לדלג לתוכן

קם

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

קָם א[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קם
הגייה* kam
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ק־ו־ם
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות ר׳ קָמִים, ס"ר קָמֵי־
  1. אוֹיֵב, מתנגד או יריב עוין.

גיזרון[עריכה]

  • מילה מקראית.

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: foe‏‏‏‏
  • ערבית: عَدو‏‏‏‏

קָם ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא קם
שורש וגזרה ק־ו־ם, גזרת נע"ו/י
בניין פָּעַל (קַל)
  1. עבר מתנוחת ישיבה או שכיבה לתנוחת יציבה.
    • ”וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ הוּא וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר עִמּוֹ וַיָּלִינוּ; וַיָּקוּמוּ בַבֹּקֶר, וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֻנִי לַאדֹנִי“ (בראשית כד, פסוק נד)
    • ”וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה, וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי וְגַם נִצָּבָה; וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם...“ (בראשית לז, פסוק ז)
    • וַיָּקוּמוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּבֹּקֶר; וַיַּחֲנוּ עַל הַגִּבְעָה“ (שופטים כ, פסוק יט)
    • קוּמִי אוֹרִי, כִּי בָא אוֹרֵךְ; וּכְבוֹד יְהוָה, עָלַיִךְ זָרָח.“ (ישעיהו ס, פסוק א)
    • "הַדֶּרֶךְ אֲרֻכָּה וּמְפֻתֶּלֶת / אֲנִי נוֹפֵל וְקָם." (נופל וקם, מאת מוקי)
    • "מָה אַתָּה עוֹשֶׂה כְּשֶׁאַתָּה קָם בַּבֹּקֶר?" (, מאת שלום חנוך)
  2. כונן, נבנה או נוסד.
    • "בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קָם הָעָם הַיְּהוּדִי, בָּהּ עֻצְּבָה דְּמוּתוֹ הָרוּחָנִית, הַדָּתִית וְהַמְּדִינִית, בָּהּ חַי חַיֵּי קוֹמְמִיּוּת מַמְלַכְתִּית, בָּהּ יָצַר נִכְסֵי תַּרְבּוּת לְאֻמִּיִּים וּכְלָל־אֱנוֹשִׁיִּים וְהוֹרִישׁ לָעוֹלָם כֻּלּוֹ אֶת סֵפֶר הַסְּפָרִים הַנִּצְחִי." (מגילת העצמאות של מדינת ישראל).
  3. התנגד, מרד, התיצב נגד.
    • ”כִּי־בֵן מְנַבֵּל אָב בַּת קָמָה בְאִמָּהּ כַּלָּה בַּחֲמֹתָהּ אֹיְבֵי אִישׁ אַנְשֵׁי בֵיתוֹ“ (מיכה ז, פסוק ו)
  4. התנפל ותקף, עלה על־.
    • ”וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל־הֶבֶל אָחִיו וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה וַיָּקָם קַיִן אֶל־הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ“ (בראשית ד, פסוק ח)

גיזרון[עריכה]

  • השוואה: ערבית: قَامَ (קָאםַ)

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]


השורש קום

השורש ק־ו־ם הוא שורש מגזרת נע"ו/י.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית לעמוד. להתייצב. לא לסגת. להיות נוכח.
גזרה
הופיע לראשונה בלשון במקרא

נטיות הפעלים[עריכה]

ק־ו־ם עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל קָם קָם יָקוּם קוּם לָקוּם
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל הֵקִים מֵקִים יָקִים הָקֵם לְהָקִים
הֻפְעַל הוּקַם מוּקָם יוּקַם -אין- -אין-
פִּעֵל קוֹמֵם
קִיֵּם
מְקוֹמֵם
מְקַיֵּם
יְקוֹמֵם
יְקַיֵּם
קוֹמֵם
קַיֵּם
לְקוֹמֵם
לְקַיֵּם
פֻּעַל קוֹמַם
קֻיַּם
מְקוֹמָם
מְקֻיַּם
יְקוֹמַם
יְקֻיַּם
-אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְקוֹמֵם
הִתְקַיֵּם
מִתְקוֹמֵם
מִתְקַיֵּם
יִתְקוֹמֵם
יִתְקַיֵּם
הִתְקוֹמֵם
הִתְקַיֵּם
לְהִתְקוֹמֵם
לְהִתְקַיֵּם