שהה

שָׁהָה

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	שהה
שורש וגזרה	שׁ־ה־י/ה
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון חז"ל היה במקום או מצב מסוים לאורך זמן.

   • ”חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ שׁוֹהִים שָׁעָה אַחַת וּמִתְפַּלְּלִים, כְּדֵי שֶׁיְּכַוְּנוּ אֶת לִבָּם לַמָּקוֹם.“ (משנה, מסכת ברכות – פרק ה, משנה א)
   • ”וּשְׁאָר כָּל הַמַּשְׁקִין, מֻתָּרִין; כַּמָּה יִשְׁהוּ וְיִהְיוּ אֲסוּרִין, כְּדֵי שֶׁיֵּצֵא הָרַחַשׁ מִמָּקוֹם קָרוֹב וְיִשְׁתֶּה.“ (משנה, מסכת תרומות – פרק ח, משנה ד)
   • ”בּוֹגֶרֶת שֶׁשָּׁהֲתָה שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, וְאַלְמָנָה שְׁלֹשִׁים יוֹם, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, הוֹאִיל וּבַעְלָהּ חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ, יָפֵר.“ (משנה, מסכת נדרים – פרק י, משנה ה)
   • ”וּמַעֲשֶׂה בְרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁהָלַח לִטּוֹל רְשׁוּת מֵהֶגְמוֹן בְּסוּרְיָא וְשָׁהָה לָבוֹא, וְעִבְּרוּ אֶת הַשָּׁנָה...“ (משנה, מסכת עדיות – פרק ז, משנה ז)
   • ”נָפְלוּ כֵלָיו וְהִגְבִּיהָן, הִשְׁחִיז אֶת הַסַּכִּין וְעָף, וּבָא חֲבֵרוֹ וְשָׁחַט, אִם שָׁהָה כְדֵי שְׁחִיטָה, פְּסוּלָה; רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אִם שָׁהָה כְדֵי בִקּוּר.“ (משנה, מסכת חולין – פרק ב, משנה ג)
   • ”כַּמָּה תִשְׁהֶה בְמֵעָיו, שְׁלֹשָׁה יָמִים מֵעֵת לְעֵת; בָּעוֹפוֹת וּבַדָּגִים, כְּדֵי שֶׁתִּפּוֹל לָאוּר וְתִשָּׂרֵף, דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן.“ (משנה, מסכת אהלות – פרק יא, משנה ז)
   • ”רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נוֹתֵן יָדוֹ עַל הָעֹקֶץ וְהוּא שׁוֹקֵעַ וְשׁוֹהֶא לַחֲזֹר.“ (משנה, מסכת נידה – פרק ה, משנה ח)

גיזרון

• לשון חז"ל מארמית:

נגזרות

• שְׁהוּת
• שְׁהִיָּה

מילים נרדפות

• נשאר

ניגודים

• הלך
• עזב

תרגום

• אנגלית: stay‏, remain‏‏‏‏

ראו גם

• התעכב
• השתהה
• התמהמה
• בושש

שִׁהָה

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	שיהה
שורש וגזרה	שׁ־ה־י/ה
בניין	פִּעֵל

1. לשון חז"ל הניח והשאיר ללא שינוי.

   • מפני מה גרים מעונין מפני ששיהו עצמן מלחזור
   • ששיהה מלכות בית דוד שנתיים ומחצה

נגזרות

• שיהוי

מילים נרדפות

• הִשְׁהָה
• עיכב

ניגודים

• החיש

ראו גם

• מֻשְׁהֶה