מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
נָח וְנִסְמַךְ עַל יְרֵכָיו וְעַל עַכּוּזוֹ, הֶפֶךְ מִן- קָם.
לשון המקרא חִכָּה וְצִפָּה לְבוֹא-.
”אַל-נָא תָמֻשׁ מִזֶּה, עַד בֹּאִי אֵלֶיךָ, וְהֹצֵאתִי אֶת מִנְחָתִי, וְהִנַּחְתִּי לְפָנֶיךָ; וַיֹּאמַר, אָנֹכִי אֵשֵׁב עַד שׁוּבֶךָ“ (שופטים ו , פסוק יח )
לשון חז"ל נָח עַל בֵּיצִים וְחִמְּמָן לְמַעַן תִּבְקַעְנָה, דָּגַר.
(על-) הִתְאַבֵּל עַל מוֹת-.
גָּר בְּמָקוֹם.
”וְהָיוּ הֶעָרִים לָהֶם לָשָׁבֶת ; וּמִגְרְשֵׁיהֶם, יִהְיוּ לִבְהֶמְתָּם וְלִרְכֻשָׁם, וּלְכֹל חַיָּתָם“ (במדבר לה , פסוק ג )
”וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ, וִישַׁבְתֶּם בָּהּ...“ (במדבר לג , פסוק נג )
לשון המקרא פָּסַק מֵעֲשׂוֹת-.
”כָּבוֹד לָאִישׁ, שֶׁבֶת מֵרִיב; וְכָל אֱוִיל יִתְגַּלָּע“ (משלי כ , פסוק ג )
מן המקרא. מקבילות דומות בשפות שמיות נוספות: אכדית wašābu , פיניקית yšb (ישב),[1] ובחילופי ש־ת מהאות הפרוטו־שמית ṯ ארמית יְתֵיב,[2] אוגריתית yṯb (יתֿב),[3]
מילים נרדפות [ עריכה ]
השורש ישב
השורש י־שׁ־ב הוא שורש מגזרת נפ"יו .
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית
מנוחת גוף במקום. מגורים. הסרת קושי רעיוני.
גזרה
הופיע לראשונה בלשון
במקרא
נטיות הפעלים [ עריכה ]
י־שׁ־ב
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
יָשַׁב
יוֹשֵׁב
יֵשֵׁב
שֵׁב
לָשֶׁבֶת או לֵישֵׁב
נִפְעַל
נוֹשַׁב
נוֹשָׁב
יִוָּשֵׁב
הִוָּשֵׁב
לְהִוָּשֵׁב
הִפְעִיל
הוֹשִׁיב
מוֹשִׁיב
יוֹשִׁיב
הוֹשֵׁב
לְהוֹשִׁיב
הֻפְעַל
הוּשַׁב
מוּשַׁב
יוּשַׁב
-אין-
-אין-
פִּעֵל
יִשֵּׁב
מְיַשֵּׁב
יְיַשֵּׁב
יַשֵּׁב
לְיַשֵּׁב
פֻּעַל
יֻשַּׁב
מְיֻשַּׁב
יְיֻשַּׁב
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
הִתְיַשֵּׁב
מִתְיַשֵּׁב
יִתְיַשֵּׁב
הִתְיַשֵּׁב
לְהִתְיַשֵּׁב
יִסֵּד מְקוֹם מִשְׁכָּן.
”וְיִשְּׁבוּ טִירוֹתֵיהֶם בָּךְ, וְנָתְנוּ בָךְ, מִשְׁכְּנֵיהֶם...“ (יחזקאל כה , פסוק ד )
נָתַן הֶסְבֵּר לְ-.
לשון חז"ל קָבַע מְקוֹמוֹ שֶׁל דָּבָר.
הִרְגִּיעַ וְנָתַן נַחַת.
עברית חדשה הֶעֱנִיק מְגוּרִים לְ-, שִׁכֵּן.
המדינה יישבה אלפי עולים בהיווסדה במעברות.
מילים נרדפות [ עריכה ]
השורש ישב
השורש י־שׁ־ב הוא שורש מגזרת נפ"יו .
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית
מנוחת גוף במקום. מגורים. הסרת קושי רעיוני.
גזרה
הופיע לראשונה בלשון
במקרא
נטיות הפעלים [ עריכה ]
י־שׁ־ב
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
יָשַׁב
יוֹשֵׁב
יֵשֵׁב
שֵׁב
לָשֶׁבֶת או לֵישֵׁב
נִפְעַל
נוֹשַׁב
נוֹשָׁב
יִוָּשֵׁב
הִוָּשֵׁב
לְהִוָּשֵׁב
הִפְעִיל
הוֹשִׁיב
מוֹשִׁיב
יוֹשִׁיב
הוֹשֵׁב
לְהוֹשִׁיב
הֻפְעַל
הוּשַׁב
מוּשַׁב
יוּשַׁב
-אין-
-אין-
פִּעֵל
יִשֵּׁב
מְיַשֵּׁב
יְיַשֵּׁב
יַשֵּׁב
לְיַשֵּׁב
פֻּעַל
יֻשַּׁב
מְיֻשַּׁב
יְיֻשַּׁב
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
הִתְיַשֵּׁב
מִתְיַשֵּׁב
יִתְיַשֵּׁב
הִתְיַשֵּׁב
לְהִתְיַשֵּׁב
↑ Phoenician-Punic Dictionary by Charles R. Krahmalkov, page 216
↑ יסטרוב .
↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 978
↑ isb.t / 'Notes on Some Semitic Loan-Words and Personal Names in Late Egyptian'/ by - W. A. Ward.Orientalia / NOVA SERIES, Vol. 32, No. 4 (1963), p. 418