מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
קומה
הגייה *
koma
חלק דיבר
שם־עצם
מין
נקבה
שורש
ק־ו־ם
דרך תצורה
משקל קְטוֹלָה
נטיות
ר׳ קוֹמוֹת, קוֹמַת־
בניין רב־קומות
גובה
”וְהַבַּיִת, אֲשֶׁר בָּנָה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לַיהוָה--שִׁשִּׁים-אַמָּה אָרְכּוֹ, וְעֶשְׂרִים רָחְבּוֹ; וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה, קוֹמָתוֹ .“ ( מלכים א , פסוקים ו – ב )
”שניהם היו בנים לבעלי-בתים בינוניים, לא עשירים ולא עניים, ושניהם היו בעלי קומה בינונית, לא גבוהים ולא ננסים“ (מעשה בשני תלמידים , מאת בר טוביה , בפרויקט בן יהודה )
"הפריע לה שהוא נמוך קומה ."
מיקום הגובה היחסי של חלל במבנה; מפלס.
מקור המילה במקרא.
↑ למעשה כוונת המשנה שבית הסקילה היה בגובה שתי קומות של האדם הנסקל [שבגמרא (סנהדרין מה א) אמרו 'וקומה שלו הרי כאן שלוש'], ומכאן שאלו את המושג 'קומה' לציון מיקום גובה החלל במבנה.
השורש קום
השורש ק־ו־ם הוא שורש מגזרת נע"ו/י .
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית
לעמוד. להתייצב. לא לסגת. להיות נוכח.
גזרה
הופיע לראשונה בלשון
במקרא
ק־ו־ם
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
קָם
קָם
יָקוּם
קוּם
לָקוּם
נִפְעַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
הִפְעִיל
הֵקִים
מֵקִים
יָקִים
הָקֵם
לְהָקִים
הֻפְעַל
הוּקַם
מוּקָם
יוּקַם
-אין-
-אין-
פִּעֵל
קוֹמֵם קִיֵּם
מְקוֹמֵם מְקַיֵּם
יְקוֹמֵם יְקַיֵּם
קוֹמֵם קַיֵּם
לְקוֹמֵם לְקַיֵּם
פֻּעַל
קוֹמַם קֻיַּם
מְקוֹמָם מְקֻיַּם
יְקוֹמַם יְקֻיַּם
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
הִתְקוֹמֵם הִתְקַיֵּם
מִתְקוֹמֵם מִתְקַיֵּם
יִתְקוֹמֵם יִתְקַיֵּם
הִתְקוֹמֵם הִתְקַיֵּם
לְהִתְקוֹמֵם לְהִתְקַיֵּם
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
קומה
הגייה *
ko ma
חלק דיבר
שם־עצם
מין
נקבה
שורש
דרך תצורה
שאילה מלועזית
נטיות
[רפואה] תרדמת , חוסר הכרה .
אדם שהיה שרוי בקומה כמה חדשים, התעורר לפתע.