מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- לשון המקרא נָח, שִׁטַּח גּוּפוֹ בִּמְלוֹאוֹ עַל מִשְׁטָח לְשֵׁם שֵׁנָה, רְגִיעָה וְכַדּוֹמֶה.
- ”וַיִּשְׁכַּב שִׁמְשׁוֹן עַד-חֲצִי הַלַּיְלָה, וַיָּקָם בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַיֶּאֱחֹז בְּדַלְתוֹת שַׁעַר-הָעִיר וּבִשְׁתֵּי הַמְּזֻזוֹת...“ (שופטים טז, פסוק ג)
- ”וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ, וְדִבַּרְתָּ בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ“ (דברים ו, פסוק ז)
- לשון המקרא הָיָה מוּטָל, הָיָה שָׂרוּעַ.
- ”שָׁכְבוּ לָאָרֶץ חוּצוֹת נַעַר וְזָקֵן, בְּתוּלֹתַי וּבַחוּרַי נָפְלוּ בֶחָרֶב“ (איכה ב, פסוק כא)
- לשון המקרא בהשאלה: קִיֵּם יַחֲסֵי־מִין.
- ”וְאֶת זָכָר-לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה: תּוֹעֵבָה הִוא“ (ויקרא יח, פסוק כב)
- ”אָרוּר שֹׁכֵב עִם-אֵשֶׁת אָבִיו-כִּי גִלָּה כְּנַף אָבִיו“ (דברים כז, פסוק כ)
- ”וְשָׁכַב אִישׁ אֹתָהּ, שִׁכְבַת-זֶרַע, וְנֶעְלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ, וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה; וְעֵד אֵין בָּהּ, וְהִוא לֹא נִתְפָּשָׂה“ (במדבר ה, פסוק יג)
השורש שׁכב |
השורש שׁ־כ־ב הוא שורש מגזרת השלמים.
ניתוח דקדוקי לשורש |
משמעות עיקרית | היות גוף במצב מאוזן פרוס לארץ |
גזרה | |
הופיע לראשונה בלשון | המקרא |
שׁ־כ־ב |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
שָׁכַב |
שׁוֹכֵב
(ב׳ פעוּל: שָׁכוּב) |
יִשְׁכַּב |
שְׁכַב |
לִשְׁכַּב |
נִפְעַל |
נִשְׁכַּב |
נִשְׁכָּב |
יִשָּׁכֵב |
הִשָּׁכֵב |
לְהִשָּׁכֵב |
הִפְעִיל |
הִשְׁכִּיב |
מַשְׁכִּיב |
יַשְׁכִּיב |
הַשְׁכֵּב |
לְהַשְׁכִּיב |
הֻפְעַל |
הֻשְׁכַּב |
מֻשְׁכָּב |
יֻשְׁכַּב |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
|
|
|
|
|
פֻּעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
|
|
|
|
|
- בבניין קל, השורש הזה הוא היחיד שבשם שפועל שלו יש פתח בעה"פ.
|
|
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | שכב |
הגייה* | shechev |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | שׁ־כ־ב |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל סגוליים |
נטיות | |
אבני ריחיים – רכב ושכב.
- לשון חז"ל התחתונה באבני הרחיים.
- ↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 802
- ↑ sakapu II, in A Concise Dictionary of Akkadian, Jeremy Black, Andrew George, Nicholas Postgate, page 312
- ↑ דרך הרעיון 'גרם שישכב, השכיב', כנראה קשור לsakapu I (מקביל לעברית\ארמית סכף) שמשמעו 'הטיל לקרקע, רמס, הפיל' (גם page 312).