שכב

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שָׁכַב[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שכב
שורש וגזרה שׁ־כ־ב, גזרת השלמים
בניין קל


  1. לשון המקרא נָח, שִׁטַּח גּוּפוֹ בִּמְלוֹאוֹ עַל מִשְׁטָח לְשֵׁם שֵׁנָה, רְגִיעָה וְכַדּוֹמֶה.
    • "וַיִּשְׁכַּב שִׁמְשׁוֹן עַד-חֲצִי הַלַּיְלָה, וַיָּקָם בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַיֶּאֱחֹז בְּדַלְתוֹת שַׁעַר-הָעִיר וּבִשְׁתֵּי הַמְּזֻזוֹת..." (שופטים טז, פסוק ג)
    • "וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ, וְדִבַּרְתָּ בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ" (דברים ו, פסוק ז)
  2. לשון המקרא הָיָה מוּטָל, הָיָה שָׂרוּעַ.
    • "שָׁכְבוּ לָאָרֶץ חוּצוֹת נַעַר וְזָקֵן, בְּתוּלֹתַי וּבַחוּרַי נָפְלוּ בֶחָרֶב" (איכה ב, פסוק כא)
  3. בהשאלה הָיָה כָּפוּף, לֹא הָיָה זָקוּף בְּקוֹמָתוֹ.
    • אחרי חלוף הסער, נותרו עצי חצרנו כפופים וּשכובים.
  4. קִיֵּם יַחֲסֵי-מִין.
    • "וְאֶת זָכָר-לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה: תּוֹעֵבָה הִוא" (ויקרא יח, פסוק כב)
    • "אָרוּר שֹׁכֵב עִם-אֵשֶׁת אָבִיו-כִּי גִלָּה כְּנַף אָבִיו" (דברים כז, פסוק כ)
    • "וְשָׁכַב אִישׁ אֹתָהּ, שִׁכְבַת-זֶרַע, וְנֶעְלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ, וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה; וְעֵד אֵין בָּהּ, וְהִוא לֹא נִתְפָּשָׂה" (במדבר ה, פסוק יג)

גיזרון[עריכה]

  • מן המקרא.

מילים נרדפות[עריכה]

למשמעות (4):

נגזרות[עריכה]

ראו גם[עריכה]


השורש שׁכב

השורש שׁ־כ־ב הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

שׁ־כ־ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל שָׁכַב שׁוֹכֵב (ב. פעוּל: שָׁכוּב) יִשְׁכַּב שְׁכַב לִשְׁכַּב
נִפְעַל נִשְׁכַּב נִשְׁכָּב יִשָּׁכֵב הִשָּׁכֵב לְהִשָּׁכֵב
הִפְעִיל הִשְׁכִּיב מַשְׁכִּיב יַשְׁכִּיב הַשְׁכֵּב לְהַשְׁכִּיב
הֻפְעַל הֻשְׁכַּב מֻשְׁכָּב יֻשְׁכַּב -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל

הערות[עריכה]

  • בבניין קל, השורש הזה הוא היחיד שבשם שפועל שלו יש פתח בעה"פ.

שֶׁכֶב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה* מלעיל
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׁ־כ־ב
דרך תצורה משקל קֶטֶל סגוליים
נטיות
  1. [לשון חז"ל] התחתונה באבני הרחיים.
    • ומרחיקין (מן הקיר) את הרחים שלשה (טפחים) מן השכב שהן ארבעה מן הרכב. (בבא בתרא פרק ב משנה א)

מקור[עריכה]

  • לשון חז"ל, משרש מקראי

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]


השורש שׁכב

השורש שׁ־כ־ב הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

שׁ־כ־ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל שָׁכַב שׁוֹכֵב (ב. פעוּל: שָׁכוּב) יִשְׁכַּב שְׁכַב לִשְׁכַּב
נִפְעַל נִשְׁכַּב נִשְׁכָּב יִשָּׁכֵב הִשָּׁכֵב לְהִשָּׁכֵב
הִפְעִיל הִשְׁכִּיב מַשְׁכִּיב יַשְׁכִּיב הַשְׁכֵּב לְהַשְׁכִּיב
הֻפְעַל הֻשְׁכַּב מֻשְׁכָּב יֻשְׁכַּב -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל

הערות[עריכה]

  • בבניין קל, השורש הזה הוא היחיד שבשם שפועל שלו יש פתח בעה"פ.