ישב

יש להוסיף לדף זה את הערך: יֻשַּׁב.

יָשַׁב

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	ישב
שורש וגזרה	י־ש־ב, גזרת נפ"יו
בניין	פָּעַל (קַל)

1. נָח וְנִסְמַךְ עַל יְרֵכָיו וְעַל עַכּוּזוֹ, הֶפֶךְ מִן- קָם.

   • "הִיא יוֹשְׁבָה לַחַלּוֹן/ וְשׂוֹרְקָה שְׂעָרָהּ/ בְּעֵינֵיכֶם הִיא פְרוּצָה/ וּבְעֵינַי הִיא בָרָה" "הִיא יוֹשְׁבָה לַחַלּוֹן", חיים נחמן ביאליק
   • ”וַתְּהִי רוּחַ יְהוָה רָעָה אֶל שָׁאוּל, וְהוּא בְּבֵיתוֹ יֹשֵׁב; וַחֲנִיתוֹ בְּיָדוֹ, וְדָוִד מְנַגֵּן בְּיָד.“ (שמואל א׳ יט, פסוק ט)
   • ”...וְעֵלִי הַכֹּהֵן, יֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא, עַל מְזוּזַת הֵיכַל יְהוָה“ (שמואל א׳ א, פסוק ט)

2. לשון המקרא חִכָּה וְצִפָּה לְבוֹא-.

   • ”אַל-נָא תָמֻשׁ מִזֶּה, עַד בֹּאִי אֵלֶיךָ, וְהֹצֵאתִי אֶת מִנְחָתִי, וְהִנַּחְתִּי לְפָנֶיךָ; וַיֹּאמַר, אָנֹכִי אֵשֵׁב עַד שׁוּבֶךָ“ (שופטים ו, פסוק יח)

3. לשון חז"ל נָח עַל בֵּיצִים וְחִמְּמָן לְמַעַן תִּבְקַעְנָה, דָּגַר.

   • "מַשְׂכֶּרֶת אשה לחברתה תרנגולת לישב על הביצים בשני אפרוחין..." (תוספתא, סדר נזיקין, מסכת בבא מציעא, פרק ד')

4. (על-) הִתְאַבֵּל עַל מוֹת-.

   • "אמר ר' יוחנן: אפילו רבו שלימדו חכמה אינו יושב עליו אלא יום אחד..." (תלמוד בבלי, סדר מועד, מסכת מועד קטן, דף כ"ה)
   • לאחר מות הסב הישיש, המשפחה האבלה תשב עליו שבעה בביתו.

5. גָּר בְּמָקוֹם.

   • ”וְהָיוּ הֶעָרִים לָהֶם לָשָׁבֶת; וּמִגְרְשֵׁיהֶם, יִהְיוּ לִבְהֶמְתָּם וְלִרְכֻשָׁם, וּלְכֹל חַיָּתָם“ (במדבר לה, פסוק ג)
   • ”וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ, וִישַׁבְתֶּם בָּהּ...“ (במדבר לג, פסוק נג)

6. לשון המקרא פָּסַק מֵעֲשׂוֹת-.

   • ”כָּבוֹד לָאִישׁ, שֶׁבֶת מֵרִיב; וְכָל אֱוִיל יִתְגַּלָּע“ (משלי כ, פסוק ג)

גיזרון

1. מן המקרא. מקבילות דומות בשפות שמיות נוספות: אכדית wašābu, פיניקית yšb (ישב), ובחילופי ש־ת מהאות הפרוטו־שמית ṯ ארמית יְתֵיב, אוגריתית yṯb (יתֿב),

• מצרית קדומה, מופיע במכתבי אל-עמארנה - (isbt) בהוראת כס, וגם במשמעות מקלט, או יתכן יישוב (מוגן).

צירופים

• יושב אהלים
• יושב על האובניים
• ישב בראש, יושב ראש (יו"ר)
• ישב בתענית
• ישב בטל
• ישב תחת גפנו ותחת תאנתו
• ישב על גחלים
• ישב על הגדר
• ישב על המדוכה
• כרת את הענף שעליו הוא יושב
• שב ואל תעשה עדיף

נגזרות

• ישבן
• ישיבה
• מושב
• שבת

מילים נרדפות

חכה (2) ציפה (2) המתין (2)

דגר (3) התאבל (4)

גר (5) התגורר (5) שכן (5) דר (5) נוה (5) זבל (5)

חדל (6) הפסיק (6)

ראו גם

• הושיב

יִשֵּׁב

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	יישב
שורש וגזרה	י־ש־ב, גזרת נפ"יו
בניין	פיעל

1. יִסֵּד מְקוֹם מִשְׁכָּן.

   • ”וְיִשְּׁבוּ טִירוֹתֵיהֶם בָּךְ, וְנָתְנוּ בָךְ, מִשְׁכְּנֵיהֶם...“ (יחזקאל כה, פסוק ד)

2. נָתַן הֶסְבֵּר לְ-.

   • "עתיד ליישב ולפרש לבני נדריהם בין איש לאישה..." (ויקרא רבה, ל"ז, ב')

3. לשון חז"ל קָבַע מְקוֹמוֹ שֶׁל דָּבָר.

   • "הבנאי שיישב את האבן בראש הדימוס- חייב" (תלמוד ירושלמי, סדר מועד, מסכת שבת, דף נ"ב, פרק ז')
   • "נזדרז ויִשֵב כהלכה את הכובע על ראשו..." מעֻוָּת לא יוכל לתקֹן ,חיים נחמן ביאליק

4. הִרְגִּיעַ וְנָתַן נַחַת.

   • "דברים שמיישבים את הלב..." (בראשית רבה, פ', ו')

5. עברית חדשה הֶעֱנִיק מְגוּרִים לְ-, שִׁכֵּן.

   • המדינה יישבה אלפי עולים בהיווסדה במעברות.

נגזרות

• יישוב

מילים נרדפות

הסביר (2) באר (2) פרש (2)

קבע (3)

השקיט (4) הרגיע (4)

שִׁכֵּן (5)

ראו גם

• התיישב
• נושב