זקף

יש להוסיף לדף זה את הערכים: זָקַף, זִקֵף, זֻקָף, זֹקֶף.

זָקֵף[עריכה]

זקף גדול

זקף על רציף אניות

זוג זקפים על סיפונה של אנייה

לשון ימי הביניים שמם של שניים מטעמי המקרא.
- ”וזקף וזרקא נלוו אליהם במיעוט מקומות כגון "לנטע שמים וליסוד ארץ".“ (טעמי המקרא, תרגום, מאת מחבר לא ידוע, בין שנת 1000 לשנת 1100, באתר מאגרים)
(גאומטריה) כל אחת משתי הצלעות של משולש ישר זווית שהזווית ביניהן היא 90 מעלות.
- במשולש ישר זווית שתי הצלעות הניצבות זו לזו נקראות זקפים, והשלישית נקראת יֶתֶר.
(ימאות) עמוד קצר וחסון על סיפונה של סירה או אונייה וגם על מזח או רציף, המשמש לקשירת חבלי הרתיקה של כלי השיט.
- "הזקף – גזר עץ רבוע הניצב לשדרית ומחובר אליה. בולט על גב הספון ואליו קושרים את חבל העוגן או ההתקשרות." (מאיר שָׂשׂ, ספר הים, 1970)

מן ז־ק־ף, זָקַף.
ועד הלשון העברית, מונחי ספנות (ת"ש-תש"א), 1940; האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970; מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות (תשע"ג), 2013.

טעמי המקרא

צלע של משולש

עמוד לחבלים

ערך בוויקיפדיה: טעמי המקרא

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: טעמי המקרא

ערך בוויקיפדיה: en:Bollard

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: זקפים (ימאות)