מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- לשון המקרא נָח, שִׁטַּח גּוּפוֹ בִּמְלוֹאוֹ עַל מִשְׁטָח לְשֵׁם שֵׁנָה, רְגִיעָה וְכַדּוֹמֶה.
- ”וַיִּשְׁכַּב שִׁמְשׁוֹן עַד-חֲצִי הַלַּיְלָה, וַיָּקָם בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַיֶּאֱחֹז בְּדַלְתוֹת שַׁעַר-הָעִיר וּבִשְׁתֵּי הַמְּזֻזוֹת...“ (שופטים טז, פסוק ג)
- ”וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ, וְדִבַּרְתָּ בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ“ (דברים ו, פסוק ז)
- לשון המקרא הָיָה מוּטָל, הָיָה שָׂרוּעַ.
- ”שָׁכְבוּ לָאָרֶץ חוּצוֹת נַעַר וְזָקֵן, בְּתוּלֹתַי וּבַחוּרַי נָפְלוּ בֶחָרֶב“ (איכה ב, פסוק כא)
- לשון המקרא בהשאלה: קִיֵּם יַחֲסֵי־מִין.
- ”וְאֶת זָכָר-לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה: תּוֹעֵבָה הִוא“ (ויקרא יח, פסוק כב)
- ”אָרוּר שֹׁכֵב עִם-אֵשֶׁת אָבִיו-כִּי גִלָּה כְּנַף אָבִיו“ (דברים כז, פסוק כ)
- ”וְשָׁכַב אִישׁ אֹתָהּ, שִׁכְבַת-זֶרַע, וְנֶעְלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ, וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה; וְעֵד אֵין בָּהּ, וְהִוא לֹא נִתְפָּשָׂה“ (במדבר ה, פסוק יג)
למשמעות (4):
השורש שׁכב
|
השורש שׁ־כ־ב הוא שורש מגזרת השלמים.
ניתוח דקדוקי לשורש
|
משמעות עיקרית |
היות גוף במצב מאוזן פרוס לארץ
|
גזרה |
|
הופיע לראשונה בלשון |
המקרא
|
שׁ־כ־ב
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
שָׁכַב
|
שׁוֹכֵב
(ב׳ פעוּל: שָׁכוּב)
|
יִשְׁכַּב
|
שְׁכַב
|
לִשְׁכַּב
|
נִפְעַל
|
נִשְׁכַּב
|
נִשְׁכָּב
|
יִשָּׁכֵב
|
הִשָּׁכֵב
|
לְהִשָּׁכֵב
|
הִפְעִיל
|
הִשְׁכִּיב
|
מַשְׁכִּיב
|
יַשְׁכִּיב
|
הַשְׁכֵּב
|
לְהַשְׁכִּיב
|
הֻפְעַל
|
הֻשְׁכַּב
|
מֻשְׁכָּב
|
יֻשְׁכַּב
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
|
|
|
|
|
פֻּעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
|
|
|
|
|
- בבניין קל, השורש הזה הוא היחיד שבשם שפועל שלו יש פתח בעה"פ.
| |
|
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
שכב
|
הגייה* |
shechev
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
שׁ־כ־ב
|
דרך תצורה |
משקל קֶטֶל סגוליים
|
נטיות |
|
- לשון חז"ל התחתונה באבני הרחיים.
- ↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 802
- ↑ sakapu II, in A Concise Dictionary of Akkadian, Jeremy Black, Andrew George, Nicholas Postgate, page 312
- ↑ דרך הרעיון 'גרם שישכב, השכיב', כנראה קשור לsakapu I (מקביל לעברית\ארמית סכף) שמשמעו 'הטיל לקרקע, רמס, הפיל' (גם page 312).