
|
לְאַכֵּל
|
פֻּעַל
|
אֻכַּל
|
מְאֻכָּל
|
יְאֻכַּל
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְאַכֵּל
|
מִתְאַכֵּל
|
יִתְאַכֵּל
|
הִתְאַכֵּל
|
לְהִתְאַכֵּל
|
- בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[1]
| |
|
- ↑ משה בר-אשר, "על היסודות העבריים בערבית המדוברת של יהודי מרוקו". ניסן-תמוז תשל"ח, מב',ג-ד. עמ' 175